וואו
אהבתי את סיפור !!
האמת מוכר לי סיפור דומה כזה,
אהבתי את הפירוש שלך לסיפור !!
זאת אחת הסיבות שבחרתי ללמוד פסיכולוגיה, כדי לדעת למה טבע של האדם הוא לרצות עוד ועוד...
באימון האישי שלמדתי, אומרים ''המטרה של החיים, היא חיים עם מטרה''
הם דוגלים בכך שהאדם מציב לעצמי מטרות ,משיג אותן, ואחכ מציב עוד מטרות... <כנראה עד שהחיים נגמרים לו...>
בבודהיזם דווקא, רוצים לפרוש מהעולם זה עי -הם אומרים שהמטרות הן חסרות ערך ,והם מדגישים ומקדישים את כל זמנם לנשמה עי מדיטציה ולימוד בודהיזם עצמו, כדי להגיע ל''הארה'' מבלי צורך בלשאוף כל הזמן...
אני מחפשת את דרך ביניים... כי כל החיים לרדוף אחרי המטרות זה מתיש<אומרת מניסיון האישי>
מצד שני אני לא רואה את עצמי פורשת מהעולם הזה עי להגיד שום דבר לא חשוב <נגיד לא חשוב עושר, בית נורמלי> אלא רק המדיטציה...
כי בתור אחת שגרה בבית עני, אני שואפת לעושר והוא חשוב לי... אך גם התפתחות רוחנית היא חשובה..
בקיצור צריך איזון בין הנפש לבין דברים חומריים..
וכן צודק, אין שלמות בחיים...
