צעירם בצל הגזרות הכלכליות
אני מתבוננת בשר האוצר החדש שלנו, מתבוננת בו, ומנסה לדמיין מה הוא אומר לעצמו לפני לכתו לישון. האם הוא מתחרט על התקווה הגדולה שנגוזה, אותה תקווה שנטע בנו ערב הבחירות – והיא שנוכל לאפשר לבני הדור הצעיר את כל מה שהוא עצמו מייחל לילדיו? אני משוכנעת שגם יאיר לפיד, כמוני וכמו כל הורה אחר בישראל, רוצה לראות את ילדיו הבוגרים מגיעים למקום כלכלי בטוח. לראות אותם מקימים בית, משפחה, לימודים, קריירה, ומצליחים להגשים לפחות חלק מהחלומות הקטנים – אם לא הגדולים – שלהם. אולם המציאות, כפי שכולנו מכירים אותה עוד בטרם הוטלו עלינו הגזרות הכלכליות החדשות, מקשה על כולנו ( כל שכן על ילדינו הבוגרים-הצעירים), לבסס את עתידם.
לרשומה כולה.