מיי מאסטר, קרוקי (אבל חלש ונחלש)
אספנסון כתבה הפעם, ומצער לראות איך כותבת שעשתה את 'באפי' לסידרת מופת (לצד אחרים כמובן), נחלשת כך. אולי עדיף לעבור למקצוע אחר.
כי הסיפור כ"כ קלוש ולא מנסה לשכנע שזה עצוב. למרות המאמצים של הבמאי והקאסט (והתלבושות והתפאורה), זה לא מצליח במיוחד. הפלקטיות מעולם לא היתה כה חזקה.
גרגורי איצין ('איציק' כמו שחובבי '24' מכירים אותו) התארח כאביו של פרנקנשטיין, למרות שזה מעולם לא היה נסיך בסיפור המקורי; ההיפך. התחושה שלו והאח הזכירה הרבה יותר את הסיפור של 'השבוי מזנדה' (עלילת נסיכים מרכז-אירופאית של אנתוני הופ, עם כמה רמזים פוליטיים מודרניים), אם כבר. חבל שלאחד מהם לא קראו 'רודולף'...
עכשיו ברורים יחסי הכוחות בין רמפל' לקורה, ומי יצר (made) את מי. למרות שניחשנו כבר. אבל זה לא משנה הרבה (וכן לאיזה צורך פרנק' היה צריך את הלב ההוא).
מה, אין לו קסם להחזיר את זכרונה של בל? חלש.
הזינוק ההוא של 'כיפה' לעבר המזח היה מעניין. לא הודגם עד כה.
בדיחה אחת טובה עם הגמד, שמסביר שזה שהוא hacking (מבקע) עם הקרדום שלו סלעים, לא אומר שהוא hacker של מחשבים...
אבל זו נקודת הזכות היחידה. + אולי הקטע שהנרי טוען שפרנק' בכלל לא שייך לסיפורי האגדות, ואם הוא כן שם, אז אולי יש עוד כמה דברים לא ידועים... (כמו כל סיפור מד"ב שהיה אי פעם?).
תקוות לשיפורים בהמשך. מסופק אם יהיו.