המירוץ למיליון - עונה שישית - פרק ראשון

RossieL

Active member
רק שניה לפני

אני לא "אתה"
אני "את" לגמרי


ולענין אשר לשמו התכנסנו כאן
יש בה משהו מאד מתנשא, חוכמולוגי כזה, כאילו- מורמת מעם.
אני לא אוהבת אנשים כאלה, לא מתחברת אליהם,
גם בחיי האישיים אין לכאלה מקום.
ולכן, מבחינתי טוב שהיא מחוץ לתחרות.
 

Gרר

New member
איזה כיף

אהבתי שלא חילקו את הפרק הראשון לשני חלקים כמו בעונה הקודמת. זה היה מיותר ומעצבן. 12 זוגות. אחד נשאר בבית. ככה צריך לעבוד.

שמחתי על ההדחה של הרופאנית. היא היתה לי מעצבנת עם כל קישקושי ה"מאז גיל צעיר אהבתי עצמות שרירים ומפרקים", ואיזו אירוניה מושלמת שהאובר חוכמית של התכנית נפלה על אובר חוכמיות של הבנת רמז. הפקולטה לחקלאות במכון ויצמן?!?!? סיריסלי?!?!

מנגד, שני הפסנתרנים - איזה נחת!! מי היה מאמין ששני החנונים של התכנית יסיימו במקום כל כך מוצלח. חבל שהתברברו בהתחלה עם הרמז יכלו להגיע ראשונים לשטישחר.

כבר שתי עונות שמחפשים את המחליפים של הסוורים מהעונה הרביעית וגם בעונה הזו כמו בקודמת לא נראה לי שזוג הדוגמנים הוא התשובה.

טוהר ואוולין זוג מקסים ולא רק בגלל שאני אוהד הפועל. כמו שקובי כתב בעבר - זוג שחווה משבר על הפרקים הראשונים זה נותן לו יתרון מסויים בהמשך על זוגות שבהתחלה הכל זורם להם והמשבר הראשון שלהם שמגיע בשלב מאוחר תופס אותם לא מוכנים לזה. מקווה שזה יתן להם דחיפה בהמשך. נעים לראות אותם.

הבחור מאיקאה הרג אותי עם הרצינות שלו. לרגע כבר לא הייתי בטוח אם הוא ישראלי או שבדי. אחרי ההופעה שלו לפחות 20 מועמדים לעבודה באיקאה משכו את קורות החיים שלהם וביטלו את הראיון. נראה לי מפחיד לעבוד אצלו.

משאיר לעמלצ להתייחס לנושא של הגבות אצל הבנות העונה


סך הכל פרק פתיחה כיפי. עם שלוש משימות כיפיות. אחת אקסטרים. אחת זיכרון של פרטים. ואחת שיווי משקל. הלואי שכל פרק זה היה הרכב המשימות, אבל בעלויות של ביטוח בניו יורק לא נראה לי שנקבל שם משימת גובה... אני בונה על משהו יותר בכיוון של למצוא מישהו בטיימס סקוור.

הנקודה השלילית: לא התגלה עדין הזוג שנותן רגעים קומיים על אמת כמו בני הדודים הפרסים, זוג האחים מהעונה הקודמת עם הזן שלהם, וטוב, נו, הסגולות "חיים שלי רון שחר" כמובן. הזוג האהוב עליי בכל העונות ever.

ותודה לרון שחר שנשאר עונה נוספת. הוא פנומן בעיניי.
 

RossieL

Active member
תגיד לי שתהיה כאן על בסיס קבוע

כי החל מרגע זה יש לך עוקבת
 

Gרר

New member
אני פה. אבל איפה קובי? מאחר להגיע העונה


אין על האבחנות של קובי שהעין שלו מכירה גם איך העסק עובד מבפנים.
 

סטילהוק

New member
אם לסכם את פרק הבכורה של העונה החדשה: המון פוטנציאל

6 הצמדים שבינתיים עשו עלי רושם ונכון לכרגע הם פייבוריטים:

ירדן ויזל מרעננה ואן זיוי מנתניה, החברות הטובות שהכירו לראשונה כשירדן דרסה לאן את הכלב והן לקחו אותו ביחד לוטרינר ומאז הן החברות הכי טובות וקוראות אחת לשנייה 'זינה', קרי אישה לוחמת.
אהבתי מאוד את הכימיה והאינטרקציה ביניהן, רואים שהשתיים מאוד מחוברות ואני צופה להן מקום גבוה במירוץ.
http://reshet.tv/mood/the-amazing-race/season-06/couples/yarden-and-ann/


אביבית והני פקחיות התנועה המצחיקות מחולון, שמזכירות מאוד את מעיין ובת-אל בנות הדודות התימניות המצחיקות מהמירוץ למיליון 3.
http://reshet.tv/mood/the-amazing-race/season-06/couples/avivit-and-honey/


טוהר חיימוביץ' הכדורסלן לשעבר ואשתו אוולין, שאיבדו את בנם לני בן השנה וחצי שמת ממחלה נדירה, והקימו לזכרו פרוייקט על שמו לעשיית טוב לילדים, והולכים ומסתמנים כזוג המרגש של העונה השישית.
http://reshet.tv/mood/the-amazing-race/season-06/couples/tohar-and-evelin/


רגב והלן הוד, הזמר המזרחי הפחדן ואשתו המצחיקה שעושה רושם שהיא כוכבת לא פחות ממנו וטוענת שהיא לא מפחדת מכלום ושהיא זו שתעשה את כל המשימות הקשות.
http://reshet.tv/mood/the-amazing-race/season-06/couples/regev-and-helen/


אסף וג'סיקה כהן הארגנטינאית, צמד האקסים שלמרות שהיו מאוהבים נפרדו כי שניהם דומיננטים ולא מתאימים, והחליטו להישאר חברים טובים לא בקטע רומנטי.
http://reshet.tv/mood/the-amazing-race/season-06/couples/assaf-and-jessica/


מיתר עסיס ועדי כרמלי, צמד חברי ילדות מראשל"צ, שאחד מהם חלה בסרטן לפני שנה וניצח את המחלה בעזרתה ותמיכתה של חברתו הטובה, שהולכים ומסתמנים כזוג חזק.
http://reshet.tv/mood/the-amazing-race/season-06/couples/meitar-and-adi/


לעומת זאת, הצמדים הכי פחות אהובים עלי העונה נכון לכרגע:

דניאל ואליהו, צמד הדוגמנים הנרקסיסטים השחצנים.

יוסי ואודי הכבאי והמתנדב במשטרה, בעיקר בגלל האובר בכי של יוסי.

נעה ומעיין, הבנות דודות, שמגיע להן שהודחו אחרי שטחנו כל הזמן כמה הן חכמות וכבר ברמז הראשון נפלו. גם לא אהבתי את 'אני מתה על שרירים ומפרקים' החוזר ונשנה לעייפה של נועה הסטודנטית לרפואה.

לגבי שאר הזוגות נכון לכרגע אני די אמביוולנטי לגביהם.

 

רודףצאן

New member
אני כל פעם מתפלא מחדש

איך אנשים זוכרים את השמות של המתמודדים. יש כל כך הרבה אנשים ובהפקה משתדלים לקטלג אותם לפי ייחוס משפחתי (במקרה הטוב) ככה שלי הם נכנסים למשבצת שאותה בחרו ההפקה, ככה אני מצליח להפריד בין הזוגות, לא לפי השמות.
 

ipv6

Member
ההפקה מעודדת בורות והתנהגות ערסית

רב המועמדים שם לא משכילים והפוקוס על שטויות שהם פולטים ולא על תחרותיות \ סיום כמה שיותר מהיר של המשימות.
חבל שההפקה נותנת זמן מסך למי שמראה שלא פתח ספר בחיים שלו.
אני חושב שה2 פקחיות חניה לא צריכות להופיע בטלויזיה ולשמש איזושהיא דוגמא למשהו. זה גם לא פייר כלפיהן.
לדעתי לא צריך לשדר דברים כמו "ניו יורק זה לא אנטליה או גרמניה לא שאני מזלזלת במדינות הקטנות האלה" (אני לא זוכר את הציטוט המדויק אבל זה היה משהו בסגנון הזה). והפנינים עם הנמר..

לדעתי הם צריכים לעשות סוויץ' ולשים דגש יותר על תחרותיות והצלחה במשימה ולא על ביזוי עצמי וסיפוק חוויה של ספארי אנושי לצופים בבית, זה גם לא הוגן כלפי המתמודדים ואפילו יש פה משהו גזעני. אני לא בטוח אם הפקחיות חניה ידעו איזה רושם יווצר עליהן כשידברו ככה עונה שלמה.

הדברים שאמרה הרפואנית דיי בסיסיים למי שלמד באוניברסיטה, יחסית לשאר האנשים שם היא אולי נשמעת גאון מתנשא.
 
שתי הפקחיות, הלא פיקחיות, צריכות להיות במחנה חינוך מחדש

סתומות

הרופאה עם ידע נמוך
 

מנץ1

New member
ipv6 כל מילה אמת, כך אני מרגישה וממש לא בא לי להמשיך לצפות

זה אפילו מדכא....שישנם תפקידים שמאוישים עם האנשים הללו....כך אנחנו נראים?
 
כמה רשמים על הפרק של יום שבת (הפרק הראשון)

טוב, ראיתי סוף סוף את המירוץ אתמול, הגיע הזמן, כי היום יש עוד פרק.

אם כי לקרוא לזה פרק זו התעללות, עידן, הייתי גורסת. שכחתי (או הדחקתי), שזה כל כך ארוך ומייגע ומלא בפרסומות. פונקתי ע"י המירוץ האמריקאי. ההבדלים בין שתי הגרסאות פשוט מכאיבים, בעיקר במשימת הפיגומים, רווייית הבכי והאימל'ה. אלו דברים שלא רואים באמריקאי בכלל. כלומר, קודם כל כל הזוגות מוכנים נפשית לאקסטרים, לא תמצאי שם אנשים שבאו רק כי הם רצו להתפרסם, התאמנו על קאצ'-פרייזים לטסטות ולא מבינים למה מפריעים להם עם משימות. נכון, גם כשמוכנים לאקסטרים (אהמ, אנשים שמוכנים לאקסטרים, לא אני), זה לא אומר שמוכנים לכל אקסטרים, וזה גם לא שכולם באמריקאי הם פאואר ריינג'רים נחושים, שצועדים קוממיות לעבר כל סכנה, אבל הרבה פחות התבכיינות, זה כן, וגם לא מראים לך כל דקה מהמשימה בלייב. הקטע המוזר הוא שלמרות זאת, המשימות של האמריקאים נראות הרבה יותר קשות, אז כנראה שלא צריכים לשדר כל "אמא'לה אני מתה", כדי להמחיש לצופים שמה שנעשה כאן הרגע הוא מפחיד וקשה.

אז נכון שהמתמודדים האמריקאים הם הרבה יותר ספורטיבים (בגישה) ותכלסים ונדיר, ממש נדיר, לראות אותם מתקרבנים (שזה פלוס עצום!!!), הפלוס של הישראלי על האמריקאי הוא ההומור והחן, ואלו מתבטאים בליהוקים המוצלחים כל עונה. הפעם, מודה שפייר, התאכזבתי.

בעונות הקודמות יותר התלהבתי מהליהוקים, היו שם יותר טיפוסים מעניינים, התמהיל היה יותר מגוון, זה בטוח. הפעם הרבה מהזוגות נראו קופי פייסט ובניגוד לעונות קודמות, היו שם די הרבה זוגות שהייתי מוותרת מייד על נוכחותם. המצב כה עגום שבחרתי את הזוגות החביבים עלי יותר על דרך האלימינציה. לאחר שרוב הזוגות הגיעו לפיט-סטופ, 3 עדיין התברברו. בשלב הזה קיוויתי שיהיה נס וידיחו את שלושתם, התקשתי להחליט את מי אני פחות רוצה שם, ולבסוף החלטתי על האח והאחות מירושלים, אבל הסטודנטית לרפואה והחברה שלה נשארו מאחור ללקק את הפצעים, אז התנחמתי בכך שלפחות לא נשמע כמה הסטודנטית לרפואה מאוהבת בסחוסים ובגידים, הבנתי את הפואנטה.

אז את ראש טבלת הזוגות שהייתי שמחה להפרד מהם כרגע מובילים האחים מירושלים. שניהם משתדלים יותר מידי לעשות שואו, רק שאני לא מוצאת בהם כל חן או הומור, רק חוצפה ולא מהסוג החמוד ("אפשר מסטיק?", היא מפטירה לעבר הבחורה שעזרה להם להגיע לתשובה הנכונה, "מה נשמע" שהוא "מה נסגר" לרון שחר על השטיח, לא, מה נסגר איתך?). אחר כך הדוגמנים, שרק אלוהים יודע באיזה יקום מקביל הם מדגמנים, זו באמת תעלומה, נראו לי רגילים בתכלית. הדוגמנים היו מאוד גאים בתקופה בה דיגמנו מדי צה"ל ועוררו בי חרדה לא קטנה מהמלחמה הבאה. לפחות בתעופה עצמית הם עברו קורס טייס. אז גם לא עפתי על צוות המוריות, המהממותוש, הן לא ממש עיצבנו אותי, פשוט הרגשתי שמיציתי אותן כבר אחרי הפרק הראשון. הבנתי, החיים שלכם זה פיד מושלם באינסטוש, סלאמטוש.

צמד החברות שהכירו בגלל הכלב לא עשו עלי עדיין רושם מיוחד, דה ז'ה וו לחברות מפתח תקווה מעונה שעברה. על הכבאי והשוטר גם אין לי בעיה לוותר. לא מצאתי אותם משעשעים במיוחד והבכי עלה לי על העצבים כבר, כאילו, אם זה היה מסווג כהפרעה כמו תמונת טורט הייתי מקבלת את זה בהבנה (כמו הגיבור בסרט "זולגות הדמעות מעצמן"), אבל כאות ומופת לרגישות, זה לקחת את הקלישאה ולהפוך אותה לבדיחה. הבכיין בין השניים (לא זוכרת אם זה היה הכבאי או השוטר), התחיל לבכות מהרגע שנכנס למכונית במשימה הראשונה! "אף פעם לא נפרדתי לכל כך הרבה זמן מהילדים", געה האיש שלפני שעתיים גג ראה אותם הולכים לבית הספר. אני מתארת לעצמי כל היום כשהוא מגיע לעבודה הוא דופק כרטיס ודופק בכי מר על הפרידה הקשה מילדיו ועל איך שהגעגועים גומרים אותו. אדם כזה, מוטב שישאר בביתו, צמוד לילדיו, עד שיגדלו ויוציאו נגדו צו הרחקה.

אז עם מי כן חייתי בשלום?

חיבבתי את הזוג הנשוי, אוולין ומיתר, ההתנהלות הזוגית שלהם במשימת הגובה הייתה יפה, הם הצליחו לסגור פערים וזה גם מרשים, והם נראו לי סימפטיים. המנצחים בלג, רגב הוד ואישתו, גם היו חביבים בסך הכל, אבל עם זאת עשו עלי רושם של משתדלים יותר מידי לבדר, מקווה שזה יעבור להם בהמשך, גם בלי הניצחון הם עושים רושם של צמד חזק. הפסנתרנים נראו לי חמודים, בשקט ובלי דרמות תקתקו משימות, רק התאכזבתי שלא עלו ישר על מקווה ישראל, זה היה כל כך שקוף! הם היו יכולים לנצח בלג. הפקחיות לוהקו על תקן העממיות שעושות שיגועים, אבל אני חייבת לציין שבמקרה שלהן זה הרגיש לי לגמרי אותנטי, לא מבויים ומשוחק, אז אני בעדן, הן גם נראו נחמדות. חיבבתי גם את זוג חברי הילדות שהגיעו למקום השני, אני מודה שסיפור הסרטן עשה לי שליכטה קטנה בלב, אבל לא בגלל המחלה, אלא בגלל שבאמת אפשר היה להרגיש את החברות והאחווה בינהם. אחרונים חביבים הם האקסים, ג'סיקה והשני, הוא לא עשה עלי רושם מיוחד עד כה, אבל היא חמודה והמבטא הארגנטינאי שלה הורס, והיא תרמה לי את הרגע היחיד הפרק שממש הצחיק אותי, כששניהם היו על הקרח: "זה כמו פרוזן!", "זה לא פרוזן!", "אני אנה ואתה אלזה...".

המשימות עצמן היו אחלה דווקא, אם היו עורכים אותן. כל כך השתעממתי ששיחקתי באמצע טאקי ולפעמים המרצתי. המשימה עם הפיגומים מצטלמת יפה, המשימה עם איקאה חמודה, דורשת שימת לב לפרטים ולא סתם מחט בערמת שחת, המשימה עם השמן דורשת תיאום בין הזוגות.

בקיצור, מקווה לטוב, אבל מניחה שכישורי הטאקי שלי ישביחו עד סוף העונה.
 

AA86

New member
עשרות אלפים נרשמים לאודישנים

מה מייחד את הזוגות שנבחרו?

קראתי את כל התגובות פה ואני מרגיש שאני לא היחיד שבינתים לא ממש נהנה מהעונה.
אפשר להגיד שאני מכור למירוץ, הן הישראלי והן האמריקאי והעונה, אחרי שני פרקים, אני עדיין לא נהנה.
זה מרגיש שככל שהעונות מתקדמות, הרמה של הזוגות הולכת ויורדת.
כמה שיותר עממיות (אנחנו לא נגד) וחוסר אינטליגציה - ככה יותר טוב.
מהזוגות גם אני כמו אחרים התרשמתי מטוהר ואוולין, עדי ומיתר והפסנתרנים. כל השאר, לא מצאתי להם ייחודיות (הפקחיות עוד מקסימות בדרכן) רק נסיון לעשות שואו כלשהו.
חסרים לי זוגות פייטרים, אינטילגנטיים ומעניינים. העונה השניה היתה מלאה בכאלה, בשאר העונות שלאחר מכן היו גם נצנוצים. לא מבין מה קרה העונה, ויכול להיות שכמו בעונה הקודמת, גם העריכה קצת מורידה את הענין בתוכנית. לא יודע.
מה דעתכם? למה הם נבחרו ולא אחרים שנגשו ובטח לא פחות טובים ומעניינים ואפילו יותר?
 

AA86

New member
אין לי נתונים, אבל זו ההערכה שלי

גם אם לא עשרות אלפים - אלפים בטוח.

מה פשר "ירידת הדורות" הזאת לדעתך?
 

רודףצאן

New member
למה מתרשמים מאוולין ובעלה....

הם הזוג השנוא עלי ביותר כרגע. יחד עם האמהות הטריות.
לוקחים מתמודדים עממיים כי הם מצחיקים. לא משנה אם זה בכוונה או בתמימות (לפעמים כן ולפעמים לא, לא צריך להיות פרנואידים), יוצאים להם משפטים מצחיקים וכיף לראות אותם. אין ספק שנותנים להם במה גדולה מדי (כמות השטויות שאפשר היה להוריד יכולה להכיל דיסק און קי של טרבייט), אבל השורה התחתונה מבדרת.
אל תשכח שבאודישן אתה מראה דבר אחד ובפועל יוצא לך משהו אחר. אני גם חושב שזה טיפה מוקדם מדי, אולי המצב ישתנה בהמשך?
 
למעלה