פרוייקט יצירה פוטריסטי - שבוע 1

OverAndOver

New member
הרמיוניייייייייי |במבה|


ההורים שלה אמרו שככה בנים מתנהגים כשהם חושבים שאת נחמדה אבל היא יודעת שזה לא נכון. - אני אוהבת שהיא לא נופלת בפח המטומטם הזה.

המורה אמרה שזה לא משהו רציני. - YOU KNOW WHAT JUST FUCK OFF

היא זוכרת שקראה שהם לא מתקרבים לבני אדם, אבל הינשוף האפור כנראה לא קרא את זה. - אההההההההה זה כל כך מחשבה של ילדה בת 11 אמאל'ה

רון חשב בהתחלה שלא פלא שאין לה חברים, המילים האלה עדיין כואבות קצת. - אוי זה כואב יותר בגלל הפיק הזה

הרמיוני עוברת בין המדפים המאובקים, שולפת ספר ומחייכת חזרה. - אני נורא אוהבת את המוטיב של הספרים ואיך התפקיד שלהם משתנה בהתאם למצב שלה זה ממש יפה

דוד הרמיוני שלך מדהימה. והפיק מעולה. קצר ופשוט אבל מאוד מאוד פוגע. אהבתי ממש.
 

רוונה

New member
וואו, תודה על התגובה

"ככה בנים מתנהגים כשהם חושבים שאת נחמדה"- חשבתי על השיר מיכאל של אתי אנקרי. מצחיק איך מליון שנים אחרי ימי בית הספר האומללים שלי השיר הזה עוד עושה לי קווץ' בלב

תמיד תהיתי איך היו החיים של יתר הדמויות לפני ימי הוגוורטס העליזים. אנחנו יודעים שהילדות של טום רידל והארי הייתה איומה וג'יי קיי אמרה שהוויזלים למדו בבית, אז נראה לי מעניין לחשוב איך הרמיוני הסתדרה לפני.


אמממ... דוד? קוראים לי עדי
 

OverAndOver

New member
השיר הזה. |במבה|


הוא הסיוט של החיים שלי. בערך. (קוראים לי מיכאל ואני בת.) מצער לשמוע שגם שלך ):

דוד אז אין DUDE. אני קוראת לכולם DUDE.

 

OKDeSign

New member
אוי זה ממש חמוד

ו"רון חשב בהתחלה שלא פלא שאין לה חברים" עדיין שובר את הלב
 

OverAndOver

New member
זה קרה בטעות אני נשבעת |במבה|


פאנדום: שרלוק X הארי פוטר
שיפ: איירין/קייט איז אניבאדי סופרייזד? (רק שהחלק הזה הוא קייט מטא להלהלה)
דירוג: PG???? משהו כזה
אורך: 430 מילה

אז ככה: אני פשוט הולכת לכתוב את הוורס הזה בחלקים קטנים לפי הנושאים שיינתנו, כי, וול, אין לו ממש עלילה וכאלה. זה קרה אתמול. זה לא עבר בטא. אני מצטערת. אני לא יודעת אל תשאלו אותי.

~
מה שקייט לא מספרת לאף אחד הוא שאין לה מושג מה היא עושה בגריפינדור.

(המכתב שההורים שלה קיבלו קרא: גריפינדור.

המכתב שאחיה, שהיה בשנתה הראשונה בתוכנית לחילופי תלמידים עם דרומשטרנג קיבל, קרא: גריפינדור?!

התגובות היו, בהתאמה: אף תגובה ו – אמרתי לך!)

זה לא סוד מביך כמו שזה פשוט סוד, דבר מה שלא עולה בשיחות חולין עם יתר התלמידים, דבר מה שקט אך נוכח שאתה חושב עליו ברגעים מתים (ולפעמים גם לא מתים), דבר מה פרטי שלא לכולם יש את הזכות לדעת עליך כי יש לו משמעות, גם אם אתה לא יודע מהי, וקייט נוטה לשמור את אלו לעצמה. היא מתבוננת בחברותיה לחדר משתפות אחת את השנייה במידע הכי כמוס שלהן, מפתחות שיחות של שעות על גבי שעות סביב נושאים טריוויאליים ונשזרות אחת בחייה של השנייה בדרך שקייט יכולה להבין רק תיאורטית, והיא אולי מקנאה, היא לא באמת יודעת. היא אמורה לקנא, בכל אופן. לא?

אז הנה העניין: היא לא.

קייט היא הקפטן של נבחרת הקווידיץ', התלמידה המצטיינת בשכבה שלה, וחתיכת זיון טוב, אם התמזל מזלך להיות ממין נקבה, כי אחרת, ובכן, לא תודה. היא לא באמת מרגישה חסכים. המחלקה לבריאות הנפש בקדוש מנגו אליה שלחו אותה הוריה תחלוק על דעתה (ובאמת, היא פשוט מרגישה ברת מזל שההורים שלה החליטו לא לתת לה שיקויים כאלו או אחרים), אבל האמת הפשוטה היא כזאת: קייט נהנית מזה. היא נהנית לצפות מן החוץ בזמן שכולם עושים שמיניות באוויר כדי להיות חלק ממשהו והיא נהנית מהידיעה שהיא לא צריכה להניד עפעף לשם כך. בכל מקרה מה שנדמה להיות המאפיין העיקרי של חברי הבית שלה הוא שהם פוצים צדקנים וקייט לא רוצה שום קשר לזה. הם מתנשאים, תוצר של דברי הלל מתמשכים וחסרי פרופורציות מאז הארי פוטר, דבקים במוסר מוטל בספק ואידיוטי לרוב, ששים לשבור את החוקים כשהדבר מקנה להם הזדמנות להתרברב, והגנתם על חבריהם עלולה לגבול בטיפשות כשהיא מתעלמת לחלוטין מהיגיון בריא.

אז אין לה בשביל מי לעשות הקרבות הרואיות, או בקנה מידה שיתאים יותר לרוח התקופה – אין לה בשביל מי להילחם, מלבד עצמה, וזה בסדר גמור.

בסופו של יום הדבר היחיד שמטריד אותה הוא שמצנפת המיון ראתה בה משהו מן הבית הזה. אבל קייט למדה להסתדר עם מה שיש לה, מאז קטנות ועד היום. למדה לחיות עם הורים שמחייכים אליך בריחוק מדי פעם ועסוקים הרבה יותר מדי במחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי בקסמים, למדה לא לסמוך על החברים שלה, למדה לקחת את האהבה של אח שלה עם קורטוב של ספקנות, למדה ולמדה ולמדה להתפשר עד ששום דבר אחר לא היה נראה לגיטימי. אז היא לא מתלוננת.

זאת אומרת, היא לא התלוננה. עד שאיירין אדלר הגיעה.

(ויש שיגידו שכל חייה הכינו אותה לרגע בו סלית'רינית תחטוף לה את הלב מתחת לאף, ולהם קייט תגיד, חתיכת סקרוטים פוצי תחת.)
 

noyrov

New member
הקרוסאובר אדיר

(בכלל, מה שנחמד בהארי פוטר זה שהוא הולך טוב כמעט עם כל פאנדום נוסף)

האמת, מרגישים שזה נכתב בחיפזון וללא בטא
יש כמה משפטים שמנוסחים בצורה קצת מסורבלת, כמו "בכל מקרה מה שנדמה להיות המאפיין העיקרי של חברי הבית שלה" או "דבר מה שקט אך נוכח שאתה חושב עליו ברגעים מתים (ולפעמים גם לא מתים), דבר מה פרטי שלא לכולם יש את הזכות לדעת עליך כי יש לו משמעות, גם אם אתה לא יודע מהי, וקייט נוטה לשמור את אלו לעצמה." או "אבל קייט למדה להסתדר עם מה שיש לה, מאז קטנות ועד היום"

מצד שני, את מצליחה בקטע די קצר ובמעט משפטים לתאר דמות בצורה מדויקת, להכניס בה חריגות והתנשאות ואינטלגנציה וקסם אישי ואאוטסיידריות והומור ואפילו רקע משפחתי לא קטן. וזה די מדהים, הדרך בה את עושה את זה.

אז בקיצור, ממש אהבתי ואני אשמח לקרוא המשכים לוורס הזה, ואין לי ספק שאם תעברי ותשפצי שוב את הקטע הזה, הוא יהיה אפילו הרבה יותר טוב.
 

OverAndOver

New member
תודהההה |במבה|


(בכל הכנות, הדבר הראשון שאני עושה כשאני נכנסת לפאנדום חדש זה למיין את הדמויות לבתים בהוגוורטס.)

כן אני רואה על מה את מדברת. אנסה לסדר את זה.

ואני ממש שמחה שזה יצא ככה!

בקיצור, תודה.
 
למעלה