לא כתבתי פיקים מאז 2005 אבל הנה
לא ערוך, לא מבוטא, בעיקר כי הוא נכתב עכשיו ואני מניחה שאני היחידה שערה.
נטול שם
נטול שיפ
נטול אלימות גרפית, סקס וכדומה
כל הזכויות על הדמויות שייכות כמובן לג'יי קיי
***
הרמיוני בת 9, היא שוכבת מכורבלת על המיטה שלה ובוכה. בדרך מבית הספר הילד של השכנים שוב צחק על השיער הפרוע והשיניים הבולטות שלה. ההורים שלה אמרו שככה בנים מתנהגים כשהם חושבים שאת נחמדה אבל היא יודעת שזה לא נכון. הילד של השכנים מחכה לה שוב בדרך הביתה אז כל יום היא מתחבאת בספריה אחרי בית ספר. כשהרמיוני נכנסת לספריה, התמונה של אוסקר ויילד מנופפת לה לשלום. היא לא שמה לב.
הרמיוני בת 10, אתמול הבן של השכנים היכה אותה. המורה אמרה שזה לא משהו רציני. להרמיוני אין הרבה חברים. היא יושבת בשולחן הראשון מול המורה ויודעת את כל התשובות אבל אף אחד לא רוצה לדבר איתה. בהפסקות היא נמלטת לספריה, עוברת בין המדפים המאובקים, שולפת ספר ומעמידה פנים שהיא במקום אחר.
הרמיוני בת 11, על השולחן עוגה עם נרות דולקים ואבא ואמא ששרים יום הולדת שמח ואז שולחים אותה לצחצח שיניים ולישון. כשהיא מכבה את האור בחדר היא מבחינה בצללית של ינשוף על אדן החלון. היא זוכרת שקראה שהם לא מתקרבים לבני אדם, אבל הינשוף האפור כנראה לא קרא את זה. הרמיוני פותחת את החלון וחושבת שהיא צריכה להיות מופתעת כשהוא מושיט לה מכתב, אבל משהו בתוכה מרגיש פתאום שליו. היא קוראת את המכתב שוב ושוב. חלק ממנה חושב שאין דבר כזה כמו הוגוורטס, חלק אחר כבר מדמיין איך יראה בית הספר.
הרמיוני בת 11 וחצי, היא עדיין יודעת את כל התשובות. רון חשב בהתחלה שלא פלא שאין לה חברים, המילים האלה עדיין כואבות קצת. אבל הרמיוני מתחילה להרגיש שייכת כשרון מדבר איתה בפה מלא אוכל ונוויל מבקש ממנה עזרה כי טרבור שוב נעלם. כשהארי מספר לה על בית הספר הקודם שלו היא מזדהה ותוהה אם לכל חבריה לכיתה יש סיפורים דומים.
הרמיוני בת 12. היא מביטה בתקרה המכושפת באולם הגדול. הארי ורון לא היו על הרכבת והיא משתגעת מדאגה. הסעודה החגיגית הייתה נפלאה אבל היא בקושי אכלה. סנייפ נעלם משולחן המורים ומסביבה מתחילים להישמע לחשושים, משהו על מכונית מעופפת. היא חושבת לעצמה שאפילו הארי ורון לא יכולים להיות כאלה פזיזים וחסרי אחריות, אבל מחליטה לעבור בספריה ולבדוק מה אומר החוק לבקרת קוסמות בקרב קטינים. בכניסה לספריה מביטה בה מדאם פינץ' ומחייכת חיוך נדיר. הרמיוני עוברת בין המדפים המאובקים, שולפת ספר ומחייכת חזרה.
