איך ויתרתי על אימון בגלל דבורה...
אתמול בבוקר בזמן שרכבתי בראש ציפור עקצה אותי דבורה.
לא מאוד התרגשתי אפילו, אחת לכמה חודשים אני חוטפת עקיצה של דבורה, בדרך כלל על האופניים. הקפדתי לא לעשות תנועות פתאומיות, להמשיך לרכוב ישר וזהו...
אחר כך עצרתי בצד, ולהפתעתי מצאתי את הדבורה עדין עלי, הסתבכה בגרב (הייתי מכוסה מכף רגל ועד ראש - הדבורה הצליחה למצוא רווח קצר בין הנעל למכנס ולעקוץ דרך הגרב הדקה). באופן מפליא היא אפילו היתה בחיים אחרי ששחררתי אותה מהגרב (מה שמעלה את החשד שאולי זה היה דבור?)
בכל מקרה, אני כבר בעלת נסיון, חיפשתי עוקץ להוציא ולא מצאתי והתעלמתי מהכאב בידיעה שעשיתי מה שאפשר ועליתי על האופניים לאימון הבא שלי. והשתדלתי לשכוח מכל העניין.
בערב פתאום הכל החל להתנפח ולכאוב בטירוף. תוך זמן קצר הגעתי למצב שאני צולעת מרוב שהקרסול היה נפוח ועם אפס תנועה.
קרח, אנטי-היסטמינים ואפילו אופטלגין לכאבים והצלחתי ללכת לישון עם זה, בתקווה לשיפור בבוקר.
ואכן יש שיפור קל, אבל עדין הרגל נפוחה כל כך שאין להכניס לנעל, שלא לדבר על הכאבים שעדין כאן...
וכך ויתרתי על הרכיבה הבוקר... אבל זה מעצבן אותי... או כמו שאחד מחברי לרכיבה אמר: "לא יכולת למצוא תירוץ מקורי יותר?"