תלוי איך מסתכלים על זה
אפשר להסתכל על זה מהבחינה שהסדרה לא מציאותית כי היא לא מציגה את הקושי שהאנשים האלה עוברים, אבל אפשר גם להסתכל על זה ששונדה באה להראות שאפשר לחיות ולנהל חיים מלאים גם עם מגבלה מסויימת. שהדמויות עוברות מצבים שנראה שהן לעולם לא יתאוששו מהם, אבל הם מתגברים.
נכון ש-OCD לא נעלם ברגע וזה היה די מוזר (אבל אני שמחה שזה נעלם כי שנאתי את הפרקים האלה), אבל אני חושבת שהתמקדו יפה בPTSD של אוואן - גם כשהוא חנק את כריסטינה, גם בכל המשברים שהם עברו, בטיפול עם היועצת וכדומה, וגם ברגל של אריזונה התמקדו הרבה. בכ"ז, זאת סדרת טלויזיה שעוסקת במגוון נושאים. אי אפשר שלאורך כל הסדרה אוואן יסבול מPTSD כי רק הסיפור הזה יצריך סדרה בפני עצמה, ודשנו מספיק ברגל של אריזונה - אי אפשר להמשיך ולהבליט את ההרגשה שלה של אבדן הנשיות. בכ"ז, זאת טלויזיה. אם דברים יחזרו על עצמם אנשים פשוט ישתעממוץ
אם הסדרה הייתה מתמקדת בדמות של אוואן ופתאום הוא היה מחלים-אז ברור שזה מוזר. אבל זאת סדרה שמתמקדת במגוון נושאים. אז מעבירים את הדמות משבר, מלווים אותה במהלכו, עם כל הקשיים, ואז מוציאים אותה מזה בהדרגה כדי לעבור לנושא הבא..
אני חושבת שביחס לסדרות אחרות, האנטומיה נמצאת במקום טוב ביחס לייצוג של הדברים הפחות ורודים בחיים.