אני חושבת שיש אנשים שהיו מעוניינים לשנות
ואם הדבר יימצא כאפשרי, שמורה להם הזכות לעשות זאת. ז"א, איני חושבת שמותר לי להגיד למישהו שלא ישתנה, כמו שאיני יכולה להגיד למישהו כן לשנות נטייה מינית. במילים אחרות, זו נראית לי החלטה מאד אינטימית, וזכותו של אדם להחליט בעניין. אני מבינה שאם טיפולי המרה יימצאו מועילים, ולו לאחוז זניח של אנשים, יופעל לחץ חברתי גדול על הומוסקסואלים רבים, כולל על אלה שטיפולים כאלה אינם יכולים להשפיע עליהם כהוא זה. וכן, אני די חוששת מכך שיגרמו לאנשים רגשי אשם ע"כ שאינם מצליחים להשתנות. מצד שני, להימנע מלחקור את הנושא נראה לי בלתי הוגן כלפי אלה שאולי היו רוצים לבדוק דרכים אחרות. אני חושבת, לדוגמה, שחייהם של הומוסקסואלים דתיים הם חיים קשים מאד, קודם כל בגלל המשבר האמוני האפשרי, ואם הייתה אפשרות להקל על מי מהם, הייתי רוצה שתהיה להם האפשרות לנסות ולהשתנות, אם יבחרו בכך. לא כי אני חושבת שהם צריכים, אלא כי איני מרשה לעצמי לומר לאנשים שעליהם להיות מי שהם בכל מחיר. אני חוששת שלעתים המחיר עלול להיות כבד מנשוא.
אני מודה שהנושא אינו פתור אצלי עד תום.