עד עצם 3X10

[אנטיבס300]

אמה הזכירה לי את באפי

בבאפי תמיד היו את הפרקים האלה של ה"אני המושיעה, גורל העולם על כתפי, אני קדושה מעונה, ותפסיקו לרחם עלי כי אני מרחמת על עצמי......" בעעעעע ממש מעצבנת!!

אני גם רוצה שרובין הוד יגיע כבר!!!

 

[קסם מעשית]

כי להכריז שאתה קדוש מעונה זה מעצבן

גם הארי פוטר עשה את זה.
גם פרודו עשה את זה.
אלו הדמויות שעולות לי מייד בראש, אבל יש עוד ועוד.

 

[Jason2]

תמונת השבוע

אתם קולטים שעוד פרק אחד יש הפסקה של שלושה חודשים?

 

[Macphista]

ממממ

כן
רק דיברנו על זה לאחרונה
http://www.tapuz.co.il/forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=2298&MessageId=172831307

 

[Jason2]

וואוו אפילו אותו הניסוח

 

[אנטיבס300]

התמונה!!

 

[אנטיבס300]

סיכום פרק קצר

הנרי בפיטר פן - שיפור, אבל עדיין מעצבן.
פיטר פן בהנרי - חמוד!!!!!!!!!!
אני בעד להשאיר רק את השחקן של פיטר פן ולהפוך אותו לסוג של סכיזופרן עם פיצול אישיות (שלפעמים יהיה פיטר פן ולפעמים הנרי).

הפיה הכחולה - היא הייתה קצת ביץ' עם טינק אז לא כואב יותר מדי, רק לא הבנתי מה זה נתן בדיוק? ואיך זה עובד? זה כמו קוטלת? שאחת מתה - אחרת נכנסת במקומה? אולי לטינק יש סיכוי

הפלאשבק היה משעמם

לא נתן כלום ולא קידם את העלילה בכלל.
רג'ינה הייתה מקסימה ואני שמחה שנתנו לה קרדיט.

אמה ניל/ הוק גם מיצינו, הבנתו שהיא אוהבת את ניל, אז למה המשחקים האלה, ולמה לשחק את הקדושה המעונה, זה לא מושך וסתם מעצבן.

הפרק הזה הבנתי שממש קשה לי עם בל, אני ממש מפתחת אליה שנאה, היא מעצבנת אותי, הדיבור שלה, הסטטיות והלמלמיות שלה

ראמפל

אני אוהבת אותו.

הסוף היה מעולה, ממש לא ראיתי את זה בא, להטיל שוב את הקללה והפעם פיטר פן במושב "ראש העיר" - גאוני!!! מעניין אם יקחו את זה עד הסוף.

 

[Shiri from the block]

זה לא כזה מובן שהיא אוהבת את ניל.. חוץ מזה שאפשר לאהוב כמה אנשים בו זמנית

(והכוונה פה לרג'ינה לא להוק

)

 

[קסם מעשית]

מסכימה לגבי בל

השחקנית הייתה נסבלת בעיניי רק בתור קלייר מלוסט

לא אהבתי אותה ברוזוויל, ואני ממש סולדת ממנה בUOAT.
היא כל כך סתמית ומיותרת, במקום דמות נשית חזקה היא הפכה את בל לאישה חלשה ותלותית

 

[Macphista]

היא או הכותבים?

זה הכשלון של השחקנית או הכשלון של מי שכותב את הטקסט שלה, מביים את המשחק שלה ומלביש אותה בתלבושות מגוכחות?

 

[Shiri from the block]

אני מאשימה את התסריטאים כי אמילי דה ראבין טובה מעיניי. היא הייתה אחת הדמויות האהובות עלי באבודים..
וגם בסרט Remember Me עם רוברט פטינסון היא שיחקה מעולה.

 

[קסם מעשית]

גם וגם, אבל יותר אשמת השחקנית

להביא שחקנית פופלרית ויפה זה לא מספיק. אמה והנרי הם דמויות בשרניות עם עלילה מעניינת, והשחקנים, בעיקר השחקן הרסו את הדמות.
לא זוכרת שקראתי תלונות על הלבוש של שאר השחקנים או על הבימוי של שחקנים אחרים.

 

[Macphista]

את מדברת על הדמות

כחלשה ותלותית בלי עלילה בשרנית (חלק כתבת על בל, חלק בהשוואה לאמה והנרי).
חלשה ותלותית אלה תכונות אופי שמגולמות על ידי השחקנית בזמן המשחק- זה חלק עניין של משחק, לא אומרת שלא, אבל זה בעיקר דברים אחרים- בימוי ותסריט.
השחקנים הם כמו בובות על חוטים שמפעילים את החוטים הבמאי והתסריטאים. להאשים שחקנית בכך שהדמות שהיא מגלמת היא חלשה תלותית ולא האישה החזקה בעלת העלילה הבשרנית שהיית מצפה שהיא תהיה זה קצת מוגזם לטעמי.
את יכולה להתלונן על הקול שלה, על הפנים שלה, על משחק לא משכנע (כמו שאני מתלוננת רבות על ג'ניפר מוריסון), אבל תכונות אופי של דמות ועלילה של הדמות? צר לי, זה לא השחקנית.
אני מסכימה שבל נהרסה לחלוטין בסדרה הזו אבל החלק של השחקנית בזה קטן לעומת מי שאומר לה מה להגיד ואיך להגיד.

 

[קסם מעשית]

אז בואי נדבר על הדמות והשחקנית.

לשחקנית אין כריזמה בכלל, היא מיללת במקום לדבר, נשמעת אילו היא מצוננת כל הזמן, הבעות הפנים שלה מוגזמות. זה עבד טוב בתור קלייר באבודים, אבל לא בתור בל, שמלכתכילה היא אחת מהנסיכות האהובות ביותר, ואחת הנסיכות הפמניסטיות הראשונות, והציפיות ממנה גדולות יותר. סה"כ הדמות של בל מעניינת, הייתה יכולה להיות כתובה יותר, אולי. אבל לקחת דמות (חלשה) ולהפוך אותה לדמות אהובה קוראים לזה משחק, מקצוע מכובד ואהוב. קחי למשל את רובי או הוק, או ניל, כל אחת מהן היא דמות שכתובה בצורה בינונית, עם עלילה שונה ומעניינת, אבל כל שחקן לקח את הדמות לכיוון אחר, ותראי כמה ניל שנוא וכמה רובי אהובה

השחקן הוא לא בובה על חוט, הוא הפנים והקול של היוצרים והבמאי, ובעצם רוב הסדרה תלויה על הכתפיים שלהם, משחק עלוב יוריד סדרה מהאוויר גם אם הכתיבה מצויינת.

 

[Macphista]

כבר בשורה הראשונה שלך

יש התייחסות משולבת ומטשטשת בין הדמות המגולמת לבין השחקנית שמגלמת אותה.
מן הסתם, לא תמיד ניתן לעשות את ההבחנה.
קשה לי להשוות בין בל לבין הוק, רובי וניל בעיקר בגלל זמן המסך שכל אחד מהם קיבל והשוני באופי הדמויות מה שהשליך גם על האם הדמות אהובה או לא וכמובן האם השחקן אהוב או לא. כבר דיברנו כאן בעבר על חיבה לשחקנים על פי הדמויות שהם משחקים.
וכמובן שיש כאן הרבה מאוד טעם אישי. גם אני לא סובלת את המלמולים של ניל, אבל זה מתאים לדמות המעצבנת שלו. השחקן עשה גם דברים אחרים בהם לא מלמל.

אז בואי נקצר סיפור ארוך- שתינו לא מרוצות מבל.
ההבדל היחיד ממה שאני מצליחה להבין היא ש... איך אומרים את זה היום... מממ אה- שאמילי דה ראבין ״לא באה לך טוב״ ואני כן רוצה לראות אותה יותר ועם עלילה מעניינת.

 

[קסם מעשית]

אמלי דה רבין לא באה טוב כאן

אנ לא אוהבת את השחקנית בלי קשר, אבל בלוסט היא הייתה מוצלחת בתור קלייר (ושוב, את הדמות אהבתי, את השחקנית ממש לא)

 

[אנטיבס300]

גם חושבת שזה גם וגם

גם היא כתובה בצורה כנועה ושטחית, אבל גם השחקנית עצמה לא עושה לי את זה, הדיבור שלה אפילו מעיק עלי.
בלוסט היא הייתה טובה יותר, פה היא ממש משעממת אותי, היא לא מוכרת את התפקיד בכלל.
תראי את רובי לדוגמא, אפשר להגיד שהיה להן אותו זמן מסך, שתיהן דמויות משניות, אבל רובי השאירה חותם, הצליחה להכניס אופי ובשר גם לתפקיד קטן יחסית.

 

[Shiri from the block]

מסכימה חלקית, בעיקר לגבי רובי אני כן חושבת שהאשמה פה יותר בבמאים מאשר בשחקנית, אבל זה כי אני אוהבת את אמילי וחושבת שהיא משחקת בסדר גמור.
זה התפקיד שכתבו לה ואיך שאמרו לה לשחק.

זה כמו שהפכו את הרמיוני לבכיינית בהארי פוטר והיא גם הייתה דמות חזקה בספרים (לפחות רוב הזמן), וזה בטח לא היה בעיה של אמה ווטסון שראיתי אותה בסרטים אחרים והיא מעולה.

אז נכון ששחקן מוסיף משהו משלו לדמות, אין ספק בכלל.. אבל לפעמים גם כותבים תסריט כל כך גרוע שאין דרך טובה יותר לשחק את זה..
אומרים לה בטח להיות כנועה ולהסתכל עליו ככה ולדבר ככה..

 

[הלדין]

פרק מעניין

- אני בדרך כלל לא שם לב לפרטים כאלו אבל רק אני הבחנתי שלשלגיה ולמרי מרגרט היו קולות שונים לחלוטין - שלגיה היה קול ילדותי בעוד למרי מרגרט נשמעה לי יותר כמו אישה מבוגרת.
ההתנהגות שלה בפלאשבק באמת ילדותית יותר עד שהיא מתפכחת ואז הקול שלה מתבגר. אני חושב שהפעם המטרה של הפלאשבק היה ממש להעביר מוסר השכל ופחות ללמד אותנו על הדמויות. מדוזה נראתה כמו דמות ממשחק מחשב והתנהגה בהתאם למרות שזה מובן - צמד אידיוטים צמאי דם פלשו לטריטוריה שלה בכוונה להרוג אותה למרות שמעולם לא יצאה מביתה.

- אני חושב שכל ההתעקשות של הוריה של אמה באה מהעובדה שבלפייר הוא עדיין אבי ילדה של אמה. אני גם מסכים עם הוק שיש סיכוי שבלפייר יפנה לו את הדרך.

- לגבי המוות של הפיה הכחולה, הוא מרגיש שגוי בהרבה רמות. הורגים דמות רק לאחר שהיא ממצה את התועלת שבה. הפיה הכחולה עד כה הייתה בעיקר ברקע וחיכתה שהסאגה המשפחתית המייגעת הזו תיגמר. האם פיטר פן חשב שהיא יכולה לפעול כנגד הקללה ולכן הסיר אותה מעל לוח המשחק?

- לגבי הנרי, אני חושב שחלק מהרעיון היה לאתגר את כישורי המשחק של ג'ארד כמו שעשו עם אמילי דה ראווין בעונה הקודמת שהפכו אותה מבל ללייסי. נראה שהם הצליח לעמוד באתגר פחות או יותר. אני בהחלט השתכנעתי שזה לא הנרי אלא ג'ארד שמנסה לשחק סוציופת. אף פעם לא הרגשתי שפיטר פן הוא סוציופת - הוא לא צריך את הטיקים שג'ארד עושה כדי לראות שהוא סובל מהפרעת אישיות בסיסית.

 

[הלדין]

לגבי טינקרבל,

כל הקטע שהפיה הכחולה קוראת לה "ירוקה" ולא בשמה נראה לי כמו מחווה לתפקיד קודם של השחקנית - רוז מק'איבר - בפאואר ריינגרס ר.פ.מ שם המנטורית של הריינג'רים התייחסה לכפופים תחתיה בשמות קוד לפי צבעים ולא בשמותיהם. ההתנהגות הזו שלה הייתה מעצבנת בערך כמו אצל הפיה הכחולה אבל לה היה הסבר מצוין למה היא הייתה כזאת ולו אנחנו עדיין מחכים לפרק שיסביר יותר על מקורותיה של הפיה הכחולה והפיות בכלל (אני לא חושב שהפיה הכחולה היא פיה בכלל במקורה אלא קוסמת אנושית רבת עוצמה שהפכה לפיה .)