שיתוף ותמיכה לתחילת השבוע

[הבשית]

לדעתי זה כמובן תלוי מאוד בך / בכם

אני אתן דווקא דוגמה שונה מזאת שניתנה כאן. אנחנו רצינו ילד כבר לפני שנה וקצת, אבל אני התעקשתי שאני רוצה קודם למצוא עבודה קבועה ולסיים עם החובות שלי ללימודים. בן הזוג היה מתוסכל מזה, וטען שאין זמן מושלם לילד. ואני לא מסכימה באופן מלא. בסוף חיכינו שנה, ועכשיו שנינו בעבודות קבועות ויציבות ברמת הכנסה גבוהה יותר, וסיימתי רשמית את כל חובותיי ללימודים. אז מבחינתי עכשיו זה כן זמן "מושלם" לילד.
מצד שני, אני מכירה נשים שנכנסו להריון וילדו תוך כדי לימודים אינטנסיביים, או שאחרי הלידה מצאו עבודה חדשה ושיפרו רמת ההכנסה - זה ללא ספק אפשרי. אבל זה אינדיבידואלי. אני ידעתי שיהיה לי קשה לעשות את כל הדברים האלה יחד, אז העדפתי לחכות. אבל ברור שאם אתם מרגישים שאתם יכולים להסתדר עם זה, ואתם מאוד רוצים, אז תמיד יש פתרונות ויש מה לעשות.

 

[הריונית טריה1]

אנחנו חיכינו...

לא אומרת שזה הדבר הנכון, אבל חיכינו לזמן קצת יותר מתאים מבחינת העבודה והלימודים.
יותר מידי לחצים זה לא אנחנו...
אולי תחכו עוד חצי שנה ואז לקראת סוף ההריון תהיי כבר לקראת הסוף בלימודים...

 

[mafe]

גם אנחנו חיכינו קצת

שנינו עבדנו במשרות מלאות אינטנסיביות כשהתחתנו, והיינו בשלבים שונים של תואר שני במקביל.
תכננתי להיות בהריון במהלך השנה האחרונה של התואר, כך שאלד בסופו.
אישית הרגשתי ששילוב של עבודה + לימודים + תינוק הוא יותר מדי, והעדפתי לסיים עם הלימודים, ללדת, ולהיות עם התינוק ב-100% עד שחזרתי לעבודה.
יש לך אפשרות לדחוס המון קורסים בשנה הקרובה ולהשאיר פחות לשנה שאחריה? או אפילו לרווח את הסמסטר האחרון? אם כן, את יכולה לדחות קצת את ההריון, ולהתחיל לנסות בהנחה שאם תיכנסי מיד, תלדי במהלך הסמסטר האחרון, ואם ייקח כמה חודשים, תלדי בדיוק בסוף התואר.
מה שהיה אצלי- ילדתי במאי והיו לי לימודים עד יולי. את העבודות להגשה סיימתי והגשתי עם בטן ענקית. בחרתי בכוונה קורסים ללא מבחן בסמסטר האחרון. 2 קורסים שהגשנו עבודה בקבוצות - חברי הקבוצה שלי לגמרי תמכו בי וחילקנו את העבודה כך שאני עבדתי הרבה יותר מהם בהתחלה, ודי התנתקתי אחרי הלידה.
והקטנצ'יק בא איתי לתרגול בגיל חודש, והיה הכוכב באוניברסיטה

 

[lollllipop]

תודה לכולכן

אין לי אפשרות לשחק עם התואר - התואר מובנה, עמוס וכולל התנסויות לאורכו (ונוכחות חובה), אסור להביא תינוקות.
לכל אלה שדחו - אפשר לשאול בנות כמה הייתן כשהחלטתן שזה הזמן להיכנס להריון? הגיל קצת מלחיץ אותי (בשילוב עם הפוליציסטיות)

 

[FayeV]

אנחנו גם חיכינו

גם כי לקח לשנינו זמן להתבשל עם הרעיון של ילד וגם כי הייתי בעיצומו של תואר שני מחקרי ורציתי לסיים אותו ולמצוא עבודה טובה.
אני עכשיו בתחילת ההריון (שבוע 9

) ואני בת 27 (כמעט בת 28

).
אני משערת שהכל אינדיווידואלי - השאלה היא האם תצליחי להתמודד עם העומס של התואר ועם גידול התינוק?
אני גם פוליציסטית, ולקח לי כ-9 חודשים להכנס להריון, כאשר בסוף נכנסתי להריון מטיפולים. עם זאת, יש רמות שונות ומשונות של פוליציסטיות. אולי בינתיים תתחילי לעשות בדיקות גנטיות, חיסוני אדמת וכאלה (אם את מעוניינת לעשות את זה, כמובן)? אילו הם דברים שגם לוקחים זמן

 

[lollllipop]

אני באמת לא מצליחה לתאר לעצמי מה זה לגדל תינוק

כדי לדעת אם אצליח להתמודד עם העומס =\ בגלל זה אני מנסה לחשוב פרקטית (עד כמה שזה קשה, וזה ממש קשה )
אני גם חושבת שאתחיל מבדיקות גנטיות (אני במקצועות הבריאות ולכן כבר מחוסנת להכל) ולקיחת חומצה פולית, יתן לי עוד מרווח חשיבה
תודה, ושימשיך עגול ומשעמם!

 

[FayeV]

אני גם לא מצליחה לתאר מה זה לגדל תינוק

תודה!
בגלל שזה הילד הראשון אין לי כל כך עצות פרקטיות, אבל אני בטוחה שתמצאו את הזמן והדרך שלכם

 

[AliceTheMuppet]

גם אני

גם אני הייתי במצב שלך.
אני היום בת 30, עם PCOS, ובידיוק סיימתי תואר סופר לחוץ (גם מובנה ונוכחות חובה) ארוך שנים, וגם אני החלטתי לחכות.
אם לא הייתי בלימודים, כבר מזמן הייתי מנסה להכנס להריון. אבל הרגשתי שאני לא אעמוד בשילוב של לימודים עם תינוק בבית. יש לי הרבה חברות מהלימודים שילדו תו"כ לימודים. חלקן הצליחו לשלב באופן ראוי להערצה, לחלקן ירדו הציונים מאז וחלקן אף נאלצו להשאר שנה. אף אחת מהן מעולם לא אמרה שהיא היתה מחכה עד סיום הלימודים עם התינוק.
&nbsp
אז אחרי המתנה לסיום הלימודים (והזהרתי את בעלי שיקח לנו זמן ושכנראה נצטרך עזרה רפואית להכנס להריון), נכנסתי להריון חודש לאחר שהפסקתי עם הגלולות (עם PCOS והכל). עכשיו שבוע 14. אותו דבר עוד חברה שגם לה גילו את הסינדרום, שניה אחרי החתונה ולפני שהתחילו לנסות (אוטוטו יולדת).
&nbsp
אני מודעת שלא לכולן היה מזל, אבל PCO לא אומר ישר IVF, ואולי זה לוקח כמה חודשים, אך רבות מצליחות להכנס להריון גם בלי טיפולים. שאגב, בזוגות ללא בעיה - רק 80% מצליחים בחצי השנה הראשונה, 9 חודשים זה עוד בגדר הנורמה, ורק אחרי שנה מתחילים ברור.
&nbsp
בסוף את יודעת יותר טוב מכולם למה את מסוגלת ולמה לא.
מישהי כתבה שהיא חיכתה והיא מחרטת, והלב שלי איתה ושמחה לראות שבסוף היא בהריון והכל טוב |4u| (וכל אפילו שהיא יותר צעירה ממני).
אני לא רציתי להתחרט על כך שנכנסתי להריון מוקדם ולא לסיים את התואר שלי.
לכל דבר יש יתרונות וחסרונות, בסוף הבחירה היא בידייך.
&nbsp
בהצלחה וחג שמח

 

[פזית66]

העניין הוא ש-PCOS זו תסמונת שמתבטאת בצורה מאוד שונה בנשים

שונות. יש לי שתי חברות עם PCOS שמבייצות טבעי יחסית סדיר ונכנסו להריון בקלות, ועוד אחת שכמעט לא מבייצת בלי עזרה רפואית והיתה צריכה שלוש שנים של טיפולי IVF. יש גם כאלו שלא מבייצות סדיר אבל עם כדורים מבייצות ונכנסות להריון בלי בעיה. אי אפשר לדעת מראש איפה תימצאי על הספקטרום.

 

[AliceTheMuppet]

את כל כך צודקת

באמת הידע שיש היום על PCO הוא לא רחב. זה סינדרום - לא ברור מה גורם לזה ולמה זה גורם באמת.
&nbsp
מצד שני גם בנות שמבייצות באופן סדיר ואין להן PCO לא ידעו מראש אם יש או אין להן בעיות פוריות.
&nbsp
אני הצגתי את המקרה שלי, ואת מה שעבר עלי בשנים האחרונות - האם ללדת תו"כ לימודים או לא, כאשר אף אחד לא הבטיח לי לפני שהתחלנו לנסות אם ומתי נצליח. היה לי המון מזל, והלוואי שיהיה ככה לכולן.

 

[pinkkit]

אנחנו גם חיכינו

ועכשיו אני בתחילת הריון ראשון בגיל 30.
השיקול המרכזי בדחיית ההריון היה לסיים את הלימודים, למצוא עבודות טובות בתחום שלנו ולהתייצב כלכלית. בנתיים גם קנינו דירה.
גם אחרי שמצאנו עבודות, העבודה שלי הייתה מאד מאד אינטנסיבית, כזו שידעתי שלא מתאימה בכלל לאמהות ולא התאימה לי המחשבה של לראות את הילדים רבע שעה ביום ובשאר הזמן הילדים אצל מטפלות/ סבאסבתא... אז החלטתי להחליף עבודה עוד לפני שאני בכלל נכנסת להריון ומצאתי עבודה נוחה יותר וקרובה לבית (במקום שעה וחצי נסיעה מה שבכלל לא מתאים לאמהות!) כי פחדתי שאחרי שאני אהיה אמא יהיה לי קשה למצוא עבודה.
זה גרם לדחייה נוספת של כמעט שנה בניסיונות להיכנס להריון! לשמחתי כשסוף סוף הגיע הרגע, נכנסנו מהר מאד להריון ואין ספק שאם היה לוקח לי יותר זמן אז הייתי מרגישה הרבה תסכול על זה שדחינו את הניסיונות וזה באמת היה סוג של הימור... אז צריך לקחת את זה בחשבון, אבל מצד שני אני חושבת שגיל 28-30 אלה עדיין גילאים צעירים וזה עוד לא הזמן להיכנס לסטרס על העניין של הגיל, אלא אם יש תכנון להרבה ילדים או למרווחים גדולים בין הילדים.

נקודה אחרת למחשבה שעד שנכנסתי להריון בכלל לא חשבתי שזה יהיה שיקול, אבל עכשיו כשאני חווה את זה על בשרי אני רואה כמה זה משמעותי! הריון זה אומר לצערי להרגיש רע. לא אצל כולן אבל אצל הרבה, ויש נשים כמוני שחוות את זה יותר בדרמטיות. אני מרגישה רע 90% מהזמן, רע רע רע! רע ברמה של חוסר תפקוד. גוררת את עצמי חצאי ימים לעבודה ולפעמים בכלל לא. לא מבינה איך אפשר לעשות את זה בזמן לימודים או עם עבודה אינטנסיבית או סתם בזמן לא מתאים, זה פשוט קשה!!!

 

[פזית66]

אני חיכיתי ומתחרטת

חיכיתי וחיכיתי והזמן המתאים אף פעם לא הגיע. וכשסוף סוף החלטנו "לקפוץ למים" למרות שהזמן לא מתאים, הסתבר שיש בעיית פוריות ולקח הרבה זמן עד שהצליח. עכשיו אני בת 36 בהריון ראשון. לא בדיוק אידיאלי, בדיעבד לא הייתי מחכה במיוחד אם ידוע שיש בעיה (האם המחזורים שלך סדירים? אם לא, יש חשש שתצטרכי טיפולי פוריות).

 

[lollllipop]

זה בדיוק מה שמפחיד אותי

בלי גלולות אני מקבלת מחזור פעם-פעמיים בשנה, ככה שאני מאמינה שאצטרך עזרה בלבייץ
&nbsp

 

[admhbs1]

לדעתי

אם יש סיכוי שהריון ותינוק יפגעו לך בלימודים, תדחי את זה מעט ותנסו לכוון לקראת סיום הלימודים. אפשרות אחרת היא לקחת הפסקה מהלימודים ולחזור נניח אחרי שנה עם התינוק - האם זאת אפשרות מבחינתך?
&nbsp
אני עושה תואר שני ואת רוב הקורסים לקחתי בשנה הראשונה שבמהלכה הייתי בהריון. השנה נשארו לי ממש מעט קורסים אבל גם בהם אני ממש לא משקיעה. הלימודים תפסו מקום משני בחיים שלי וזה טבעי. אגב, אנחנו תכננו את זה ככה ואני לא מתחרטת על זה, אבל ברור לי שאת התואר לא אסיים בהצטיינות ואולי לא תוך שנתיים כמו שקיוויתי.
&nbsp
לגבי העבודה של בעלך אני חושבת שתסתדרו, הרבה אנשים עובדים במשמרות ומגדלים ילדים.
&nbsp
הייתי באמת מתחילה בבדיקות גנטיות, חיסונים אם צריך.

 

[lollllipop]

כרגע אני בהפסקה מהלימודים

בגלל זה כל המחשבות התחילו..בגלל שהתואר מתעכב יותר ממה שחשבתי

 

[admhbs1]

אני לא חושבת

שזה בלתי אפשרי לגדל תינוק במהלך הלימודים
אבל צריכה להיות המון עזרה (מישהו שישמור עליו בזמן שאת בכיתה)
ולדעת שההשקעה בלימודים תפחת.
&nbsp
אם לוקחים את כל זה בחשבון זה בהחלט אפשרי - גם אם לא קל.
רק את מכירה את עצמך ויודעת להגיד כמה חשוב לך לסיים במועד כזה וכזה את הלימודים, כמה עזרה יש לך, כמה את מסוגלת ללמוד בלילות אחרי שהקטן/ה הלכו לישון וכו' וכו'.