עונה 2 פרק 6

[shirush3]

זה רק אתה

אפשר גם לא לכעוס על אף אחד, אבל הכי קל להאשים, הא?!

 

[phoenix force]

את באמת רוצה להכנס לזה שוב?!

 

[shirush3]

אולי...

 

[phoenix force]

אז היא הייתה צריכה לסתום את הפה שלה!!

 

[shirush3]

אבל היא הייתה ילדה קטנה!!

ילדה. קטנה.
ילדות קטנות לא מבינות מזה לשמור סודות גדולים!
חוצמזה נראה אותך בתור ילד קטן עם קורה, היית מספר לה הכל

 

[phoenix force]

מצאת מי..

דיי עם ה״היא הייתה ילדה קטנה״.. היא יכולה לרכוב על סוס לבד אבל לא יכולה לסתום את הפה ולא להתערב?! דיי נו, היא סתם ילדה קטנה ומפונקת שחשבה שהיא יכולה להתערב לאחרים בחיים..

 

[כינוי לא יצירתי]

WORD!

 

[phoenix force]

 

[shirush3]

לפחות להיום יש שירשור של פרק.

 

[קליקליקורט]

אבל זה מראה על חשיבה לעתיד!!!!

 

[הלדין]

פרק חמוד.

כנראה שהוק באמת אהב את מילה. במחשבה לאחור, האינטראקציה ביניהם מאד דומה לאינטראקציה בין אמה לרג'ינה בעונה הראשונה. גם רג'ינה השתמשה בבוטות כדי לגרום לאמה לנוע למסלול הרצוי מבחינתה שזה להישאר בסטוריברוק. אם לדייק, הילדים האבודים אינם זוכרים את הוריהם אחרי זמן מה בחברתו המקסימה של פיטר. הוק מדבר על עצמו, ככל הנראה, כשהוא מזהה שאמה היא יתומה. כל הסיפור של ניל הוא דווקא רפרנס מעניין לפיטר פן - בדרך כלל כשהסופר רצה לרדת על מישהו, הוא היה אומר שהוא נשמע כמו מורה בביה"ס פרטי והשעונים הם מה שמנע מהוק להיאכל על ידי התנין הרעב. למען האמת, הוק התנהג בערך כמו שהייתי מצפה מגירסה מבוגרת יותר של פיטר פן כלומר פיטר פן הוא אנרגטי ולו הוק איטי כחלק מההנגדה בין הדמויות.

לגבי אוגוסט, סנדקה האוהב של אמה, אני מבין שרגל העץ היקרה שלו כאבה לו מאד. האיש מחפש את אמה בדיוק אותו פרק הזמן שאמה וניל נמצאים ביחד. הסיבה לכך שהוא היה נגד מערכת היחסים הזו היא שהוא חושב שזו הסיבה לכך שהרגל שלו התחילה להתעצות. אחרי שסידר את העניין עם ניל, הוא הפליג לפוקט שם נשאר עד שהוא נקרא שוב לשירות הסדיר. (המכתב עם המפתח מגיע מפוקט.)

לגבי הענק, מתי נאמר איך קוראים לו? אני חושב שהם עשו עבודה טובה איתו. הוא רק נראה גדול מאד אבל בממדים פרופרוציונליים לקומתו.

הסצנה בסוף עם הנרי וצ'ארמינג הייתה חמודה.

 

[אנטיבס300]

נכון!!! השעונים!

שכחתי לגמרי לעשות את ההקשר הזה, גאוני

והענק באמת היה עשוי ממש טוב ואמין, אפילו ממש חמוד.