הדמות האהובה עלי
אף פעם לא אהבתי את שלגייה, תמיד ניראתה לי כנסיכה חלשת אופי וחוט שדרה, אבל הסדרה הזאת גרמה לי לשנות את דעתי (ועל עוד כמה דמויות). אני מזדהה איתה כמעט כל פרק.
אז קודם אני מאוד אוהבת את השחקנית ג'ניפר גודווין. היא מאוד עדינה במשחק שלה. היא גם מצליחה לשקף אך מרגישה הדמות שלה בדיוק מושלם, החל מהבעות הפנים ועד הקול (שלפעמים דרמטי מידי). חוץ מזה שהיא אחת הנשים הכי יפות בהוליווד, והשיער הקצר כל כך מתאים לה......
את סנאו אני גם מאוד אוהבת. כמו רג'ינה, גם לה יש המון שכבות. בהתחלה אנחנו פוגשים נסיכה לוחמת ממש לא הדמות המוכרת (והאהובה) של שלגייה. לאט לאט מגלים גם את הצדדים האחרים שלה, ומגלים את הטרגדיה הגדולה שלה, ההקרבה הגדולה שלה שהתוצאה שלה היא איבוד אם. סנאו היא התגלמות הטוב, והרצון לעזור לזולת. אני חושבת שבמשך כל כך הרבה שנים היא הייתה שקועה בלהיות כל כך טובה, זה כבר נהך להיות חלק ממנה, ואך שכולם מכירים אותה. דווקא בפרקים האחרונים אני מאוד אוהבת אותה, היא גם התבגרה, גם מראה חמלה, ולומדת להתמודד עם החיים כמו שהם ושאי אפשר להיות טובים ולרצות את הזולת (לדוגמא צ'רמינג) כל הזמן.
את MM אני מאוד מחבבת, וגם איתה אני יכולה להזדהות. היא כבר יותר מזכירה את הדמות המוכרת של שלגייה. הרבה יותר חלשה, אין לה ביטחון עצמי, אבל היא עדיין טובת לב ומוכנה להקריב את האושר שלה עבור אחרים (למשל הרומן של עם דיויד).
מאז שנשברה הקללה, MM וסנאו התמזגו לדמות חדשה, שמאוד מצאה חן בעיניי, כמו שכתבתי למעלה, היא מתבגרת, מתחילה לחיות במציאות, ולא לפי הכללים של FTL. מעניין גם לראות את המשבר שיש בינה לבין צ'רמינג, מעניין לראות את חוסר ההסכמה שלהם, ואך צ'רמינג מתחיל לראות את אישתו באור אחר (ואני לא יודעת כמה הוא מרוצה מזה)