קצרים ליום חמישי: כמעט סופשבוע

ספורט לשרירי הירכיים

לשחר צומח ניב (כן, אנחנו מגדלים ערפד) וביליתי שעות נכבדות על הכדור אתמול ובלילה, מנסה לעזור לו לישון. לפחות גם זה ספורט, כי לישון זה לא מאד עזר לו. אבל זה עזר לו לא לצרוח...
 

susieada

New member
אימוני חיזוק... אהבת אם.

חיבוק לשניכם, מזל טוב על הניב הצומח. שחר עולה וגדל!!
 

SarahPa

New member
אני רק יכולה לדמיין איזה ערפד מתוק...

אוי. אתם מגיעים לשלבים הכ"כ מתוקים של הגיל... כן, וגם הקשים.
שיטת הכדור מעולה גם הרווחת הרגעה וגם ככה על הדרך שרירי המייצבים לא נרדמים...
שלב א' בהתבגרות התחיל...
 

ממה מיה

New member
מזכיר לי את ימי הקוליק

מה שהיה מרגיע את בני הבכור בשבועות הקוליק היה להיות עלי במנשא תוך שאני צועדת על ההליכון... כושר לא רע לאחר לידה
 

tamark4

New member
אוי אמא

תאמיני לי, זה עובר והם גדלים !
ואיזה כיף שאת לא מאבדת את ההומור.
 
מאמינה

הרי יש רק 20 שיניים. וזה גם תהליך טבעי ונורמלי. כואב, אבל נורמלי, וסך הכל חיובי.
 
מעריצה גדולה...

אני לא הייתי אחראית ההרדמות/הרגעות, משיקולי טובת הילד


מקווה שהשן תבקע מהר, ויהיה מעט זמן הפוגה עד השן הבאה....
 

susieada

New member
5 בבוקר גשם מבול העיר אותי...

כיביתי את השעון בהנחה שיתבטל אימון הים וחיזוק... כשהתעוררתי שוב ב7... והמבול כבר עבר... קראתי שהאימונים התקיימו כסידרם...
חבל לי על החוסר אומץ שלי.... (היה נחמד לישון...) עכשיו לתמרן לי החלפות.

יום נעים, יום האחרון של חג החנוכה, יום מלא אור, חיצוני ופנימי.
 

susieada

New member
אנסה לשחות אחר הצרהיים... אנסה...


קיבלתי את האימון מהמאמן.
תמיד הכי קל לי לעשות אימון ישר על הבוקר... אז אנסה להביא את עצמי לבריכה... כבר ניצלתי את שעות הבוקר והשקעתי שעות מחשב בעבודה והתכתבות שדרשו טיפול.
 

SarahPa

New member
ולי דוקא זה נראה

ששמרת על שפיות שלא יצאת לשחות ב-י-ם בגשם הזה...
אבל זאת אני הפחדנית מים בקור, מגשם, מקור וממים...
 

susieada

New member
בדיוק בשעת האימון היתה הפוגה מהגשם..

בכל זאת שמחתי שבחרתי לישון, ולהמשיך להתגבר על הג'ט לג!
 

susieada

New member
חוף השחייה שלנו תמיד "בריכה"

מוגן בשני הצדדים ע"י שוברי גלים.
מצב הים לא משפיע על החוף הזה. מקסים, אך לפעמים אני מתגעגעת לתנועתיות הטבעית של הים ולוקחת את עצמי, בדרך כלל עם דני, לחוף הנכים.
 

מור שלז

New member
"את אולי לא מרגישה אבל..."

משפט שמתחיל ככה וממשיך עם אבל לא מבשר טובות, נכון?

חמש בבוקר אני קמה לתוך מבול ומייד מתחברת לווטסאפ לברר אם יש אימון שטח.
אחד מבטל, השאר מתנדנדים, וב-5:40 מתקבלת ההחלטה שהאימון מתקיים ואני עולה על האופניים ויוצאת לחושך ולשבילי האופניים הרטובים (החלטתי להגיע לאימון ברכיבה כדי להשלים נפח).
יצאנו בנבחרת מצומצמת לאימון אופני שטח בסינגלים של שמורת חוף השרון.
הנופים מדהימים ודרמתיים, כבר עושים לי טוב.
הסינגלים מהודקים יחסית אחרי הגשמים של הלילה.
ואני??? אני חוששת, מכל האלמנטים הטכניים, ובמיוחד מהירידות.
מתמודדת כמה שאני יכולה, מקבלת הרבה הדרכה צמודה מהמאמן לאורך הדרך.
מדי פעם אני מנסה "לעוף" על עצמי כשאני צולחת ירידה שהפחידה אותי במיוחד, או אמבטיה שחיכתה בהמשך הסינגל, אבל אין זמן - ממשיכים לרכוב.
הרכיבה מעייפת, ההתמודדות מול החול שוב ושוב דורשת הרבה כוח, טכניקה ושליטה על האופניים ואני משתדלת לשמור על ריכוז מקסימלי.

ואז, בעצירה שעשינו לפני הסיבוב חזרה פתאום ד', השותף שלי לרכיבות השטח, מסתכל עלי ומודיע: "את אולי לא מרגישה אבל את אוספת היום מלא נצחונות קטנים וגדולים!"

איזה כיף לשמוע כזה משפט על הבוקר!
כיף להרגיש את ההתקדמות, כיף להרגיש את הנצחונות הקטנים האלו שנאספים להם לאט לאט לשרשרת של חוויות חיוביות שבונות לי בטחון על אופני השטח שכל כך מפחידים אותי, וכיף שיש מי שיודע לחגוג איתי ולהעריך את הנצחונות האלו.

כל כך לא מובן מאליו!

זהו, עכשיו אני חייבת לטוס, יש לי עוד יום של פגישות לפני, ובערב אירוע פרידה קטן וצנוע אצלי בבית, רגע לפני שכולנו נפרדים וסוגרים את החברה.

יום נפלא לכולן
 

susieada

New member
איזה "אבל" חיובי!!

כמה טוב העזה להתגבר על הפחד, העזה שמובליה אותך לנצחונות הקטנים והגדולים. וכמה טוב שמישהו קרוב אליך מזהה אותם ומפרגן!

חיבוק לערב הפרידה.. סיכום וסגירה של שנים ארוכות של חלום ועבודה.
 

SarahPa

New member
איזה דרך טובה להתחיל את היום

הכוונה למחמאה... לא לאופניים בבוץ וגשם - מבחינתי :)

ההתגברות שלך על פחדים אכן מרשימה... את יכולה להעביר כבר סדנה על זה.
 
איזה יופי!

את (שוב) גורמת לי לגעגועים קשים אל אופני השטח שלי, שהוצאו לפגרה כפויה עד הישראמן... כרגיל כיף לקרוא אותך מתמודדת, מתקדמת ונהנית!
 
למעלה