לומדים אותם, לומדים אותם וכשכבר למדנו אותם -
הם משתנים ב-100 מעלות תוך יומיים-שלושה
. אבל ברור שבהתחלה יש המון זמן התבוננות. אחרי 6 שבועות הכל נהיה פשוט יותר וברור יותר. ואת חוזרת לעצמך מבחינה פיסית.
 
שבוע - זו חופשה לא קצרה בכלל לבעלים. סליחה, כן? אבל לא שיש להם כל כך מה לעשות... אם התינוק בוכה, לא צריך 4 ידיים, מספיק שתיים, ואלו יהיו (לפחות בכמה שבועות הראשונים) הידיים של אמא. לנגב את הטוסיק גם לא צריך 4 ידיים. להאכיל - גם לא. וזה כל מה שתינוק קטן צריך: אוכל, ניגוב, חיבוק. תינוק קטן ישן כ-18 שעות ביממה, כך שבינתיים את יכולה לעשות המון דברים - החל מלנוח (לך זה כנראה לא יקרה, עם הקוצים שיש לך
), ועד בישולים, נקיונות (מה עוד שיש לכם דירה קטנה), כביסה, הכנת דפי עבודה לגן, חיפוש עבודה, פייסבוק, טלפון וכו'. אם את מניקה וזה זורם בלי בעיות, אז גם יש לך שתי ידיים פנויות: היא אוכלת, ואת בפייסבוק, רואה סרט (בכ-3 חודשים ראשונים הם לא מגיבים לסביבה, כך שאת לא מפריעה לאכול. אחר כך כבר צריך לשמור על שקט יחסי), מציירת דפי עבודה, ישנה... הגרלת תינוקת שחייבת המון ידיים? אין בעיה, שמים במנשא ושוב את עם שתי ידיים פנויות לעשות כמעט מה שבא לך. כך שגם לבעל אין כל כך מה לעשות וגם לאמא אין כל כך מה לעשות. מחכה לך הרבה זמן איכות עם אמא ועם החמות... מקווה שזה עניין חיובי, תתכונני נפשית. בשבילי זה היה no no גדול (כמו גם נוכחות של בעלי בלידה. השניה כמובן, כי בראשונה למדתי כמה זה no no). ברור שכל זה במידה ו-
שתיכן יוצאות מחדר לידה בריאות ולא לאחר ניתוח קיסרי (אז ההחלמה היא ארוכה ועלולה להיות לא פשוטה, כך שצריך עזרה).
אני באמת שלא רואה איך הורים יכולים לעזור בתקופה זו (כאמור, כאשר מדובר על אמא ותינוק בריאים. תפרים וכאבים אחרים - יש משככי כאבים נפלאים בשביל זה). אבל אחרי כ-3 חודשים, כשהתינוק ישן במשך היום 2-3 שעות בלבד, כשאת כבר נרגעת והשלמת עם כל אי-הוודאות הנצחית, אי-ההבנה, כשבעלך כבר התרגל אל אישתו ה"חדשה" ואל הבכי הקולני במשך שעות על גבי שעות, אז כבר יש מקום לאורחים מקירבה ראשונה. שיצאו לטיול עם עגלה, שישחקו בשעות העירות, שיתנו לך לעשות קניות בשקט או אף לצאת לבית קפה עם חברות וכו'.
 
מה שאני מנסה לומר הוא שאת תהיי בסדר גמור ואת לא צריכה שום עזרה מאף אחד. את עצמאית ונבונה ואוהבת עד אינסוף, כך שהתינוקת שלך תצטרך רק אותך ואת הידיים והקול של אבא לפעמים (קולם הנמוך יחסית של גברים נוטה להרגיע תינוקות). וכל מה שיכול להיות חסר לך זה עוד חיבוק של בעלך כשהוא נמצא בעבודה והרצון שהוא יראה בדיוק עכשיו איך הבת שלך מסתכלת לך בעיניים. המבט המאוהב הזה, שבו הם מסתכלים לך בעיניים כשאת מחבקת אותם (אחרי 6 שבועות...) לא ניתן להעביר בשום תמונה. המבט הזה הולך לעמוד לך מול העיניים כל החיים, גם כשכבר יהיו לך נכדים בני 6 שבועות.
