אירוח בנושא טיפול ABA לילדים ובוגרים

לימוד ABA

שלום רב, במידה ואני מתעניין בלימוד שיטת הטיפול, יש לי תואר BA במדעי ההתנהגות. מה עלי לעשות כעת? האם זה מצריך המשך לימודים אקדמאים, אש זכעת זו התמקצעות בקורס מסויים?
 
לימודי תעודה לניתוח התנהגות

על בסיס תואר ראשון במסלולים כמו מדעי התנהגות, חינוך וכו, אפשר להתקבל למסלול להכשרת מנתחי התנהגות. מסלולים כאלו ישנם כבר בכמה מקומות, בתל אביב בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת תל אביב, באורני, והשנה הקרובה יפתחו גם בירושלים. הלימודים הם של שנתיים, במסגרת יום בשבוע. הם מכשירים לעמידה במבחני הסמכה למקצוע. בהצלחה!!
 

קרן ארז1

New member
לימוד שיטת הטיפול ההתנהגותי

היי אלון
במידה ותרצה "לטעום" מהידע מהדהים בניתוח התנהגות ולעבוד כתראפיסט ABA אתם יכול להתחיל מקורס מטפל ABA בסיסי במרכז מטר"ה (משכו ב17 שיעורים של 3 שעות). בקורס תלמד את העקרונות הבסיסיים ותוכל להתחיל להתנסות בתחום.
כמובן שמומלץ מאוד להמשיך לאחר מכן למסלול המלא (שנתיים) של ניתוח התנהגות ולקבל את כל הידע.
חשוב לזכור שעל מנת להיות מנתח התנהגות טוב, חשוב לקבל הרבה הדרכה ולעבוד כתראפיסט לפני כן.
אני עבדתי שש שנים כתראפיסטית ורכזת צוות והניסיון הזה עד היום תורם לי המון בעבודתי כמנחה.
 
משך הטיפול

שלום רב, אני מעוניינת לברר האם מדובר בטיפול שנמשך לתקופה מסויימת וזהו, או שיש להמשיך ולקבל את הטיפול לאורך כל חייו של האוטיסט?
 
עד מתי הטיפול נמשך

הטיפול ההתנהגותי האינטנסיבי לגיל הצעיר EIBI, נמשך אמנם רק כמה שנים, אך בהדרגה הוא נעשה חלק ממערכת החינוך של הילד, והופך פחות אינטנסיבי, על פי הצרכים המשתנים של הילד. כמובן שגם בהמשך החיים הטיפול וההנחיה לטיפול יכולים להעשות על פי הגישה ההתנהגותית ABA , אך אופיה של התכנית בהחלט משתנה. למשל- בגיל המתבגר מתמקדים במטרות חשובות של עצמאות תיפקודית, בבית ובקהילה, ובהמשך במטרות בתחום ההכשרה לעבודה ולתעסוקה. לעיתים השרות הטיפולי הניתן בבתי הספר ולאחר מכן במעונות- מספק, ולפעמים כן נדרשת התערבות מקדמת, ופתרון בעיות של הגיל הבוגר.
 
טיפול בבני

שלום מיכאל,
תודה על האירוח, אכן נושא חשוב ומעניין
אם הבן שלי מטופל ב-ABA איך אני יכולה גם בבית לעזור בתהליך?

תודה מראש
 
טיפול בבית

בהנחה שהוא מטופל במסגרת הגן/בית ספר, הרי לבית אמור להיות חלק חשוב מאד המשלים טיפול זה. קודם כל חשוב שהורים ידעו מה בדיוק נמצא בלמידה, יסייעו אף הם בלמידה מזדמנת של אותו התחום ובאותה רמה. דוג'- אם הוא לומד עכשיו לבקש במשפט- גם בבית חייבים להשתתף באימון שלב זה.
וכן, ישנם נושאים שתכנית הקידום במסגרת אינה מטפלת כנדרש, וחייבים להקדיש להם זמן בבית. כמו למשל- ללמד להתרחץ! זה תפקיד הורי לא פשוט לילדים בספקטרום. ועוד דבר- גם מי שנמצא בטיפול במסגרת חינוכית זוכה רק לכמה שעות טיפול אינטנסיבי. תמיד פחות מהרצוי/אופטימלי. הבית הוא המקום בו ניתן להוסיף שעות של למידה אינטנסיבית ומדוייקת. כך שיש לך מקום ענק לעזור בקידום הילד.
 

danafar5

New member
אילוף?

שלום,
קראתי לא מעט מאמרים באינטרנט על השיטה- רציתי לשמוע את דעתך על הדעה הרווחת שבשיטה יש אלמנטים של אילוף?


תודה
 
אילוף?!

הטענה מוכרת ונפוצה. כן - יש בה בשיטה ההתנהגותית מרכיבים של אילוף- כל המרכיבים הטובים בלבד. אילוף (שורש א.ל.פ) הוא לימוד (אולפנה, אולפן...). ככל שהלימוד מסודר ומתורגל יותר ניתן לראות תוצאות מהירות יותר בלימוד התנהגות חדשה.
המרכיבים שמעלים קונוטציה זו הם בעיקר: השימוש הבולט או אף בוטה, במחזקים מוחשיים ובכלל. לפעמים גם ביחסי גבוה של חיזוק על כל צעד למידה. זה מזכיר עבודה עם חיות. אם אלו מחזקי מזון- בכלל ההקשר מעורר מיד דמיון לאילוף. אלא שהסיבה שאנו משתמשים בחיזוקים אלו- זה רק משום שבשלב נוכחי ילד אולי מחוזק רק מהם, ושם דבר אחר לא "יזיז" לו. אחרי כמה חודשים ושנים אפשר לעבור למחזקים ופרסים חברתיים ואחרים- אבל עד אז צריך להשתמש במה שעובד...
נזכור- השיטה אינה כוללת את החלק הרע של אילוף בע"ח משנים עברו- לא ענישה פיסית, ולא הקניה של התנהגויות לא פונקציונליות. איננו מלמדים ילדים להחזיק כדורים על אפם או לקפוץ דרך חישוקי אש. הם לומדים לדבר, להבין דיבור, לעשות דברים חשובים, להיות עצמאיים.
אז אם זה מזכיר למישהו אילוף- שיבורך. וילך לאולפן של ניתוח התנהגות להבין את מהות המקצוע...
 

קרן ארז1

New member
דמיון ושוני בין אילוף וטיפול....

שוב לי להתחיל ולומר שכמו כל שיטה או גישה טיפולית שאינה מבוצעת כהלכה, גם טיפול ABA שאינו מבוצע כראוי הוא בעייתי מאוד. ואכן, מי שמפעיל תכניות התערבות התנהגותיות נוקשות ולא מקצועיות עשוי לעשות נזק. עם זאת, הגישה ההתנהגותית איננה נוקשה ואיננה מבוססת על נוקשות וענישה כלל וכלל.
האם הגישה כוללת אלמנטים של אילוף?
בעודנו מאלפים בעל חיים מטרתנו לשנות אותו לצרכים שלנו. משתמשים בחוקי טבע (כמו חיזוקים וענישה) על מנת לגרום לבעל החיים לספק את צרכינו.
חינוך מטרתו היא שונה לחלוטין! לשפר את איכות חייו של האדם ולסייע לו להסתגל לחברה בה הוא חיי. להקנות לו מיומנויות שייסיעו לו בחייו ולשנות תפיסות והתנהגויות שמשקות עליו.
תיאוריות רבות מבוססות על ההנחה שאנו שואפים לעונג/ הנאה (חיזוק) ונמנעים מכאב (ענישה) ברבדים שנים של חיינו. השאלה המרכזית היא מה המטרות שאנו בוחרים. חובתנו כמנתחי התנהגות, לבחור מטרות בעלות חשיבות חברתית, שמטרתן לשפר את חייו של האדם.
נקודה נוספת שחשוב לי מאוד לציין היא כי ניתוח התנהגות המבוצע בצורה נכונה, מתייחס לרגש, למחשבה ולתחושה גופנית והן מהוות חלק מהטיפול. אין כל סתירה או התעלמות מהם. להפך!.
בכל תכנית שלי יש מקום לרגשותיו של האדם (ילד או מבוגר), לרצונותיו, העדפותיו, הקצב האישי שלו והפרופיל התחושתי שלו. כל תכנית נבנית באופן ייחודי לאדם תוך התייעצות עם אנשי מקצוע שונים בהתאם לצרכי האדם.
בבסיס הגישה והטיפול ההתנהגותי אנו מאמינים כי חובה עלינו ליצור תנאים נעימים ומזמנים ללמידה, ללמד מתוך חוויה של הצלחה ולשפר את הביטחון העצמי של האדם על ידי חיזוקים והצלחות ובכך להביא כל אחד לעצמאות והסתגלות טובה.
 

guli43

New member
אחוזי הצלחה של הטיפול

שלום, הייתי שמחה לדעת מהם אחוזי ההצלחה של טיפול ABA? האם היו מקרים בהם הטיפולים הללו לא עזרו לילדים?
 
לא תמיד מצליחים

איך נמדדת הצלחה? בלי הגדרה מדוייקת לא ניתן לבדוק. היו למשל מחקרים שמדדו הצלחת הטיפול על פי אחוז הילדים שעברו ללימוד בבית ספר רגיל, שילוב ללא תמיכה. ואז אחוזים של רבע או שליש נחשבו הצלחה גדולה. אבל ילדים שלא יכולים להגיע לרמה הזו, אך לומדים לדבר מעט, ולהבין שפה, ולתפקד עצמאית- האם לא אילו יהיו הפרמטרים להצלחה? ואם הילד נעשה ילד רגוע לעומת ילד חרד ואומלל, או אפילו גדל להיות ילד שמח? הרי אז זה הקריטריון.
אבל תמיד יש גם מקרים בהם הטיפול לא מתאים לילד מסיבות שונות, ומחליטים לעבוד אחרת. לפעמים זה תלוי בגמישות של הגישה ההתנהגותית. יש מנחים שיודעים לעבור במידת הצורך ללמידה מזדמנת במצבים טבעיים, ולעזוב למידה "במצב כסא שולחן" - ועדיין פועלים על פי הגישה ההתנהגותית מכל בחינה שהיא.
 
טיפול בבוגרים

על פי מיטב ידיעתי, הרבה מטפלים אינם מסכימים או מתמחים בטיפול בבוגרים. אני מבין שאתה כן. מדוע הרוב נרתעים מכך? אולי בגלל שאצל בוגרים סיכויי ההצלחה נמוכים יותר?
 
מצעירים לבוגרים

מנתחי התנהגות רבים למדו המקצוע על רקע של עבודה קודמת עם צעירים, כתרפיסטים או כגננות וכו. במיקרים כאלו נסיונם בעבודה עם בוגרים נמוך, והם פחות מעיזים להנחות תכניות כאלו. אך יש יותר יותר מאיתנו שהתבגרו עם הילדים, ואלו הילדים שהיו פעם בני 4-6 הם כבר בני 16. ובני עשרים. ועדיין אנו מלווים אותם, בביתם או בהוסטל שעברו אליו. כך שבהדרגהב יהיו יותר ויותר מנתחי התנהגות שעובדים גם עם בוגרים. ואף מתמחים בכך.
סיכויי ההצלחה אינם פחות טובים, אבל דברים רבים כבר נוסו, חלקם ללא תוצאה, והמקנה היתה שזה לא בטווח היכולות. ואז אין אלא למקד את העבודה בתחומים אחרים, ולמדוד את ההצלחה בהתאם. אבל כל אחד יכול להשתנות, וללמוד דברים חדשים. זה תלוי רק בסביבה המלמדת אותו- אם יש תהליך הקניה מסודר ושינוי בתנאים- יהיה שינוי לטובה גם בהתנהגות.
 

Silke

New member
שלום,

יש לי כמה שאלות בנושא:
אם מתחילים טיפול ומפסיקים לאחר תקופה, האם היכולות הנלמדות "נשכחות" בהדרגה?
בנוסף, כאשר מדובר בפעוטות, האם הם נהנים מהטיפול או שפשוט מתוגמלים, יותר עובדים מנהנים?
האם הטיפול מעודד תקשורת בלתי מילולית כהכנה לדיבור או שאין קשר בין עידוד דיבור אצל אוטיסטים ו ABA?
לבסוף- האם יש גיל מקסימלי לטיפול?
המון המון תודה!
 
הרבה שאלות- כמה תשובות

התנהגות שנרכשה צריכה שימור. אם זו התנהגות שאינה מקבלת שימור בחיים הרגילים- יש סיבה טובה שתרד בהדרגה ואף תשכח, וגם יתכן שאחרות ילמדו ויחליפו את מקומה. אבל אם הן התנהגויות או מיומנויות שנרכשו לרמה הטובה, ונמצאות בשימוש יומיומי- הרי הן לא נשכחות. כמו אצל כולנו.....
לגבי פעוטות- העיקר הוא ליצר תכנית שהילד בה שמח, מרוצה, צוחק לפעמים ומאושר רוב הזמן. לא תמיד קל לעשות זאת, אבל ילדים רבים מצליחים לעבוראת הלמידה העצומה הזו בלי להרגיש "סתם עובדים" אלא "מתאמצים ונהנים" מתוצאות המאמץ . ולפעמים נכון- לא כל כך נהנים מהדרך, אבל נהנים מההישגים. יש ילד אחד שעבד קשה מאד, ולא תמיד שמח לעבוד, אבל הוא מצליח לדבר עכשיו, ומאד שמח מזה!
לגבי תקשורת- זהו לב ליבה של תכנית הקידום לכל ילד, ובכל מקרה שאין דיבור, תקשורת לא מילולית (גסטות, שפת התמונות PECS) היא חלק חשוב מהתכנית. וכל זאת כבסיס להקניית דיבור קולי ברור ומובן- במידת האפשר.
וכמו שכתבתי לאחרים- אין גיל מקסימלי, אבל לכל גיל יש את התכנית הרלוונטית לו , בחירת מטרות שונות, ואינטנסיביות מתאימה. יש הורים שהחליטו להתחיל תכנית בגיל עשר ועדיין ראו שינויים מובהקים וחשובים. אין מאוחר מדי.
 

יפית178

New member
בת שנתיים

שלום רב לך.
בתי בת שנתיים אובחנה לפני 4 חודשים. התחלנו תוכנית ביתית וניכר שה DTT לא מתאים לה.היא פורחת בלמידה מזדמנת. לומדת נפלא על ידי חיקוי.לא זקוקה לסיועים לומדת בלמידה ספונטנית.כשניסינו להשיבה ליד שולחן השתוללה וצרחה.המטפלות החזיקו אותה בכוח ....ככה מספר פעמים ואז ראינו שבסלון במרחב לומדת טוב יותר.ניכר שהיא בתפקוד מאד גבוה.החשש שלי שהיא מיועדת לאלוטף התנהגותי לשנה הבאה ואני יודעת שיעבדו איתה ב DTT אני חוששת שהיא תשתולל ויגברו ההתפרצויות הכעס שלה. אני פוחדת מנסיגה דווקא בתקופה שהיא פורחת....
אשמח לשמוע את חוות דעתך.
 
למידה מזדמנת

הבנתם די מהר שהיא מתאימה ללמידה מזדמנת, ושיניתם את אופן העבודה. טוב שכך, ושטוב ששינתם כבר אחרי כמה פעמים. יש דרך לחבב עליה גם את הלמידה המסודרת, אבל לא צריך בגיל כל כך צעיר. בגיל הזה הכל צריך להראות להם טבעי ומתאים. לגבי הגן- לכי עם הידע שלך והמסקנות שלכם- ושכנעו בהוכחות טובות את הצוות, שאין צורך להפעיל איתה DTT יבש, ואפשר ללמד הכל בצורה "מזדמנת מתוכננת", כך שגם שעות הטיפול יראו כמשחק זורם אך מתוכנן לטובתה. גם זו גישה התנהגותית והם אמורים להכיר גם אותה...
במקביל למדו אותה שלשתף פעולה בישיבה על הרצפה זה אותו דבר גם על השולחן, ושלבצע משימות לימודיות זה מעניין וכיף, ומתוגמל...וכך תהיה מוכנה יותר גם למפגש בגן, ולשעות ה"תראפיות" השונות.
בהצלחה
 
למעלה