ואם דיברנו על "דה-שבו" היא ה-"פחנוע".....
הרי שלרכב הזה היו יתרונות. (בשנות ה-70 היתה לי דה-שבו מודל 63, והחזקתי בה קבוע ציוד לחבלן אם יזדקקו לי אפילו בחופשה או בעיר אחרת).
א. חסכון עצום בדלק (בערך ברמה של תצרוכת דלק של קטנוע)
ב. את מירב התיקונים אתה יכול לעשות עם פלאייר וחוט ברזל (למשל שטאנגה שנשברה לי) וטיפולי המוסך זולים להפליא.
ג. ביציאה של המשפחה לנופש, מוציאים החוצה את המושבים ויש סלון בחורשה והרכב פנוי לשינה.
ד. בגלל השטאנגות אפשר להרים את הרכב לגובה של עד מטר (ככה עברתי בנסיעה בשדות בתוך "קוליס" של טרקטורים)
ה. הנעה קדמית ומשקל קל של הרכב, מעבירים אותך בכל מקום כמעט.
ו. זוית ההטיה של הגלגלים הקדמיים, אמנם מסוכנת למי שלא זהיר בנהיגה, אבל בחניה אתה מכניס את החלק האחורי, מסובב את ההגה, ואתה בחניה.
ז. כיוון שתיבת ההילוכים במנוע ולא בתא הנוסעים, יש יותר מקום. (לכן הידית המיוחדת המקושרת לתוך המנוע. אופייני למכוניות צרפתיות דאז.
ח. זו המכונית שבנו לה את הגירסאות הרבות ביותר, כמו: מכונית ללא גג, מכונית המיוחדת לנסיעה בהסרה, מכונים כפולה המיוחדת ליערות כשחתכו שתי מכוניות וחיברו גב לגב (הגעת לסוף שביל, עובר לצד שני ונוהג לכיוון בחזרה), רכב לנסיעה בנהרות וכו.