קצרים לחמישי
-טו סופ"ש
- פותח הנושא melon
- פורסם בתאריך
גמדים קטנים
New member
מעטים יודעים לחיות בריא
ומעטים עוד יותר יודעים לשאת מחלה. סוזי, את מופלאה ומיוחדת. מאחלת לך רק טוב.
ומעטים עוד יותר יודעים לשאת מחלה. סוזי, את מופלאה ומיוחדת. מאחלת לך רק טוב.
אמא לאינדיאנים
New member
סוזי יקרה
שולחת חיבוקים ותודות על הכוחות העצומים שעוברים ממך לכולנו.
מקווה להקלה ושיפור בקרוב.
תהני בשחיה שאת כל כך אוהבת!
שולחת חיבוקים ותודות על הכוחות העצומים שעוברים ממך לכולנו.
מקווה להקלה ושיפור בקרוב.
תהני בשחיה שאת כל כך אוהבת!
תודה לכולן!
התמיכה מעודדת ומאוד התחברתי לציטוט אחד בהרצאה של דיאנה נייד בTED שהובא לדיון שפתחה אמא לאינדיאנים על תחרותיות:
דיאנה ציטטה הנרי דויד תוראו: (בערך)
It's not so much what we get upon achieving a goal, it's who we become.
אני מרגישה שכל שנות הספורט, התמודדות עם האובדן של תמר, התמודדות עם הסרטן, עוזרות לי לכבד את עצמי יותר, עוזרות לי להזדקף, עוזרות לי לתת לאחרים, עזרו לי להגיע לאני שלי היום. (הייתי מעדיפה להגיע לאותן התובנות ותחושות בדרך אחרת....
)
התמיכה מעודדת ומאוד התחברתי לציטוט אחד בהרצאה של דיאנה נייד בTED שהובא לדיון שפתחה אמא לאינדיאנים על תחרותיות:
דיאנה ציטטה הנרי דויד תוראו: (בערך)
It's not so much what we get upon achieving a goal, it's who we become.
אני מרגישה שכל שנות הספורט, התמודדות עם האובדן של תמר, התמודדות עם הסרטן, עוזרות לי לכבד את עצמי יותר, עוזרות לי להזדקף, עוזרות לי לתת לאחרים, עזרו לי להגיע לאני שלי היום. (הייתי מעדיפה להגיע לאותן התובנות ותחושות בדרך אחרת....
אמא לאינדיאנים
New member
אכן שימשיך רק בטוב!
או כמו שאני אומרת:"מעט מאוד דברים יכולים לקלקל לי את יום חמישי ותחילתו של סוף השבוע"
או כמו שאני אומרת:"מעט מאוד דברים יכולים לקלקל לי את יום חמישי ותחילתו של סוף השבוע"
תאהבי את עצמך - לכי בדרכך
ימי חמישי בבוקר, ימים של ריצה ארוכה מזמנים לי עכשיו כבר שעתיים ++ של אני בחברת עצמי, המוזיקה שלי, הים והרגלים שמכתיבות את הקצב. זה הרבה זמן לחשוב... וזה מה שחשבתי הבוקר
לפני כמה שבועות, ישבתי במטבח שלי עם ההורים שלי ותוך כדי שיחה אבא שלי בגילוי לב פולני משהו, אמר לי: "את יודעת - לא יפה לך שיער קצר כל כך. אני מבקש שעד לחתונה לא תסתפרי" אמרתי לו: "אבא, הבת שלך עוד חמש דקות בת חמישים! היית מאמין?! ומיד אח"כ הוספתי ובגילי המופלג לא מעניין אותי מה מישהו חושב עלי... גם אם הוא אבא שלי... כי עשיתי את כל הסדנאות ואת כל קורסים ועכשיו אני אוהבת את עצמי והולכת איך שבא לי עם שיער או בלעדיו!" (או משהו בסגנון הזה) אחרי שניה של שתיקה הוא ואמא פרצו במחיאות כפיים וצחוק שפירקו את המשפטים הכאילו מצחיקים או שמא טעונים.
לחברות שלי, שאני יודעת שאוהבות אותי ודואגות לי, ובגילוי לב טרחו לציין באוזני שהמידות שלי או יותר נכון המשקל שלי לא ממש מתאימים לריצות ארוכות אני אומרת כאן ועכשיו - מצטערת, זו אני! יוני אומר לי בבדיקה השנתית שאני נמוכה למשקלי... ואילו רק ירדתי 3 ק"ג הייתי מביסה את כולם בנס הרים... כנראה שמה שלא ירד עד עכשיו סיכוייו לרדת נמוכים... ל 48 ק"ג אחרי שתי לידות אני כבר לא אחזור. הגוף שלי איך לומר דעתן לא פחות מזו שהוא נושא עליו, הוא עשה את ההשתלמות של פיקוד העורף על המלחמה הבאה ועכשיו מכין אותי לשנים של רעב. אז אני אומרת שמה שחשוב הוא מבחן הג'ינס ואם ג'ינס מידה 30 יושב לי בדיוק מעולה על הישבן אז אני בסדר!
וחוץ מזה יש לי תיאוריה שהמשקל שלי עלה בעקבות הגדלת הראש (והארבע ראשי...) - שעוזר לי להתמודד עם קשיים, עם העליות, עם 180 ק"מ רכיבה... ועם ריצת הבוקר של 18 ק"מ (קשה לי להאמין שזו אני!).
והטיעון הסופי, שהבעל שלי כבר 30 שנה נותן לי להרגיש שהוא התחתן עם מיס יוניברס ותותחית על... אז מי אני שאשבור לו את המילה (כן חמודי הכל מתחיל בתמיכה מהבית).
לכל הנשמות, שאני יודעת שבאמת דואגים לי, לא השתגעתי! עבדתי קשה כדי להגיע לריצה של 18 ק"מ הבוקר ואני מוכנה לחצי מרתון שאותו אעשה בדרכי - לאט ונינוח, ממצה כל מטר בריצה בשמחה ואהבה. מה לעשות רציתי גנים אתיופים של ריצה... קיבלתי גנים תימנים של שירה... ואני שרה מה זה יפה!
אמא שדואגת לי שאני מתישה את עצמי. את צודקת יש שבועות שזה נראה כך... כשאני מתמוטטת מעייפות בשעה שמונה כל ערב. כי פתחתי סטרטאפ שמוכיח שאפשר לדחוס 48 שעות של אדם ממוצע ל 24 שעות זמן אילת. כי אני רוצה גם וגם וגם ואני עושה גם וגם וגם אבל עושה הכל מאהבה, רצון, בחירה ותחושת שליחות וזה עושה פלאים לעור הפנים ולגודל החיוך.
לרופא שלי שרצה לשלוח אותי למעבדת שינה לבדוק למה אני לא ישנה טוב בלילה... הבסתי את הגיל ולדעתי מביסה כל מתבגר ממוצע כשישנתי בשבוע האחרון 8-9 שעות בלילה ועוד שעה בצהרים (בהוראת המאמן!) איזה כיף לישון! אה כן... ובגלל המסקנה הנחרצת שהאופניים מסוכנים לי לבריאות (אחרי ההתרסקות האחרונה) החלטתי להוסיף את הריצה שיהיה עוד משהו ש"יסכן" לי את הבריאות.
נמאס לי להתנצל שאני לא נכנסת לתבנית כזו או אחרת שאני לא רזה יותר, מהירה יותר, בכושר טוב יותר, מאריכה שיער, צובעת שיער, שאני מעמיסה על עצמי, שאני קמה בארבע וחצי בבוקר או הולכת לישון בשמונה בערב, שאני בעד עבודה עצמית ועברית ומנקה לבד את הבית... או כל דבר אחר שטעון התנצלות חברתית.
מנצלת את הבמה ואת העובדה שממש עוד מעט אני עוברת לעשור הששי לחיי כדי לומר שלא אכפת לי! עברתי את גיל ההתנצלות ואני בעד פרגון, תמיכה, אהבה שזה מה שתקבלו ממני... ואני מקווה שגם תרצו להעניק לי!
היתה לי ריצה מעולה הבוקר... ועכשיו זמן ספונג'ה
ימי חמישי בבוקר, ימים של ריצה ארוכה מזמנים לי עכשיו כבר שעתיים ++ של אני בחברת עצמי, המוזיקה שלי, הים והרגלים שמכתיבות את הקצב. זה הרבה זמן לחשוב... וזה מה שחשבתי הבוקר
לפני כמה שבועות, ישבתי במטבח שלי עם ההורים שלי ותוך כדי שיחה אבא שלי בגילוי לב פולני משהו, אמר לי: "את יודעת - לא יפה לך שיער קצר כל כך. אני מבקש שעד לחתונה לא תסתפרי" אמרתי לו: "אבא, הבת שלך עוד חמש דקות בת חמישים! היית מאמין?! ומיד אח"כ הוספתי ובגילי המופלג לא מעניין אותי מה מישהו חושב עלי... גם אם הוא אבא שלי... כי עשיתי את כל הסדנאות ואת כל קורסים ועכשיו אני אוהבת את עצמי והולכת איך שבא לי עם שיער או בלעדיו!" (או משהו בסגנון הזה) אחרי שניה של שתיקה הוא ואמא פרצו במחיאות כפיים וצחוק שפירקו את המשפטים הכאילו מצחיקים או שמא טעונים.
לחברות שלי, שאני יודעת שאוהבות אותי ודואגות לי, ובגילוי לב טרחו לציין באוזני שהמידות שלי או יותר נכון המשקל שלי לא ממש מתאימים לריצות ארוכות אני אומרת כאן ועכשיו - מצטערת, זו אני! יוני אומר לי בבדיקה השנתית שאני נמוכה למשקלי... ואילו רק ירדתי 3 ק"ג הייתי מביסה את כולם בנס הרים... כנראה שמה שלא ירד עד עכשיו סיכוייו לרדת נמוכים... ל 48 ק"ג אחרי שתי לידות אני כבר לא אחזור. הגוף שלי איך לומר דעתן לא פחות מזו שהוא נושא עליו, הוא עשה את ההשתלמות של פיקוד העורף על המלחמה הבאה ועכשיו מכין אותי לשנים של רעב. אז אני אומרת שמה שחשוב הוא מבחן הג'ינס ואם ג'ינס מידה 30 יושב לי בדיוק מעולה על הישבן אז אני בסדר!
וחוץ מזה יש לי תיאוריה שהמשקל שלי עלה בעקבות הגדלת הראש (והארבע ראשי...) - שעוזר לי להתמודד עם קשיים, עם העליות, עם 180 ק"מ רכיבה... ועם ריצת הבוקר של 18 ק"מ (קשה לי להאמין שזו אני!).
והטיעון הסופי, שהבעל שלי כבר 30 שנה נותן לי להרגיש שהוא התחתן עם מיס יוניברס ותותחית על... אז מי אני שאשבור לו את המילה (כן חמודי הכל מתחיל בתמיכה מהבית).
לכל הנשמות, שאני יודעת שבאמת דואגים לי, לא השתגעתי! עבדתי קשה כדי להגיע לריצה של 18 ק"מ הבוקר ואני מוכנה לחצי מרתון שאותו אעשה בדרכי - לאט ונינוח, ממצה כל מטר בריצה בשמחה ואהבה. מה לעשות רציתי גנים אתיופים של ריצה... קיבלתי גנים תימנים של שירה... ואני שרה מה זה יפה!
אמא שדואגת לי שאני מתישה את עצמי. את צודקת יש שבועות שזה נראה כך... כשאני מתמוטטת מעייפות בשעה שמונה כל ערב. כי פתחתי סטרטאפ שמוכיח שאפשר לדחוס 48 שעות של אדם ממוצע ל 24 שעות זמן אילת. כי אני רוצה גם וגם וגם ואני עושה גם וגם וגם אבל עושה הכל מאהבה, רצון, בחירה ותחושת שליחות וזה עושה פלאים לעור הפנים ולגודל החיוך.
לרופא שלי שרצה לשלוח אותי למעבדת שינה לבדוק למה אני לא ישנה טוב בלילה... הבסתי את הגיל ולדעתי מביסה כל מתבגר ממוצע כשישנתי בשבוע האחרון 8-9 שעות בלילה ועוד שעה בצהרים (בהוראת המאמן!) איזה כיף לישון! אה כן... ובגלל המסקנה הנחרצת שהאופניים מסוכנים לי לבריאות (אחרי ההתרסקות האחרונה) החלטתי להוסיף את הריצה שיהיה עוד משהו ש"יסכן" לי את הבריאות.
נמאס לי להתנצל שאני לא נכנסת לתבנית כזו או אחרת שאני לא רזה יותר, מהירה יותר, בכושר טוב יותר, מאריכה שיער, צובעת שיער, שאני מעמיסה על עצמי, שאני קמה בארבע וחצי בבוקר או הולכת לישון בשמונה בערב, שאני בעד עבודה עצמית ועברית ומנקה לבד את הבית... או כל דבר אחר שטעון התנצלות חברתית.
מנצלת את הבמה ואת העובדה שממש עוד מעט אני עוברת לעשור הששי לחיי כדי לומר שלא אכפת לי! עברתי את גיל ההתנצלות ואני בעד פרגון, תמיכה, אהבה שזה מה שתקבלו ממני... ואני מקווה שגם תרצו להעניק לי!
היתה לי ריצה מעולה הבוקר... ועכשיו זמן ספונג'ה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.