the Girl of Love
New member
אני חייבת לשאול אתכם שאלה, כי חשוב לי להתייעץ עם אנשים באופן כללי ואולי זה יגרום לי להצליח להיכנס ל״ראש אחר״...
יש לי חבר. ויש לו שתי ידידות, שהן הידידות הכי טובות שלו.אולי במילים אחרות ״החברים הטובים שלו״.
האם אני כל כך נוראית בכך שקצת צובט לי בלב העובדה שהוא רוצה לצאת איתן לבד? יש להן גם קבוצה איתו בוואטסאפ.
אני באמת אמורה לפרגן לדבר כזה? זה כל כך תקין שאני אפרגן לו ואגיד לו ״זה בסדר, לך איתן״? כי זה מה שאני מתכוונת לעשות,
אני לא מתכננת להפריד ואין לי שום כוונה כזאת. רוצה שהוא יהיה מאושר ושימשיך לעשות מה שעשה לו טוב עד עכשיו,
אבל כן - זה מפריע לי. אתמול הוא הבטיח להן להיפגש בשעה מסויימת. והבטיח לי לפני כן להספיק להעניק לי זמן ״איכות״ איתו,
בסוף על חשבון הזמן איכות הוא עשה משהו ״ברגע האחרון״, ורצה לדחות אותן בשעה כדי להיות איתי, הן היו בטוחות שאני ״שולטת״ בו ורצו לנתק איתו קשר בגלל זה.
בסופו של דבר יצא שאני החלטתי לוותר על ה״זמן איכות״ בשביל שהוא יפגש איתן ויהיה איתן, כדי שהקשר איתן לא יתנתק ושלא יחשבו שאני כזאת נוראית כמו שהן חושבות שאני.
לא יודעת. כואב לי. לא מסתדר לי. ואני יודעת שאני קנאית (כי חוויתי בגידה בעברי)ואני מנסה להילחם ביצר הקנאות ולשתוק..והכי לפרגן לו.
אבל חשוב לי לדעת, אם יש לכן חבר והחברים הטובים שלו זה בכלל ידידות שלו. האם גם אתן חושבות שזה תקין ובסדר גמור ואני סתם נוראית?.