קצרים לחמישי - כמעט סוף שבוע

[אמא לאינדיאנים]

קצרים לחמישי - כמעט סוף שבוע

שרוחות סוף השבוע באוויר, בטוח יהיה יום מצוין!

 

[צ ל י ל 8]

אתמול ניסיתי את שיטת גאלוואי

לפי קצב הריצה שלי, האינרטוואלים היו 2 דקות ריצה, דקה הליכה. תכננתי 11 סדרות כך שיתאימו ל-32 דקות, מה שלוקח לי לרוץ 4 ק"מ. רציתי לבדוק איך ארגיש במהלך הריצה, בסופה ומה המרחק יהיה.
בקיצר, הניתוח הצליח. החולה מת. לא טוב לי לעשות הפסקות הליכה. ממש קשה לי להתחיל לרוץ שוב כל פעם מחדש. קל לי יותר לרוץ ריצה רציפה כמה שזה ממש ממש קשה לי, מאשר ללכת, להוריד דופק ושוב להתחיל לרוץ. זה קשה לי הרבה יותר. אחרי 20 דקות בערך פתאום התחיל להיות לי דקירות חזקות בצד שמאל, איפה שממוקם השד. לא יכלתי להמשיך אפילו ללכת אז נאצלתי ממש לעצור (גם את האפליקציה כמובן). אבל אחרי שקצת נרגע המשכתי בניסוי שלי ובאיזה שלב הכאב נעלם לגמרי (מישהי יודעת מה זה היה?)
שורה אחרונה - ב-32 דקות עם אינטרוואלים כאלה עשיתי רק 3.8 ק"מ. כלומר, הפסקות ההליכה לא תרמו לי לקצב הריצה, אולי במעט. עדיין היה לי ממש קשה בזמן הריצות עצמן. עדיין הייתי חסרת נשימה. והכי הכי הכי מעצבן - בסוף האימון הרגשתי מעפן, הרגשתי כאילו לא עשיתי כלום, כאילו בכלל לא רצתי. לא היתה לי את הרגשת הגאווה והסיפוק שיש לי כשאני רצה רצוף וזה היה חסר לי מאוד!!
זה היה אימון שלא תרם לי מאומה, מלבד הידע שזה לא בשבילי. לפחות לא נכון לכרגע.

 

[תנועה B]

הי צליל

הניסיון שרכשתי מהשיטה התפתח ממש לא מזמן בעקבות פציעה. חייבת לציין שזו הייתה אלטרנטיבה מצוינת לחזור לרוץ מתוך המון הקשבה לגוף, אותה עשיתי ללא מדידת מרחקים / קצבים וכו'.
כל שיטה איתה מתחלים לוקחת זמן עד שרוכשים בה מיומנות וניסיון. אני רצה מיומנת לכן רצתי 3 דק' והלכתי 2 דק'. בהמשך רצתי 4 והלכתי 1 דק'. משך המאמץ אצלי תמיד שעה.
חוויות חוסר הסיפוק יכולה לנבוע מכל מיני סיבות, שלדעתי לפחות חלק מהן יכולות לנבוע ממה או אומרות לעצמנו במהלכה: "אוףףףף, איזו אטית אני...", "אני הכי אטית פה...." או להבדיל - נהדר "ככה יש לי עוד כוח לרוץ עוד טיפה". אמירות אצלי לפחות עושות את כל ההבדל. עוד נקודה למחשבה היא קצב ההליכה שלנו. הוא לרוב אטי מריצה (ואני הלכית מצוינת - מהירה). כיוון שחזרתי אחרי פציעה, קצב הריצה היה אטי מתמיד ובהליכה אספתי מחדש כוחות. ידעתי שייקח לי זמן (שיפור הכושר) עד שאוכל לעשות הליכה מהירה לצד ריצה משמעותית.
אני מאוד מקבלת את זה שלך המעבר מהליכה לריצה וחוזר חלילה היה לא קל. אבל מאוד יכול להיות שזה עניין של התרגלות וצבירת ניסיון, לצד שינוי המחשבות הביקורתיות שלנו.
כרגע חזרתי לרוץ רצוף אבל אני שמחה שיש לי דרך לחזור אליה במידה והכאב יחזור ויבקר אותי.
בכל מקרה לאט זה הכי מהר (עד שצוברים ניסיון, בטחון וכושר).
יום טוב!!

 

[צ ל י ל 8]

תודה תנועה,

תראי, גם ככה אני רצה לאט (הפייס שלי הוא 8:10 בממוצע), לא הרבה מהר מקצב ההליכה שלי, ובכל זאת ההליכות באמצע לא תרמו לי נכון לכרגע, אלא להיפך. אולי אנסה שוב את השיטה כשאגדיל את נפח הריצה שלי. כרגע זה מרגיש לא במקום.

 

[גמדים קטנים]

מבינה אותך

גם אני לא אוהבת ללכת כשאני רצה. פשוט כי אני אוהבת לרוץ, ולא אוהבת ללכת.

 

[יער יפעת]

כמה הערות ואולי הארות

ראשית צריך לומר שאין שיטת אימון אחת שמתאימה לכולם. יתכן שהליכה/ריצה לסרוגין לא מתאימה לך וזה לחלוטין לגיטימי.

עם זאת:
אני לא יודעת עד כמה חקרת את שיטת גאלוואי ועל בסיס מה קבעת את היחסים בין הריצה להליכה מבחינת הזמן ומבחינת הקצבים.
לצמצם פילוסופית אימון שלמה לאימון אחד, עם יחסי הליכה/ריצה שנקבעו שרירותית ועל בסיס זה לפסול נראה לי קצת נמהר.
צריך לזכור שבסופו של דבר מדובר באימון אינטרוולים, וככזה הוא יכול להיות קשה יותר מאימון רצף עם היחסים אינם מותאמים.
אחד ממרכיבי הכושר הגופני הינו יכולת התאוששות . אם מקטעי ההליכה לא מספיקים לך להתאוששות - הריצה אחריהם לא תהיה קלה ומהירה יותר.
הכאבים בצד מקורם לרוב סרעפתי. זה קשור בסינרגיה בין תנועת הסרעפת וקצב הנשימה. אלו כאבים אופייניים ומוכרים שלרוב חולפים עם הסדרת הנשימה עם/בלי הפסקת הפעילות.
תחושתך הסובייקטיבית אינה נתונה לוויכוח אבל אני מסכימה עם "תנועה" שלדיבור העצמי ולציפיות מהאימון (ריאליות או לא) יש עליה השפעה רבה.

 

[צ ל י ל 8]

היי יפעת, את זמני האינטרוואלים קבעתי לפי

האתר שלו בחישוב של מהירות למייל.
לא שללתי את השיטה. אמרתי שנכון לכרגע היא לא מתאימה לי. מישהו אמר לי שהיא לא שיטה למתחילים. אז אולי...
לגבי הכאבים, אלה לא היו כאבים בצד, אלא כאב אחר לגמרי למעלה איפה שנמצא השד השמאלי.

 

[יער יפעת]

צליל

הטבלה שממירה את הזמן שלוקח לך לרוץ מייל למקטעי הליכה/ריצה היא בכל זאת סטטיסטית ואינה מותאמת לך אישית.
אני לא מתאמנת בשיטה, לא מאמנת בה ולא הסנגורית שלה אך הדיון פה מדבר על "שיטת גאלוואי" ואימון אחד זו עדיין לא שיטה.
אולי יחסי הזמן לא מתאימים לך, אלי יחסי המהירות בין ההליכה והריצה לא היו נכונים, וכו'. את ההתאמה עושים או על ידי מי שמכיר היטב אותך ואת השיטה ויודע לאמן בה או על ידי ניסוי וטעיה שלוקחים יותר מניסיון אחד.
את בוודאי לא חייבת להמשיך ולנסות ואני מבינה היטב את אמירתך שכרגע זה לא מתאים לך, אבל אם תחליטי לתת לזה צ'אנס נוסף מסיבות שונות, אני מציעה לך לא לשפוט על בסיס אימון יחיד.
לגבי הכאבים-- אני עדיין מניחה שהמקור שלהם שרירי וקשור בנשימה, ומכיוון שחלף לחלוטין תוך כדי הפעילות זה לא נשמע מדאיג.

ישנה לא מעט ביקורת על שיטת גאלאווי, על ההצהרה החד משמעית שהיא מונעת פציעות, על האמירה שכל אחד יכול לשפר בה אז זמן הריצה שלו למרחקים הארוכים (מחצי מרתון ומעלה) ועוד, אך במקביל ישנם לא מעט שיעידו שעבורם זה בדיוק מה שהיא עושה.
בסופו של דבר אימון זו חליפה שצריכה להיתפר בהתאמה אישית. ניתן לקחת תכנית "מהקולב", אך גם אז צריך להיות רגישים ולהכניס בה שינויים המתאימים לנו.

 

[צ ל י ל 8]

כתבה בשוונג על רץ בשיטת גאלוואי

כתבה

 

[melon]

שיטת גאלוואי

היא מאוד פופולארית ונפוצה בצפון אמריקה.
בקבוצת הריצה שלי יש תת-קבוצה שרצה בשיטה הזאת. מתאמנים לחצי ולמרתון שלם.
אחת המתאמנות כבר סיימה מרתון בפחות מ-4 שעות בעבר תוך שימוש בשיטה הזאת, היא רצה יחידות של 10 דקות ריצה , דקה הליכה.

 

[צ ל י ל 8]

שאלות אינטימיות

כשאני רצה, התחתון ממש מציק לי בזמן הריצה, אני מוצאת את עצמי מתגרדת. בקבוצה מסויימת בפייסבוק (לא מהארץ) בנות כותבות שהן רצות ללא תחתונים. מה אתן עושות? גם לכן הן מציקות?

דבר שני זה, אני רוצה לקנות חזיה נורמלית לריצה. עד היום רצתי עם חזיות ישנות שלי. מה מומלץ?

שיהיה לכן אחלה יום

 

[RunBel]

ניסית סוג אחר? מידה אחרת?

אני לא הרגשתי בעיה (לעומת זאת, טמפון שלא הוכנס טוב, ועוד באימון ריצה כשכל הקבוצה גברים ואין דרך ללכת לשירותים

)

תנסי אולי סוג אחר/בד אחר/מידה אחרת ותראי אם זה עוזר.

 

[צ ל י ל 8]

יש לי מגוון של מידות וסוגים

מציק לי...

יהיה לי מוזר לרוץ בלי בכלל. לא מבינה איך בנות הולכות בלי תחתונים...

 

[גמדים קטנים]

בלי תחתונים

עובד רק עם טייטס כמובן. מונע שפשפות. ואחר כך מתרגלים וזה מה-זה כיף...
חזיות - יש שני סוגים מעולים. אחד נקרא CWX ולמיטב ידיעתי יש רק בפרוספורט בחשמונאים (אני מתל אביב). השני - מובינג קומפורט - יש ביותר מקומות (בתל אביב יש במרתוניה בפארק הירקון).
למובינג יש הרבה יותר דגמים אבל אני אישית מדדתי את כולם ואף אחד מהם לא נוח לי. בסופו של דבר היום אני רצה איתה כי ה-CWX הן מלפני ההריון ולא עולות עלי.
יש כמובן לכל החברות חזיות ספורט, אבל אלה חזיות ממש תותחיות. בעיני - ההשקעה (250-300 ש"ח) שווה את זה.

 

[רוניאר4]

גם אני לרוב קומנדו

תלוי בטייץ: אם זה טייץ מאיכות גבוהה, מנדף, ויושב טוב - הכי נוח לי בלי תחתונים. אני זוכרת שקראתי פעם (כמובן תלוי בבד) אבל שהבדים המנדפים יותר הגיינים מכותנה, וזה שכנע אותי לוותר על מה שחינכו אותי וללכת עם מה שנוח לי.

אם אני רצה עם טייץ ישן או עם טריינינג (כי בחורף הירושלמי אני אוהבת להרגיש מכורבלת גם בריצה) אז עם תחתוני סלוגי בגזרת מכנסון (ועם פחות מכבסת מילים - תחתוני סבתא), הסוג האהוב והיחיד שאני לובשת באופן כללי.

בגדים תחתונים סקסיים יחכו לגלגול אחר... (וכיף שיש פורום שאפשר להגיד את זה בידיעה של ישפטו אותי!)

 

[perach22]

חחח... אם כבר בפורום נשים

אפשר חוטיני, ואז שום דבר לא מציק וזז וכמעט נכנס לתוחעס, כי הוא פשוט כבר שם....

וסקסי... זה בראש, לא בתחתונים....

 

[tamark4]

שאלות חשובות

גם למי שלא בורכה בחזה שופע, חזית ספורט ממש חשובה ועושה הבדל גדול. שימי לב שהחזיה לא פוצעת אותך בגומי התחתון או בנקודה בין ה- cups .
תחתונים - כותנה, לא גבוה, יחסית משהו רפוי בלי חיתוך חזק בירך.
ברכיבה הרוב בלי תחתונים, לא נראה לי שזו בעיה בריצה.

 

[תנועה B]

שאלה על בקבוקי מים

בתחתית בקבוק המים הצטבר לו לכלוך. ניסיונותי לנקות אותו היטב לא ממש צלחו - בעיקר עם חומץ ומקל כזה לניקוי בקבוקים.
מה עושים?

חוץ מזה...
אתמול שחיתי 2 קמ' די קבועים שלי. מתחמקת באלגנטיות מאימוני שחיה חזקים (אינטרוולים). כן אני יודעת שזה רעיון לא משהו...
והיום מאחורי כשעה וחצי רכיבה נחמדה-מישורית (איזה מזל שהחברה' רוכבים רגוע אחרי אילת). אני אמורה גם לבקר בחדר הכושר היום אבל... בסוף לא אצליח להגיע לעבודה.... בהחלט דילמה.
יום מלא אור לכולנו

 

[צ ל י ל 8]

הספק יפה...

 

[גמדים קטנים]

נסי אלכוהול

ונסי גם חומר חיטוי של בקבוקי בירה. יש להשיג ב... חנויות שמוכרות ציוד בירה. או אצל חברים שמכינים.