ירקות עליים - שאלות תזונתיות

Rock Solid

New member
ירקות עליים - שאלות תזונתיות

נניח שאני צורך מספיק מכל הויטמינים והמינרלים, אבל לא אוכל עלים בכלל.
1. איזה נוטריינטים אני כנראה מפספס, אם בכלל, חוץ מלוטאין? או בניסוח שקול: איזה נוטריינטים קיימים באופן בלעדי או כמעט בלעדי בעלים?
2. האם הנוטריינטים הנ"ל נמצאים בכל הירקות העליים, ואפשר להסתפק בירק אחד, כמו חסה (ערבית)?
3. לגבי אלו ש"קיימים באופן כמעט בלעדי בעלים", אם יש כאלה - באיזה עוד מאכלים הם קיימים?

4. חוזר על שאלה 1, אבל הפעם לגבי ירקות/פירות סגולים (בעיקר סלק). יש סיבה טובה להתאמץ לצרוך אותם באופן קבוע, בהינתן ההנחה הנ"ל?

כל פיסת מידע תתקבל בברכה, כולל תשובות חלקיות!
 
מצטערת, אינני יודעת

אשמח להחכים גם בעצמי.
מה שכן הייתי מציעה, ולו כדי לגוון את התזונה, או כדי לאכול בשמחה והנאה מאכלים נוספים אצל חברים ו/או במסעדות או בכלל- אם הבעיה שלך עם עלים זה חוסר אהבה של הטעם אז אוכל אולי להציע לך כיצד לאמן את עצמך לאהוב את הטעם שלהם.
גם עלים ירוקים וירקות סגולים הם מאוד זולים, והכנסתם לתפריט תוזיל לך מאוד את האכול כי הם תופסים נפח, וכי אפשרויות כמו טאבולה הן מנות זולות יחסית לדברים אחרים.
בנוסף הם משביעים מאוד, אבל בעלי מעט קלוריות, כך שהם עוזרים לשמירה על המשקל.
בקיצור- שווה לאכול אותם, גם אם ניתן לאכול דברים אחרים במקום. אז אם אתה לא אלגרי/רגיש אליהם אני מציעה את עזרתי.
 

Rock Solid

New member
תודה

דווקא אין לי בעיה עם טעם של חסה, פטרוזיליה, שמיר, תרד ועלים דומים, אני פשוט לא אוהב לבזבז זמן על שטיפה וייבוש שלהם (שאני עושה באופן מאוד יסודי). וכן, אני יודע שיש מייבשי עלים ייעודיים


מבחינת עלות האוכל גם אין לי ממש בעיה כי אני אוכל בעיקר מזונות מלאים, וגם קלוריות לא ממש מפריעות לי - אני אמנם אוכל די הרבה שומן (בעיקר טחינה מלאה, אבל גם אגוזים ואבוקדו) אבל גם משתדל לעשות ספורט באופן קבוע, אז אין בעיה של שמירה על המשקל.

בקיצור, מבחינתי הסיבה היחידה לצרוך עלים היא נוטריינטים שקשה להשיג בלעדיהם, אם קיימים כאלו...
 

gs1234

New member
תשובות חלקיות

הידע שלי בתזונה מאד מוגבל, ויתכנו אי דיוקים במה שאני אגיד לך, אבל זה מה שאני יכול לתרום בינתיים.

תשובות 1 ו-2: בעלים ירוקים יש אבות מזון מגוונים. לכל סוג יש פרופיל תזונתי משלו, ולכן לא מומלץ לאכול רק סוג אחד של עלים ירוקים אלא לגוון. אין משהו שיש באופן בלעדי בעלים ירוקים, אבל יש סוגים מסויימים של עלים שיש בהם כמות גדולה של אבות מזון מסויימים שלפעמים קשה למצוא אותם בסוגי מזון אחרים. למשל, בחסה יש ברזל ופוטסיום, בבזיליקום יש מינרלים כמו מנגן ונחושת שאין בחסה, ובקייל יש הרבה ויטמין C וסידן, שאין בבזיליקום או בחסה.

תשובה 3: המזונות הבאים עשירים במנגן: שיבולת שועל, אורז מלא, גרגרי חומוס, תרד, אננס, גרעיני דלעת.
המזונות הבאים עשירים בנחושת: שומשום, אגוזי קשיו, סויה ומוצריה, גרעיני חמניה, טמפה, חומוס, עדשים ואגוזי מלך.
ברזל: סויה, עדשים, שומשום, חומוס, שעועית יבשה, זיתים, מנגולד ותרד (שיש בהם גם מעכבי ספיגה, ולכן הם לא מקורות כל כך טובים).
פוטסיום: מנגולד, תרד, שעועית יבשה, בטטה, תפוחי אדמה, סויה, אבוקדו.
ויטמין C: פפאיה, פלפל אדום, ברוקולי, כרוב ניצנים, תות שדה, אננס, תפוזים, קיווי, מלון, כרובית.
סידן: טופו (רצוי מועשר בסידן), שומשום וטחינה, מנגולד, קייל, תרד (בכל אלה יש מעכבי ספיגה), כרוב, דלעת לסוגיה.

תשובה 4: כן. בפירות וירקות סגולים ואדומים כמו סלק, רימון וכרוב סגול, יש כמויות גדולות של נוגדי חמצון מיוחדים שהם מאד יעילים בבניית תאים בגוף או במניעת דלקות, וקשה למצוא אותם בכמויות כאלה בסוגי מזון אחרים. כנראה שאם צורכים פירות וירקות סגולים ואדומים על בסיס יומיומי הם תורמים תרומה ניכרת לבריאות הגוף.
 

Rock Solid

New member
תודה

האמת שהתכוונתי בדיוק לאותם נוגדי חמצון, פיטוכימיקלים ושאר הרכיבים הפחות "פופולריים", כי מבחינת מינרלים וויטמינים אני די "מסודר" (כמו שציינתי בהתחלה).
אז נשאלת השאלה, איזה נוגדי חמצון יש בדיוק באותם מאכלים, ובגלל ששמת את הירקות הסגולים באותו סל עם האדומים - האם פלפל אדום גם נחשב, והאם יש בו את כל מה שיש באחרים?
 

vegetalien

New member


1. טכנית, אתה עשוי שלא לפספס דבר (אלא אם נתעלם מנוגדי-חמצון שייחודיים ספציפית למאכל מסוים) - כי סידן, ויטמין A ולוטאין ניתן למצוא גם במקומות אחרים (וכבר שאלת בעבר לגבי הלוטאין, והוכחת לי שניתן למצוא בכ"ז כמות יפה אפילו בקישואים).
מה-גם שלוטאין אינו מוגדר רכיב חיוני, אף שאין ספק כי מוטב עימו מאשר בלעדיו.
&nbsp
2. שאלה טריקית. לוטאין אינו נמצא בכל ירק-עלי. יש לזכור שצבעו של הלוטאין צהוב (כאשר עלה מצהיב, הצהוב הוא הלוטאין. פשוט צבע הכלורופיל דומיננטי יותר, אז הוא לא נראה בעלה ירוק טרי), ולכן לא תמצא יותר מדי לוטאין בכרוב לבן או כרוב סגול, וגם לא בחסה עגולה (אייסברג) או אנדיב.
לגבי חסה ערבית, ירוקה - כן, יש שם כמות של לוטאין. אין לי מושג כמה בדיוק, אבל יש שם כמות כלשהי.
שים לב שישנו ירק-עלי ירוק כהה יוצא-דופן (לצערי), שאינו מכיל כמעט לוטאין - באק צ'וי. ירק מדהים, אבל למרבה הצער דל ברכיב הזה.
&nbsp
3. סידן - אתה בטח יודע איפה יש הרבה סידן, נכון? אתה מרבה להכין שיעורי בית. קשה לי להאמין שיש צורך לחזור על הרשימה.
ויטמין A - ירקות כתומים, ירקות כתומים... אגב, התיידדת כבר עם בטטה?

לוטאין - ובכן, כפי שכבר נכתב בעבר, יש כמויות צנועות יותר של לוטאין במאכלים כמו תירס, גזר, ברוקולי וזוקיני. אולי יהיה קצת קשה להגיע לצריכה יומיומית של 10 מ"ג איתם (אלא אם אתה חי על תירס כדגן ראשי, למשל), אבל עדיין - זה עדיף על לא-כלום.
ובינינו - נראה לי שרוב האנושות (בטוח במערב, לפחות) לא מגיעה אפילו לרבע (במקרה הטוב!) מהכמות הנ"ל. אז אתה תהיה לכל היותר זנב לאריות.

&nbsp
4. ירקות/פירות סגולים - כן, בהחלט יש טעם לצרוך אותם על בסיס קבוע. אבל שים לב, סלק הוא יוצא-דופן.
בשעה שירקות/פירות אדמדמים/סגולים ככרוב סגול, ענבים סגולים, בצל סגול, אוכמניות, פטל, תותים, דובדבנים, תפוזי דם, שזיפים אדומים או חצילים מכילים נוגדי-חמצון האופיינים לקבוצה הסגולה (אנתוציאנינים), סלק אינו משתייך אליהם.
ירקות/פירות כסלק, סברס או פיטאיה מכילים נוגדי-חמצון אחרים, הקרויים בטאציאנינים (בטא - מהמילה Beta, סלק). אלו נוגדי-חמצון מסוג אחר, ואני סופר אותם כ"צבע שישי".
כלומר, בשעה שישנם "חמישה צבעים" שכדאי לצרוך מהם יומיום - הסלק (או הסברס/פיטאיה) הוא צבע שישי שכדאי לצרוך נוסף על היתר.
&nbsp
חלוקה פשוטה:
ירקות לבנים - ממשפחת השום - שום, כרשה ובצל (כשבצל סגול נכלל בשתי קטגוריות, גם בלבנים וגם בסגולים).
ירקות ירוקים - הכוונה בעיקר לעלים ירוקים כהים + ברוקולי - קייל, תרד, מנגולד, קולרד, רוקט, וכן עשבי תיבול למיניהם (כוסברה, שמיר, פטרוזיליה...).
ירקות כתומים - גזר, בטטה, דלורית, דלעת + כל ירק/פרי אחר שיכיל ביתא-קרוטן בכמות נאה (גם פלפל אדום או מלון כתום, למשל).
ירקות אדומים - ליקופן - בעיקר עגבניה, האמת. אין עוד הרבה אופציות, מלבד פירות מסוימים כאבטיח, גויאבה אדומה (שבשרה אדום, לא קליפתה) ואשכולית אדומה. יש כמות מאוד קטנה בפלפלים אדומים. לצערי זה די מעט (אני אוכל מהם הרבה).

ירקות/פירות סגולים/אדמדמים - כמצוין לעיל.
&nbsp
וגם... סלק/סברס. אם אפשר.

אני אישית מקפיד על החמישה הנ"ל, אבל על הקטגוריה הזאת - לא כל כך, לצערי.
 

Rock Solid

New member


תודה! תשובה מפורטת וקולעת.

כנראה שאוסיף חסה ערבית וסלק לתפריט הקבוע, ואחליף את הבצל הלבן בסגול.
אגב, הרכיבים שייחודיים לירקות הלבנים לא נהרסים בחום? כי אני (כמו רוב האנשים, נראה לי) אוכל אותם רק לאחר בישול/אידוי/אפייה.

נראה לי שמבחינת ויטמינים ומינרלים אני במצב טוב, מאחר ואני אוכל כמויות מכובדות של גזרים (ואפרסמונים, כשיש), עגבניות ומלפפונים, וגם גמבות בכמות סבירה. והרבה קטניות כמובן. בטטה אני אמנם אוהב כבר הרבה זמן, אבל קונה לעתים רחוקות
.
סידן לכאורה בעייתי קצת, כי אני נוטה להסתמך על טחינה מלאה (שכידוע אפקטיביות הספיגה ממנה מוטלת בספק) כאחד מהמקורות העיקריים לו, אבל אני לא לחוץ לצרוך 1000 מ"ג כל יום (שאותם אני עובר הרבה פעמים, אם מחשיבים את הכמות הכוללת בטחינה), ובכל מקרה לפחות חצי מהכמות הזו מגיעה אליי ממקורות אחרים.
 

vegetalien

New member
ובכן,

לפי מה ששמעתי - וייתכן כי הדבר אינו מבוסס - אין מניעה מלבשל את הירקות הלבנים (כלומר, הירקות ממשפחת השומיים) ולשמור על ערכם התזונתי.
התנאי הוא שחותכים אותם ולאחר מכן מניחים בצד למשך זמן-מה בטרם בישול (כרבע שעה, פלוס מינוס, אם אינני טועה). הבנתי שהחשיפה שלהם לאחר החיתוך/כתישה מאפשרת להם ליצור את הרכיבים הנחשקים.
אגב, התרגלתי לאכול בצל סגול טרי, יום-יום. פשוט לקלף, לחתוך לחצאים (או רבעים, אם הוא גדול מאוד) - ובתיאבון! זה ממש מוצא חן בעיני, על-אף החריפות.


ולגבי סידן, אני מניח שאתה יודע מה אתה עושה. בניגוד אלי (אני מניח ש-) אתה אוכל טופו באופן קבוע, ולכן טופו מועשר סוגר די הרבה פינות.
כנ"ל לגבי חלב סויה ושאר משקאות צמחיים. לא מקור מלהיב, כי הם בעיקר ממתק + תוספי B12 וסידן (ועוד ויטמין או שניים), אבל מי שרגיל ממילא לצרוך מהם לפחות מקבל ערך מוסף.
וכן, אני מודה שלא תמיד כיף לי לאכול קייל או להתחיל לחתוך כרוב. לפעמים אין חשק. למזלי גם לי יש פה ושם אלטרנטיבות (דלורית!
, או שעועית ירוקה), למקרה הכי "גרוע".

ואני גם מוסיף הרבה שמיר ושאר עשבי-תיבול לאוכל. אלו עלים ירוקים. הם גם מוסיפים משהו.

נ.ב.
בקשר לירקות השומיים, מצאתי את הקישור הזה אצל ד"ר גרגר.
http://nutritionfacts.org/questions/what-are-the-anti-cancer-effects-of-garlic/

נ.ב. 2
אני ממש מתנצל על הדיליי בתגובה שלי. ראיתי את התגובה שלך כבר אתמול, אבל לא יכולתי להגיב עד עתה. אז סליחה.
 

gs1234

New member
שאלת המשך - שקדים ואגוזים ...

כבר כמה שבועות שאני לא אוכל שקדים או אגוזים מסוגים שונים. אני לא נמנע, אבל הייתה תקופה שבה אכלתי שקדים ואגוזים בכל יום. אני כן אוכל אגוז ברזיל אחד ביום.

שמתי לב שבשבועות האלה התזונה שלי לא נפגעה, והכרונומטר טוען שלא חסרים לי ויטמינים או מינרלים כלשהם. בתקופה הזו אכלתי כמובן פירות, ירקות טריים ומבושלים, קטניות ודגנים.

האם יש משהו שפספסתי? יש משהו בשקדים ובאגוזים שאין בתזונה צמחית רגילה? כדאי לעשות מאמץ לצרוך אותם בכל זאת?

תודה.
 

vegetalien

New member
ובכן, יש להפריד את הנושא לשני גורמים.

1. מבחינה תזונתית, אין כל הכרח לאכול שקדים ואגוזים אחרים. Plain and simple. וזאת מפני שכל ויטמין או מינרל שהם מכילים עשוי להימצא במזונות אחרים.
למעשה, שני הרכיבים החיוניים היחידים שאנו זקוקים להם ושצריכת אגוזים/זרעים מקילה מאוד על השגתם הם סלניום (אגוזי ברזיל) וחומצה אלפא-לינולנית (זרעי פשתן/צ'יה, אגוזי מלך).
שקדים, לדוגמה, עשירים בוויטמין E וכן מכילים כמות יפה של ויטמין B2 ומעט סידן. אבל ויטמין E זמין בשפע בירקות ירוקי-עליים, גמבות, דלורית ושאר ירקות כתומים. סידן - אתה בטוח כבר יודע שלא חסרים מקורות.
וגם לוויטמין B2 לא חסרים מקורות שופעים (בעיקר ירקות, אבל גם חלק מהמשקאות הצמחיים מכילים אותו כתוסף, מאחר שהם מחקים את הרכב הוויטמינים של חלב הפרות, אשר נוסף על סידן מכיל גם כמות לא זניחה של ויטמין B2).
וכנ"ל לגבי אגוזים אחרים - אגוזים/זרעים נוטים בד"כ, באופן כללי, ובדומה לדגנים וקטניות (שגם הם, בסופו של דבר, נחשבים סוג של זרעים/גרעינים), להצטיין יותר בתכולת מינרלים לעומת ויטמינים - אבל אין בהם שום דבר מיוחד אשר דורש צריכה יומיומית שלהם.
עם שני המקרים יוצאי-הדופן שציינתי למעלה (סלניום וחומצה אלפא-לינולנית) גם ניתן להסתדר בלי אגוזי ברזיל או פשתן, אבל בשני המקרים הספציפיים הללו נדרשים יותר מחשבה ותכנון בחיפוש אחר חלופות - ואילו ביתר המקרים, כפי שנוכחת לראות, האובדן אפילו לא הורגש בכרונומטר.


2. לאחר שחפרתי בכל הסעיף הקודם, אנסה לענות על השאלה של כדאי/לא כדאי, אף שהיא שאלה של העדפה אישית.
התשובה היא שכן, אכילת שקדים ואגוזים אחרים בכמות מתונה היא כדאית באופן כללי. ומדוע? שתי סיבות עיקריות:

א. השקדים ושאר האגוזים (אך לרוב לא הזרעים, וכן לא אגוזי המלך) עשירים בחומצות שומן חד בלתי-רוויות, ואלה נודעות כשומנים טובים ובריאים (שמן הקנולה ושמן הזית, שמהוללים כל כך ע"י תזונאים, עשירים בדיוק באותן החומצות).
אגב, גם אבוקדו עשיר באותן חומצות שומן חד בלתי-רוויות, והוא בהחלט יכול להיחשב כמו אגוזים כמנת שומן.
לעומת זאת, יש לשים לב שמרבית הזרעים, כמו שומשום או פרג, וכן גרעיני חמנית, דלעת ואבטיח - מכילים בעיקר חומצות שומן רב בלתי-רוויות, לרוב חומצה לינולאית (הידועה גם כחומצה מסוג אומגה-6).
גם אגוזי מלך וצנוברים מכילים את עיקר חומצות השומן שלהם בצורה רב בלתי-רוויה, בשעה שפקאן מכיל יחס זהה פחות-או-יותר הן של שומנים חד בלתי-רווים והן של שומנים רב בלתי-רוויים.
זרעי פשתן וזרעי צ'יה גם מכילים לרוב חומצות שומן רב בלתי-רוויות, אך במקרה שלהן מדובר בעיקר בחומצה האלפא-לינולנית, שהיא מסוג אומגה-3.
האם זה אומר שעדיף לצרוך יותר מהחד בלתי-רוויות ולא מהרב בלתי-רוויות? ובכן, למעשה שתי חומצות השומן הרב בלתי-רוויות הן שתי חומצות השומן החיוניות היחידות בתזונה.
כלומר, אלה הן חומצות השומן שהגוף אינו מסוגל לייצר בעצמו, ועלינו לקבלן ממקור חיצוני.
מאידך, ההמלצה בקרב תזונאים היא לצרוך, בצד חומצות השומן הרב בלתי-רוויות החיוניות, גם חומצות שומן חד בלתי-רוויות, וייתכן אף שבמידה גדולה יותר.
ומדוע? מפני שחומצות השומן החד בלתי-רוויות לא רק מורידות את ה- LDL ("הכולסטרול הרע"), אלא אף עשויות להעלות את ה- HDL ("הכולסטרול הטוב") ובכך לשפר לטובה את היחס בין הליפידים.
לעומתן, חומצות השומן הרב בלתי-רוויות (והחיוניות, כמובן) אמנם מורידות את ה- LDL, אך הן לא מעלות את ה- HDL ואולי אף הן מורידות אותו לפעמים.
אישית אני מוצא שפחות אכפת לי מהעניין ה- HDL (וה- HDL שלי אכן נמוך), כי הביומרקר החשוב יותר הוא ה- LDL, וכן היחס בינו לבין ה- HDL. וכיוון שהוא (ה- LDL) נמוך אצלי, אז זה לא כ"כ משנה לי.

ב. דבר מאוד פשוט - רכיבים מסיסי-שומן, כמו קרוטנואידים (ליקופן, לוטאין, וכמובן ביתא-קרוטן וויטמין A המסונתז בגוף ממנו), ויטמין E ועוד רכיבים נוספים, מתמוססים ונספגים בגוף ביתר-קלות בנוכחות שומן.
אז בהחלט מומלץ לאכול סלט עם משהו שומני, והמשהו השומני הזה יכול להיות אגוזים, כפי שהוא יכול להיות גם משהו - בין אם טחינה, אבוקדו או אפילו, רחמנא ליצלן, שמן (אתה יודע עד כמה אני אנטי-שמן.
).
אז כן, גם במקרה הזה האגוזים בהחלט מקבלים מקום של כבוד, מאחר שהם מסוגלים לשפר את התזונה בזכות תכולת השומן שלהם.

וידוע כאן שאני נוטה יותר לתזונה דלת-שומן ורבת-פחמימה. ישנם ימים שבהם אני מסתפק רק באגוז ברזיל אחד וקצת זרעי פשתן. בלי שום מקור שומן עשיר אחר. נאדה.
אבל ישנם גם ימים שאני אוכל לי אגוזים (בעיקר אגוזי לוז, אבל אם יש אחרים, אז גם, בכיף), ובארוחות אצל החברים והשכנים... בוא נאמר שאני לא סופר שומנים.
חצילים בטחינה, סלט חומוס עתיר שמן-זית ושאר סלטים טעימים מהגיהנום, טובלים בשמן... ובל נדבר על ארוחות-החג אצל adic1.



לעזאזל, הגזמתי עם התגובה. ומי שמכיר אותי יודע שאני נוטה ללקוניות. שיהיה לבריאות, גבי.
 

gs1234

New member


תודה על התשובה. אני אקח שבוע חופש מהעבודה כדי לקרוא אותה
 

gs1234

New member
טוב, עכשיו קראתי בעיון ויש לי שאלה

סיכום הנימוקים בעד אכילת אגוזים:
א) בשקדים, אגוזי לוז ואגוזי ברזיל יש חומצות שומן חד בלתי-רוויות.
ב) השומן שבהם מסייע בספיגת אבות מזון אחרים.

אם ככה, אז כדאי לאכול בכל יום מעט שקדים, אגוזי לוז או אגוזי ברזיל, אבל אם אני אוכל סלט עם קצת שמן זית, או סלט ולידו חומוס עם טחינה, אז אני פטור מלאכול אגוזים או שקדים באותו יום.

נכון?
 

vegetalien

New member
שוב תשובה מתחלקת לשתיים

(הפעם אני מקווה שזה יהיה קצר יותר
):
&nbsp
1. אתה "פטור" מלאכול שקדים, אגוזי ברזיל, לוז, פקאן, מלך או מה שזה לא יהיה - אם לא מתחשק לך לאכול מהם.

אין שום הכרח לאכול מהם, אבל הם בריאים, ואין רע באכילתם כחלק מתפריט מאוזן (אוי, אני שונא את הצירוף הזה. "כחלק מתפריט מאוזן". זה בד"כ בא בתור אפולוגטיקה למאכל מזונות ג'אנק, העיקר שהם במסגרת תפריט מאוזן...) ומגוון.
&nbsp
2. לצורך ספיגת רכיבים מסיסי-שומן, אני יכול לומר שאולי יהיה אפילו "מיטבי" (המירכאות בכוונה) להשתמש בשמן ולא באגוזים.
מדוע "מיטבי"? מפני שהשמן, בניגוד לאגוזים, הוא שומן מבודד, בלי סיבים, בלי כלום - ולכן לגוף קל מאוד לנצל אותו.
השומן של האגוזים/זרעים השלמים (לא טחינה, לדוגמה), לעומת זאת, עטוף בסיבים (תאית) ובחומרים אחרים, ולכן הניצול שלו פחות "יעיל" לעומת הניצול של שמן.
אותו הדבר חל גם לגבי סוכרים - גרגרי חיטה מתעכלים ביתר-קלות אחרי שאתה טוחן אותם לקמח. פירות מתעכלים ביתר-קלות לאחר שאתה סוחט אותם למיץ....
אז עכשיו אתה מבין מדוע המילה "מיטבי" הושמה במירכאות. כי אליה וקוץ בה. מה שמיטבי יותר לצורך ספיגה של נוטריינטים, לא יהיה בהכרח מיטבי יותר כאשר אנחנו מסתכלים על התמונה השלמה.
&nbsp
הערת נספח: שמן אינו תחליף תזונתי של ממש לאגוזים. הוא כן יכול להיות מקור-שומן להם (ובמקרה של שמן קנולה, אף לספק את שתי החומצות החיוניות), אבל מדובר, כמובן, בשומן נטו.
וזאת בשעה שאגוזים מכילים גם מינרלים, ויטמינים, סיבים וחלבונים (שלא לדבר על פיטונוטריינטים) כחלק ממכלול תזונתי שלם, בניגוד לשמן שהוא מזון מבודד, בדיוק כמו סוכר לבן.
 

Rock Solid

New member
שוב תודה

אין צורך להתנצל, זה לא צ'אט ולא שאלה דחופה


לא רואה את עצמי אוכל בצל חי, אז בינתיים אסתפק בלתת לו לנוח כמה דקות.

מבחינת סידן אני דווקא מסתדר בלי טופו, ובכל מקרה הסוג שאני אוכל (באופן לא קבוע) לא מועשר. בחלב צמחי אני לא משתמש בכלל. הרבה ירקות טריים (סלט ענק)+הרבה קטניות+טחינה בד"כ עושים את העבודה
. גם תוספת של תפוזים מדי פעם מספקת כמות לא רעה.

וזה אכן לא כיף לחתוך עלים, בגלל זה אני מעדיף לאכול עלי חסה שלמים (שגם די קל לנקות, מפאת גודלם). על הטעם של כרוב חי ועלים אחרים עם טעם דומה עוד לא התגברתי
 

vegetalien

New member
נראה

ששנינו עושים Fine-tuning תמידי לתזונה שלנו.


כן, חסה מן הסתם תספק גם כמות יפה של סידן, בהינתן אכילה נכבדת שלה (ולא כפרוסת עלה בודדה בצ'יזבורגר של השווארמה הטבעונית). אני סומך עליך בנושא הזה.


אגב, אם אתה מדבר על קושי עם טעמו של כרוב חי (לא שחייבים לאכול חי), הזדמן לי השבוע לטעום אצל ידידה סלט כרוב וגזר חיים מגורריים דק-דק בפומפייה, בתוספת מעט זרעי קימל, מיץ לימון ו(לדאבוני גם) כף סוכר חום (שאפשר בשמחה לוותר עליו). זה היה ממש טעים, ונטרף במהירות מבהילה.
 

Gidi Shemer

New member
ואם אפשר המלצה אישית

תפוח עץ מגורר יחליף את הסוכר החום באופן מושלם
 

vegetalien

New member
רעיון.


תודה, אף שנראה לי שאפילו תחליף לא צריך, כי הגזר כשלעצמו כבר די מתוק. אבל זה יילקח בחשבון, ולו כהמלצה עבור המכורים לסוכר.
 

Rock Solid

New member
אולי

אנסה סלט כזה מתישהו. אגב, גם סלק מגורר משתלב טוב עם גזר מגורר ומיץ לימון/תפוזים. זה גם הופך את הסלט להרבה יותר יפה
. וגם תפוח מתאים, כמו שגידי הציע


חסה קל לאכול בכמויות כי זה כמו "ללעוס מים" מבחינתי, אני מתכנן על ראש ביום, נראה אם אעמוד בזה
 
למעלה