פרק יפה.
נתחיל מהעובדה שלא היו פלאשבקים. רמפל, יש מאכלים שעשויים מדם אמיתי - כמו פאדג', לדוגמא - בחוץ. לא צריך לשים קטשופ ולהעמיד שזה דם (מצד שני, גם לא להתקמצן ולקחת את בל למסעדה אמיתית ולא למזנון שמגיש ג'אנק פוד). הסצנה עם גראני אומרת שזה נעשה בלי עזרה של מאגיה אפלה לא הכי מדויק - אני בטוח שגראני נעזרה בחוש הריח העילאי שלה בעת הבישול. כרגיל, המטאפורה עוברת מעל לראשה של בל. ובעולם האגדות, שלגיה הייתה על הסף להפוך לנרקומנית - אני מניח שהכותבים מודעים לכך ש-"אבקת השינה" של מולאן היא מעין סוג של אופיום. לגבי מולאן עצמה, אני חושב שהיא גם חסרת סבלנות. היא יודעת שלוקח זמן לבצע את מה ששלגיה מבצעת... והיא עדיין גונבת את המצפן במחשבה שזה המוצא היחיד. אני מניח שפיליפ היה המוח בצמד הזה.
גם קיבלנו תשובה חלקית לאן נעלמו החיות המדברות - הם פשוט לא מדברות בשפת בני האדם.
הוק נראה באמת עכברוש ביבים הפרק. כנראה שאנטון גלגל אותו כמה פעמים לפני ששחרר אותו לבקשתה של אמה. לגבי הלב של אורורה, הבנתי שבפרק הבא מסבירים איך הוא עשה את זה למרות שנראה לי שההסבר הפשוט ביותר הוא שהוק גנב אותו מכספת הלבבות של קורה. הסצנה בה קורה מדברת מפיה של אורורה נראתה לי קצת לא אמינה - גם אם קורה שולטת בה, אורורה נשמעת לי מספיק חזקה כדי להיאבק על השליטה בגוף במובן הזה שהגוף רועד כשהיא מדברת. היא גם יותר מדי עליזה באותה סיטואציה. היא בדרך כלל יותר דכאונית.