הכתיבה הפואטית שלך מעוררת תיאבון
עוד לפני שאני בכלל חושב על מה לעשות עם החציל, אני קורא "חלקי לחי" ומתחיל לרייר.
אגב, מנגו מאיה הזכיר לי משהו-
גדלתי בתל-אביב ואת קניות הירקות שלנו עשינו בשוק הכרמל. מנגו לא היה בשוק בילדותי, אבל התחיל להופיע בשלב מאוחר יותר ואכן אהבתי אותו. אחרי הצבא הצטרפתי לקיבוץ וביליתי שעות ארוכות ב"גיוסי שבת" בקטיף מנגו, כולל יכולת האבחון בין מאיה לטומי, לקיט ולאחרים. מבין הזנים שגודלו אצלנו, מאיה היה בהחלט המשובח.
כשהלכתי ללמוד באוניברסיטה, התגוררתי בשלב מסוים ליד שוק הכרמל, מקום נפלא לבלות כסטודנט. או אז הבנתי (לאחר שכבר ידעתי להביחן בין הסוגים השונים) שכל פעם שבעל הבסטה היה צועק "מנגו מאיה, דבש, בזול" מדובר בזן הכי רחוק ממאיה שאפשר. זה לא שאמינות בעלי הבסטה בשוק היא איזושהי תכונה שהם עצמם מתהדרים בה, אבל אז הבנתי עד כמה אין קשר בין מה שמוכרים למה ש"מוכרים".