שוב שלום לך hilla m
ליאור היא ממש צעירה. ונשמע לי מדברייך שהיא עוד לא כל כך מכירה חלקים בגוף שלה.
אני מציעה בנוסף לרוטינה ולדברים שלימדו אותך וכל מה שאת עושה איתה כבר לעשות להוסיף הרבה מגע. הרבה מאוד מגע.
אני בטוחה שאת מלטפת, ומחבקת ומנשקת ואוהבת אותה עד אין קץ [איך לא?]
המגע שאני מדברת עליו הוא מגע עמוק.
אני אנסה לתאר בכתיבה ומאוד מקווה שתביני. אני מציעה שתתרגלי על עצמך קודם ואז על ליאור (אם לא תביני - אל תהססי וכתבי אלי שוב כדי שאוכל להבהיר את הנושא.)
דבר ראשון שאני מציעה לכל הורה לתינוק שאני פוגשת - הן הטפיחות.
כף היד פרושה והאצבעות רכות.
נאמר שהיא על הבטן.
אני מתחילה לטפוח בקלות על רגל אחת. [תמיד בפלדנקרייז עובדים קודם עם (על) צד אחד ואחרכך עוברים אל הצד השני). אני טופחת בקלות ובקצב נוח על כף הרגל, השוק, (לא טפיחות ישירות מאחורי הברך), הירך, הישבן, הגב מהמותנית ועד הכתף, על הכתף, על הזרוע, על האמה וחוזרת את כל הדרך בחזרה אל הרגל. זה אפשר לעשות במשך דקה או שתיים. לא למהר!! לתת לה להתרגל למגע, לקצב, לטפיחות. את יכולה לשיר לה שיר או המהום או דיקלום. מה שבא לך.
אותו דבר לרגל השנייה והלאה.
אחרכך להפוך אותה. לשכב על הגב. אותו דבר. כשהיא על הגב - את מתקרבת אליה עם הפנים. כך שהיא ממש יכולה לראות היטב את הפה שלך ואת העיניים שלך.
ו-לשיר או לדבר אליה.
יתכן ותראי שהתנועה של הידיים שלה תהייה יותר חופשייה.
ספרי לי.
בקשר לעירסול...נסי להניח אותה לרוחב הירכיים שלך כשאת יושבת על כורסא או ספה נוחה. תנסי ליצור מצב שהמותנית שלה היא בין הירכיים שלך (קצת שוקעת) והברכיים שלה מתרוממות יותר. אולי היא תהייה מוכנה לתנוחה הזו. - בכל אופן, אני מציעה לבלות הרבה זמן בטפיחות.
תינוקות מאוד אוהבים את הטפיחות הללו. זה מאפשר להם להקשיב לגופם פנימה, להתחיל להבחין באיברים השונים (אפשר לומר את שמם בקול רם: הנה היד שלך. הנה הרגל שלך וכו') המגע מייצר תהליכי הפרשת מיאלין (החומר העוטף את מערכת העצבים ומאפשר העברת מסרים תחושתיים ותנועתיים) ועוד...
מחכה לשמוע ממך הלאה.
אילה
! 
