הקטע שממנה הכי פחות ציפיתי לזה ובגלל זה זה עוד יותר מעצבן
זאת חברה מאוד טובה, אני מכירה אותה מעל לעשור ובאמת שאני והיא עברנו ביחד כ"כ הרבה דברים שאפילו אי אפשר לתאר כולל המון קשרי זוגיות וזה בחיים לא קרה.
תמיד היא הייתה יודעת לעשות את החלוקה ואני תמיד הייתי תומכת בה, ברור לי שכשהיא בקשר עם מישהו היא תקדיש לו יותר זמן וזה אחלה כל עוד היא לא שוכחת מהחברות שלה.
ותמיד זה היה מסתדר והיינו מוצאות את הזמן להיפגש ולתקשר ולספר חוויות וכאלה..
עכשיו אני פשוט לא מזהה אותה.
היא לא מתקשרת, היא אף אפעם לא תשלח הודעה ראשונה (אלא אם כן היא צריכה משהו או רוצה משהו), יוצא לנו להיפגש פעם בחודש במקרה הטוב כי היא כל הזמן אצל החבר ואז כשהיא מגיעה לאיזור היא מצפה שכולם יפגשו איתה כי זה מתאים לה ולו באותו יום שהם באיזור שלנו בלי להתחשב באחרים ואז היא עוד נעלבת שאנחנו לא נפגשים איתה כשמתאים לה ועושה פרצופים.
ניהלתי איתה כמה שיחות וזה נראה כאילו זה נכנס באוזן אחת ויוצא מהשניה, היא אומרת שזה יותר לא יקרה אבל זה קורה ובסוף היא תישאר לבד.
וזאת לא רק אני, כל החברות שלה לא מבינות מה עובר עלייה.
היא לא עונה להן להודעות, לא מתעניינת, לא שואלת, לא מתקשרת.. וזאת מישהי שהייתה מתקשרת 10 פעמים ביום, שרוצה לצאת כל ערב לטייל, לשבת איפשהו, לאכול בחוץ, לראות סרט או וואטאבר.
קיצר אני ממש מאוכזבת ממנה.
הציטוט זה מהספר של ג'רמי שאני קוראת
פשוט אדיר כאילו!