פינת הפאנפיקשן

[ellendili]

ברור!!!! התחננתי למעין שתיתן לי לקרוא עוד

אבל היא הייתה איתנה כסלע ולא נכנעה

 

[pennylane11]

אממ... טוב!

(על המייל)

 

[N o R i K o]

הו מעין מעין...

MJ

אולי תפסיקי להיות מוכשרת?!?!?!?!!?!?!?

האמת שהקטע עם החץ והקשת נראה לי לא כל כך קשור... הם ממחוז של חוף, ים, מים, מקומות פתוחים. זה לא נראה לי כמו הנשק העיקרי שהם היו משתמשים בו... דווקא נראה לי שפיניק היה מנסה לגרום לאנני להשתמש בקלשון, או לנצל דווקא את הפרצוף התמים שלה כדי לשטות בשאר המיועדים, כמו ג'והאנה. (היא ניצחה לפניה או אחריה? XD)
גם משהו בסצנה הרגיש לי מוזר... טוב נו, את מכירה את זה שאני נורא אוהבת להשתהות על הרגשות שלהם ועל מה באמת הולך שם, וכאילו לא הבנתי למה שאנני בכלל תלחש לו משהו באוזן מלכתחילה, ואיכשהו נראה לי שכשאת כמעט על סף מוות אין לך ממש זמן לצחקק, אלא יותר לחשוב על זה שמערכת היחסים הזו עתידה ללכת לאבדון... אז קצת היה חסר לי הפחד הזה שלהם. או אולי דווקא ההפך, שפיניק יעלה לה את הבטחון ויגיד לה "את יכולה לנצח"... ולא לצעוק עליה, שזה דבר קצת OOC מצידו, לדעתי, כי הוא לא ממש הטיפוס שיאבד עשתונות. גם כשאנני בקפיטול ורחוקה ממנו הוא פשוט קושר קשרים כדי להדחיק את הכאב. בקיצור, פשוט לתת לנו קצת יותר "להרגיש" את הסצנה, כי הם נמצאים במצב ממש "edgy"

מה שכן, את יודעת שאני מתה על התיאורים הפיזיולגים שלך.

והפסקה האחרונה...

הו, ובדיוק באתי לנזוף בך שאת חייבת לי מייל והנה שלחת. יאיי!

 

[pennylane11]

MJ הו נוי נוי...

שני הדברים שהערת לי עליהם הם שני דברים שחשבתי עליהם ועשיתי בכל זאת

החץ וקשת- כבר ציינו בספרים, הקלשון שפיניק קיבל היה אחת המתנות היותר יקרות ונדירות שהיו במשחקים, וסביר שהוא קיבל אותה כי הוא, טוב, פיניק. ביציאה מנקודת הנחה שאנני ילדה קטנה בתקופה הזאת, א. אין לה סיכוי לקבל כל כך הרבה ספונסרים וב. אין לה כוח פיזי שדרוש בשביל להשתמש טוב בקלשון. זה היה חץ וקשת או סכין, וסכין הורס את הסצנה שאחר כך. הוא צריך ללמד אותה להשתמש במה שיהיה לה.
הצעקה- טוב, אני אהיה לגמרי כנה איתך ואגיד שרציתי לכתוב אותה ממש אחרת, כי מה שכתבתי הוא לא מה שהיה לי בראש, אבל לא הצלחתי שזה יהיה טוב כמו שרציתי את זה. הצעקה היא לא צעקה, היא יותר פריקה של תסכול. זו השנה החמישית שפיניק שולח שני ילדים מהמחוז שלו למות, וזה מקשה עליו, במיוחד כשהוא מרגיש שהוא מכיר את אנני. דמיינתי את זה יותר כמו שהוא אומר את זה בקול נוקשה ונשבר לו הקול כזה, לא כמו את לא יכולה אלא כמו אני רוצה שתוכלי כי אני לא יכול לשלוח אותך למוות ככה. זה לא לאבד עשתונות כמו שזה להישבר, זה קשה לו.

אל תנזפי בי על מיילים אף פעם. מי כמוך יודעת שכשאני כותבת על דחיקה אני כותבת ממש גרוע, והדברים שאני כותבת שיוצאים טוב הם אלו שאני כותבת כי יש לי מוזה לכתוב.

 

[N o R i K o]

את יודעת שאני לא באמת נוזפת

סתם קינאתי שאולי לאלה את מחזירה מיילים ולי לא ;(

אז במקרה הזה פשוט תנסי להכניס אותנו יותר לסיטואציה... כדי ששוב, נרגיש שהוא באמת מפחד ודואג לה, ולא נוזף בה על זה שהיא לא יודעת לירות בחץ וקשת XD כי אני בטוחה שקשה להם נורא. אוי פינאנני שלי

 

[ellendili]

תשמעי...

האנטומיה הייתה הרבה לפני המשחקים אז...

סתם. נוי, אל תקנאי. יש מספיק מעין לכולם

 

[E l S i]

זה מתקבל כי הנושא הוא "פעם ראשונה"

כלומר זה פתיח....
בכל מקרה אחר לעשות את זה כל כך קצר זה פשע

 

[pennylane11]

לגמרי.

 

[עדושית]

מעין תעשי לי פאנפיק!!!

מעולה כהרגלך!

 

[pennylane11]

גם לך?

אני חוששת שאני לא אעמוד בלחץ...

סתאם. תודה רבה!

 

[עדושית]

אז את לא חייבת

אני מעדיפה שבשבילי, תמשיכי את משחקי הכס, יותר טוב?

 

[pennylane11]

אם הייתי שמה את הספר הזה ברדיוס של

10 מטרים ממני כרגע, אני מעריכה שחמש דקות היו מספיק בשביל שסירי תאכל אותו

אני אקרא מתישהו... כרגע באמת שאין לי זמן לכלום (חייב לציין שהדבר שעשיתי הכי הרבה היום חוץ מלהעסיק את סירי היה להגיד כמה אין לי זמן לעשות דברים שהם לא להעסיק את סירי...)

 

[עדושית]

הו וול

ההפסד כולו שלך

 

[ellendili]

טוב, מנסה. תהיו סלחנים.

לא נראה לי שיש לזה דירוג מיוחד... תקנו אותי אם אני טועה.
אה וזה גם לא הכי קשור לנושא... זה היה אמור להיות אבל בסוף פיניק עשה מה שהתחשק לו

.
ותודה לנוי שהפיחה בי בטחון

פיניק אודייר התעורר בדיוק שעה לפני הזריחה. גם כאן, בקפיטול, רחוק מהים,ההרגל העיר אותו בשעה הטובה ביותר לדיג.
הוא ידע שלא יצליח להרדם שוב, למרות שהיה מותש מהלילה הסוער. פיניק נאנח והתרומם בקלילות מן המיטה. מה שהיה רוצה עכשיו זו מקלחת טובה. להרגיש את זרם המים על גופו הרצוץ, לעצום עיניים, לדמיין את הים במחוז ארבע. אבל מה הטעם... גילדה תתעורר עוד מעט ואז... בבקרים היא הייתה תובענית במיוחד.
פיניק כרך חלוק משי שחור סביב גופו החטוב והביט באישה שעדיין ישנה במיטה. הוא בילה עם גילדה שני לילות בשבוע כבר שלוש שנים ועדיין מעולם לא ראה אותה ללא האיפור הצעקני האופייני לאנשי הקפיטול. אפילו לא בלילה. הבעת גועל רגעית חלפה על פניו הנאות והוא הפנה את פניו מהאישה הישנה אל החלון הגדול שהחל להתבהר אט אט לקראת הזריחה.
החלון תפס את כל רוחב הקיר המזרחי של הדירה בקומת הגג והשקיף אל העיר. פיניק השעין את מצחו על הזכוכית הקרה וניסה לדמיין שבמקום הגגות והגנים הצבעוניים של הקפיטול, הוא רואה את הים הכחול-ירוק שנשקף מחלון ביתו במחוז ארבע. מחשבותיו נדדו אל המשחקים הראשונים בהם הדריך ואיבד את המיועדים הראשונים שלו. הוא חשב שאחרכך הם יניחו לו, שתהיה לו שנה של שקט לפני המשחקים הבאים בהם יצטרך לשלוח עוד נער ועוד נערה אל מוות בטוח. אבל הקפיטול לא מרפה מטרפו בקלות.
שבוע אחרי שחזר לביתו הגיעה ההזמנה לנשף השנה החדשה בקפיטול. להזמנה הרשמית צורף פתק בכתב ידו של הנשיא סנואו. הוא הבהיר לפיניק הצעיר שאם יש במחוז 4 אנשים שרווחתם חשובה לו, הוא לא יכול לסרב להזמנה. וכך זה התחיל. נשפים, אירועים, מסיבות פרטיות. כולם רצו לראות בין אורחיהם את המדריך הצעיר. הוא הולבש ואופר והוצג כחיית קרקס.
פיניק ידע שכל האשמה במראהו. שהעיניים הכחולות-כהות בשילוב עם שיער האדום כלהבה וגוף מסותת בשלמות, מושכים אליו נשים וגברים כאחד. לא פעם חשב לפצוע את עצמו, לצלק. להטיל פגם בגופו המושלם. אך בכל פעם נזכר בפתק ההוא של סנואו וחשק שיניים ונענה לעוד הזמנה. ועוד אחת.
אופיין של ההזמנות החל להשתנות. מאירועים המוניים לארוחות פרטיות. מצהריים לערב. ואז לילה. פיניק לא זכר דבר מאותו לילה ראשון. לא רצה לזכור.
במשך 8 שנים הוא סחר ביופיו ובגופו תמורת בטחונם של היקרים לו. ובכל זאת נענש. על כל טעות קטנה, על כל צל של התמרמרות, מישהו בבית שילם מחיר יקר.
עד שבמשחקים ה70 הוא פגש אותה. ומשהו בו התעורר. חייו קיבלו משמעות חדשה. אנני. מעולם לא נלחם כך על מיועד כמו שנלחם עליה. הוא לא בחל בשום אמצעים על מנת להשיג לה חסויות. והיא ניצחה. הוא הציל את גופה ונשבע שיקדיש את שארית חייו כדי להציל גם את ראשה המעורפל ונפשה האבודה.
מאז לא הרשה לעצמו לטעות. אפילו לא מעט. לא כשאנני יכלה לשלם על כך. הוא היה כלי מושלם בידי הקפיטול למענה. והוא יפיל את הקפיטול למענה.
8 שנים. אך הכל עומד להסתיים בקרוב. בעוד שלושה ימים. פיניק יתנדב להיכנס למשחקים ה75. בעוד שלושה ימים, גלגלי התכנית שנרקמה שנים, יתחילו את תזוזתם האיטית אך הבטוחה.
"פיניק?" קול דק מאחוריו העיר אותו ממחשבותיו והחזיר אותו להווה. "בוא, מותק, תחזור למיטה". גילדה טפחה על הכר לידה בתנועה מזמינה. פיניק נאנח ופנה אליה. עוד שלושה ימים.

 

[N o R i K o]

MJ מעליי

נו, את מדהימה, מה הלחץ?
אוי פיניק. נשבר לי הלב על הילד הזה

 

[ellendili]

שיט נכון

פיניק זה הרמוס של קולינס

 

[N o R i K o]

כבר הראיתי לך את הפאנארט, כן?

 

[ellendili]

כן

לא מצחיק

 

[pennylane11]

הו, פיניק

זה עצוב. וגם מקסים. ואני ממש אוהבת את מה שאת כותבת, כי זה ממש מקסים.

 

[ellendili]