פרק 14

shirush3

New member
אני איתך בקטע של מרימרגרט


נקודה מעניינת על גראני לא חשבתי על זה
אבל זה דיי נראה ככה
 
ברוכה הבאה


אני גם לא שונאת מרי מרגרט, אני קצת כועסת עליה וגם זה מוזר לי כי זה לא מתאים לדמות שלה להתנהג ככה, לשלגיה אולי זה מתאים יותר כי היא לוחמנית כזו, שוברת מוסכמות, לוקחת סיכונים.....
דיויד פשוט מאכזב נורא.
יש עוד דברים שאני רוצה לרשום, אבל לא רוצה להרוס או לספלייר לך, אני אחכה!

והחתימה של הורסת
 
הם לא מזיקים..

רק משהי נעלמה בגלל שהם לא יכלו להתאפק.. חוץ מזה הם מושלמים ביחד..

רן דנקר..
איזה ישן הוא..
 

shirush3

New member
אני אוהבת את הפרק הזה

בהתחלה כשראיתי את הפרק ממש לא התלהבתי ממנו (אולי כי הרגשתי על הפנים באותו יום
)
אבל אח"כ כשחשבתי על הרעיון שלו זה לגמרי עורר את הצד הגירלי/רומנטי/דרימי לגמרי שלי והגעתי למסקנה שהפרק הזה פשוט פרק יפה


אהבתי את סיפור של דרימי ונובה, הוא לא כ"כ תלוש מהמציאות

זה סיפור על 2 אנשים שדיי אוהבים אחד את השניה והסביבה מכניסה להם לראש שהם לא יכולים להיות ביחד ושזה מנוגד לטבע שלהם
במיוחד בצד של דרימי שהוא יצא קצת שונה וקצת יותר אופטימי ומאמין בדברים שמעבר וכולם פשוט אומרים לו שזה לא יכול לקרות
(חוץ מבל
ממש אהבתי את השיחה שלהם)
וכמובן שבסוף בגלל מה שכולם אומרים הם לא ביחד

ואז במחסור באהבה דרימי הופך לגראמפי
וזה החזיר אותי לפרק 10 שהוא אומר בו שאהבה עשתה אותו מה שהוא (פחות או יותר)

בגזרת מרי מרגרט- נכון שהיא עשתה טעות(והיא לא עשתה אותה לבד
), אבל ממש עצוב לי עליה.
כל הפרק התחשק לי לחבק אותה

הקטע עם הנרות בסוף היה ממש יפה

מה שנקרא אל תחכה שהחלומות שלך יתגשמו מעצמם לך תגשים אותם

(טוב לקחתי את הפרק הזה קשה הגיע הזמן להפסיק
)

ד"א ממש אהבתי שהשריקה של הגמדים בהתחלה הייתה השריקה מהסרט של שלגיה
 
ממש ממש אהבתי.

אין לי עוד הרבה מה להגיד.
חוץ מזה של הרגע הראשון שראו את רגזני, אמרתי לאמא שלי "זה רגזני!" היא לא הגיבה, ואז היה כתוב דרימי, אז התבלבלתי לגמרי, ואז קלטתי שהוא פשוט משתנה

אהבתי את הפרק. מאוד.
 
למעלה