אמא לאינדיאנים
New member
כמה הוא מתוק!!!!
והפוסט מצוין
והפוסט מצוין
קצרים לחמישי: כמעט סופשבוע
- פותח הנושא מור שלז
- פורסם בתאריך
משבר גיל חמישים?! או איך עברתי ליקום המקביל
ידוע כי איבה גדולה קיימת בין רצי ורוכבי הפארק, כיבוש הטריטוריה על שבילי הפארק לפעמים מסתיים בצרחות, קללות ואף מכות... אז איך אני שכבר חמש שנים מנסה להפיל את גבעת המופעים בסיבובים אינסופיים ושבירת שיאים אישיים של כמות הפעמים שאני מקיפה את הגבעה הזו באימוני אופניים מצאתי את עצמי עוברת למסלול המקביל ורצה... שאלה מצויינת.
הבוקר היה קו המשווה שממנו כנראה הדברים לא יהיו כפי שהיו בעבר
זה התחיל בהחלטה שאת ה"ארוכה" (הנה הפנמתי את שיח הרצים) אני מעבירה לתל אביב כי עם כל הכבוד לפרברי הוד השרון, בשלב מסוים הם מתחילים לשעמם וריצה על הטיילת מן הסתם מרחיבה את הלב והנפש.
בשש ורבע התייצבתי במגרש חניה ברידינג, הקור גם הבוקר מקפיא אבל בנחישות אני יוצאת מהאוטו ומגלה שכמו כל הבקרים השבוע הרגליים שלי נציבי קרח אבל אני מתחילה לרוץ ויודעת שעוד מעט תעלה השמש והחום יגיע
עדיין עם שפת הרוכבים רצה מ"הים הקטן" ל"ים הגדול" מקפידה על מסלול הרצים וממשיכה לטיילת
בניגוד לעבר כשאני רואה את הרוכבים הבודדים שמעזים לעלות על האופניים בבוקר הקפוא הזה ונראים כאילו נשלקו במי קרח, אין בי שום קנאה או געגוע לאופניים בשעה הזו...
כמנהג הרצים, עוצרת לצלם זריחה שמולה ים ובאופק במערב ירח מלא שטרם שקע
בסיום אומרת לעצמי תזכרי את היום, כי היום זו נקודת המפנה; זה היום שבו הבנתי שהריצה כבר נמצאת בראש, ברגליים ובנשמה ואולי כמו בחיים אני הכי טובה כשאני עושה גם וגם וגם. אופני הכביש הם תמיד העוגן שלי, אבל רכיבת השטח בנשמתי והנה משהו שבחיים לא חשבתי שיקרה... הריצה ברגלים שלי.
לא משנה המרחק, לא משנה הזמן, זו היתה ריצה של "להיות" (being) המטרה שבאופק כבר קרובה, עוד לא נרשמת כי עכשיו אני רוצה "להיות", בלי למשטר, בלי להכריז... פשוט ליהנות מ"להיות".
רונה כתבה השבוע על ה"ריצות האפורות", אז אני עוד כנראה ב"ירח דבש" הריצה שלי היום היתה בהירה עם זהרורי שמש, על גבול בין לילה ליום, עם שמש שעולה במזרח, ירח ששוקע במערב, אילת השחר "חברתי" כמו קרצה אלי ואמרה "רוצי בדרכך!"
ידוע כי איבה גדולה קיימת בין רצי ורוכבי הפארק, כיבוש הטריטוריה על שבילי הפארק לפעמים מסתיים בצרחות, קללות ואף מכות... אז איך אני שכבר חמש שנים מנסה להפיל את גבעת המופעים בסיבובים אינסופיים ושבירת שיאים אישיים של כמות הפעמים שאני מקיפה את הגבעה הזו באימוני אופניים מצאתי את עצמי עוברת למסלול המקביל ורצה... שאלה מצויינת.
הבוקר היה קו המשווה שממנו כנראה הדברים לא יהיו כפי שהיו בעבר
זה התחיל בהחלטה שאת ה"ארוכה" (הנה הפנמתי את שיח הרצים) אני מעבירה לתל אביב כי עם כל הכבוד לפרברי הוד השרון, בשלב מסוים הם מתחילים לשעמם וריצה על הטיילת מן הסתם מרחיבה את הלב והנפש.
בשש ורבע התייצבתי במגרש חניה ברידינג, הקור גם הבוקר מקפיא אבל בנחישות אני יוצאת מהאוטו ומגלה שכמו כל הבקרים השבוע הרגליים שלי נציבי קרח אבל אני מתחילה לרוץ ויודעת שעוד מעט תעלה השמש והחום יגיע
עדיין עם שפת הרוכבים רצה מ"הים הקטן" ל"ים הגדול" מקפידה על מסלול הרצים וממשיכה לטיילת
בניגוד לעבר כשאני רואה את הרוכבים הבודדים שמעזים לעלות על האופניים בבוקר הקפוא הזה ונראים כאילו נשלקו במי קרח, אין בי שום קנאה או געגוע לאופניים בשעה הזו...
כמנהג הרצים, עוצרת לצלם זריחה שמולה ים ובאופק במערב ירח מלא שטרם שקע
בסיום אומרת לעצמי תזכרי את היום, כי היום זו נקודת המפנה; זה היום שבו הבנתי שהריצה כבר נמצאת בראש, ברגליים ובנשמה ואולי כמו בחיים אני הכי טובה כשאני עושה גם וגם וגם. אופני הכביש הם תמיד העוגן שלי, אבל רכיבת השטח בנשמתי והנה משהו שבחיים לא חשבתי שיקרה... הריצה ברגלים שלי.
לא משנה המרחק, לא משנה הזמן, זו היתה ריצה של "להיות" (being) המטרה שבאופק כבר קרובה, עוד לא נרשמת כי עכשיו אני רוצה "להיות", בלי למשטר, בלי להכריז... פשוט ליהנות מ"להיות".
רונה כתבה השבוע על ה"ריצות האפורות", אז אני עוד כנראה ב"ירח דבש" הריצה שלי היום היתה בהירה עם זהרורי שמש, על גבול בין לילה ליום, עם שמש שעולה במזרח, ירח ששוקע במערב, אילת השחר "חברתי" כמו קרצה אלי ואמרה "רוצי בדרכך!"
גמדים קטנים
New member
וואו
איזה יופי!
איזה יופי!
מקסים! אני זוכרת את תחילת התהליך אצלך...
היה כיף ללוות אותך מהצד בחודשים האחרונים ולראות את הרצה שבתוכך לאט לאט מרימה את הראש ויוצאת החוצה. בתנאים שלך, בדרך שלך, בקצב שלך.
עם הרבה נקודות שפל ורגעי קושי, לצד רגעי סיפוק עצומים (כמו הריצה באמריקה), צלחת את הדרך הזו, צלחת את המסע הזה.
מאחלת לך ש"ירח הדבש" הזה ימשך אצלך הרבה הרבה זמן...
היה כיף ללוות אותך מהצד בחודשים האחרונים ולראות את הרצה שבתוכך לאט לאט מרימה את הראש ויוצאת החוצה. בתנאים שלך, בדרך שלך, בקצב שלך.
עם הרבה נקודות שפל ורגעי קושי, לצד רגעי סיפוק עצומים (כמו הריצה באמריקה), צלחת את הדרך הזו, צלחת את המסע הזה.
מאחלת לך ש"ירח הדבש" הזה ימשך אצלך הרבה הרבה זמן...
אמא לאינדיאנים
New member
שימשיך עוד הרבה ירח הדבש!
כתבת מקסים, ממש מקסים!
כתבת מקסים, ממש מקסים!
אמא לאינדיאנים
New member
מה? מתי? איך?
את לא יכולה להעלות תמונה כזו בלי הסבר....זה מלחיץ!
את לא יכולה להעלות תמונה כזו בלי הסבר....זה מלחיץ!
אמא לאינדיאנים
New member
אז מה עושים באימון בערב יום הולדת של מאמנת
השחיה? או מזל שהיא רק בת 30!
התרגיל המרכזי היה.....30*50 לכבוד יום ההולדת שלה!
האמת היה ממש כיף!
השחיה? או מזל שהיא רק בת 30!
התרגיל המרכזי היה.....30*50 לכבוד יום ההולדת שלה!
האמת היה ממש כיף!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.