סופ"ש כבר כאן

rona73

New member
סופ"ש כבר כאן


שבת שלום וחג שמח לכולם!

מה שלום כולם?
איך עוברים את החופש?
מה התוכניות שלכם לשנה החדשה?מתארחים מארחים ?

מאחלת לכולם סופ"ש נעים וחמים,חג שמח ושנה טובה!!
 
שבוע חופש שעבר לי מהר מידי


די סבב סביב ההריון- בדיקות, ריג'סטרי וכל מיני כאלה.
בין היתר גם שילבתי מפגשים עם חברות שלא ראיתי מזמן והתחלתי קצת לפטפט עם חברה לגבי בייבי שוואר.
&nbsp
בסופשבוע אנחנו בעיקר במוד ארגון הבית וסידורו- מפנים מקום בחדר שבו הילדה תהיה, הוספנו ארון שקנינו והעברנו אליו דברים.
 
תודה


אני עוצרת את עצמי לא לקנות צעצועים ובגדים-לא קל כשמסתובבים בכל החנויות האלה!
&nbsp
לאחותי יש מלא צעצועים ובגדים שווים אז מחכה לראות מה יש לה- אמורות לעשות סקייפ והיא תראה לי מה יש ואז תשלח.
 
כל הכבוד לך,

כי התינוק ממש לא צריך את כל הדברים האלה ובטח שלא יוציאו אליו את כל הכסף הזה. יש כל כך הרבה הוצאות שאין לנו שליטה אליהם, תינוק זה דבר יקר בכל המובנים :)
 

shuttles3

New member
איזה כיף


כל כך חיכיתי לקרוא ממך הודעות כאלה!

&nbsp
&nbsp
הילדונת תישן איתכם בחדר, נכון? ההמלצות העדכניות מדברות על שינה באותו חדר במשך השנה הראשונה (קודם זה היה חצי שנה).
 
היא תהיה בהתחלה איתנו בבסינט


ואז נעביר לחדר שלה כשנרגיש שזה הזמן וכמובן נהיה עם כל האמצעים שצריך כדי לוודא שהכל בסדר איתה.
אין לי מקום להכניס מיטה רצינית עבורה לחדר שינה והבסינט בשלב מסוים נהיה להם קטן אז כשנרגיש שזה הזמן- נעביר אותה לחדר. גם ככה הבית שלנו לא כזה גדול.
&nbsp
תודה
 

alphadelta

New member
קיבלנו שיעורים ראשונים בהורות

כשהקטנטונת (עכשיו בת עשרה
) נולדה. החלטנו מראש כל מני החלטות. ולה היו החלטות משלה. כמובן שיש כאלה שבתור הורים ״התערבנו״ אבל המון פשוט זרמנו. למשל, חשבנו שנעשה שינה משותפת עד גיל שנתיים. ולקראת גיל שנה הספיק לה והיא עברה למיטה משלה צמודה למיטתינו ואז לחדר משלה. לעומת זאת, גיסי וגיסתי , שהחליטו על שיטת 5 הדקות כמה שמתאים לילדיהם, ישנים עדיין עם צעיר ילדיהם בחדר ( לאחרונה במיטה משלו) וגילו כבר בן 2 ספרות...
בקיצור, המשפט שלך ״כשנרגיש שזה הזמן״ מאד במקומו
 
זה מה שאני מנסה להסביר לבחור שמנסה

כל הזמן לחשוב קדימה ולחשב מי מה מתי ולמה.
הסברתי לו שבעוד 4.5 חודשים תהיה לו מנהלת עבודה חדשה ואנחנו נצטרך לזרום איתה ולראות מה מתאים לה ולנו וזה הכל עניין של ניסוי וטעייה.
&nbsp
אני חושבת שלי יותר קל להבין את זה בגלל העבודה עם ילדים. הוא יותר אנליטי... כבר צחקנו שצריך להיזהר שלא יתקע כבל USB בטוסיק שלה
 

shuttles3

New member
הרגת אותי עם ה-USB

התארגנות כיפית שתהיה לכם!
&nbsp
אצלנו בבית אין ולא היו מנהלי עבודה. יש מי שדורש יותר התחשבות (ילדים) ויש מי שיכול לחיות עם פחות התחשבות (הורים). בגדול, ההורים קובעים, ולא הילדים (תוך הפעלת שכל ישר כמובן). כי הורים יודעים יותר טוב.
זה מה שמתאים לנו, לוודא דווקא הוראות הפעלה לכולם.
 

אספרסו2

New member
אני סבור

שברור שלנו זכות הקביעה והמילה האחרונה אבל צריך גם להקשיב להם ולהיות פתוח
ואז מוצאים שיש מקרים ,שלמרות גילם הצעיר וחוסר הנסיון ,הם צודקים.
 

אספרסו2

New member
טרי מהיום

אליפות אירופה בקראטה בעוד חמישה חודשים,הוא מועמד להתחרות,מודע לחשיבות האימונים הסדירים וההתמדה ולמרות זאת הודיע נחרצות שהוא מחמיץ אימון אחד השבוע כי קבע עם חבר.הסברנו לו שכל אימון חשוב להכנה וחבר אפשר לדחות ליום אחר אך הוא התעקש,אני רואה סממנים של תחילת גיל ההתבגרות ורצון לעצמאות ההחלטה לפי עוצמת התגובת נגד להסבר.לקח קצת זמן,התקשר לחבר וקבע איתו מועד אחר.
 

אספרסו2

New member
ההגיון שלו

שאם לפני אליפות גרמניה הוא החמיץ אימון באותו שבוע ובכל זאת לקח מקום שני אז זה לא נורא להחסיר אימון
 

shuttles3

New member
ללא שום ספק

אם לא מקשיבים, לא יודעים איך לכוון. בלי להקשיב לא מכירים אחד את השני. אם אין הקשבה - אין כבוד הדדי, וזה היסוד ליחסים בין בני אדם.
 
זה ברור- הכל עניין של איזון


אבל מן הסתם כשהם ממש בייביז- הכל די סביבם וסביב הצרכים שלהם (תרתי משמע).
אני מוכנה לזה נפשית ופיזית (אלוהים יודע שכבר מעכשיו אני ישנה ממש רע) אבל הוא פחות...
&nbsp
 

shuttles3

New member
מממ... למעשה, כן ולא

הלוחשת לתינוקות טרייסי הוג אומרת שאמנם תינוקות יודעים מה הם רוצים, אבל ההורים צריכים לכוון אותם.
קחי דוגמא: אם תניקי לפי דרישה, מהר מאוד התינוק יחיה עליך וימצוץ בלי סוף ==> הכיף בקירבה יעלם תוך יומיים שלושה וישארו: 1. גוף כואב. 2. תינוק עם כאבי בטן, כי הוא אוכל קצת בכל פעם ומקבל המון לקטוז. 3. הורים ותינוק שלא ישנים נורמלית. 4. כאוס טוטלי בחיי היום-יום כי אי אפשר לתכן כלום, הרי שהתינוק יכול לדרוש לאכול בכל שניה. אם התסריט החביב לא מתקיים וכולם מרוצים - שיהיה לבריאות. אבל אם התסריט כן מתקיים, לפחות בחלקו, אז לא יותר נכון ללמד לאכול לעתים רחוקות יותר (ואז לעתים רחוקות עוד יותר... ועוד יותר...), כדי שכולם ישנו יותר טוב, כדי שיהיו פחות כאבי בטן וכדי שאפשר יהיה לתכנן את היום של המשפחה פחות או יותר?
&nbsp
ב-6-8 שבועות ראשונים כמובן אין עם מי לדבר ואין את מי לחנך, אבל לאחר מכן את בהחלט יכולה להתחיל לכוון את ביתך כדי שכל בני הבית יהיו בערך מרוצים. את לא חייבת לישון רע מעבר לשבועות בודדים ראשונים. אם אמא לא דואגת לעצמה (שינה, מנוחה, אוכל איכותי, טיפוח אישי, שיחות טלפון, זמן פייסבוק, התכרבלות עם הבעל), שום דבר טוב לא צומח מזה ואף אחד בבית לא יהיה מרוצה: לא אמא, לא אבא ולא התינוק.
&nbsp
קחו את הזמן למצוא את האיזון המשפחתי שלכם, זה לוקח לא יום ולא שבוע. מה עוד שתינוקות גדלים ומשתנים מהר. בגלל זה כתבתי לך שלא יציקו לך סבים וסבתות לפחות ב-3 החודשים הראשונים. אתם צריכים להיות רק שלושה, וכך תמצאו את הפתרונות להכל.
 
למעלה