קצרים ליום חמישי: כמעט סופשבוע

[אמא לאינדיאנים]

מזמינה אבל כזה כל יום

כל הכבוד!

 

[2_be]

איזה כיף!

איזה כיף שאת מצליחה לאסוף לעצמך את הנצחונות האלה
איזה כיף שהשכלת לבחור כאלו שותפים רגישים שיודעים להסב את תשומת ליבך לעובדה שאספת את הנצחונות הללו.

מאחלת לך עוד הרבה נצחונות

 

[melon]

לגמרי כיף

כל הכבוד לו על הפירגון, וכל הכבוד על בניית הביטחון וההישגים בדרך.

 

[רצה רחוק]

בין הטיפות

השבוע בסימן התאוששות. ראשון ושני הושפעו עדיין משבת, אז שחיתי לאט ורכבתי לאט ורצתי דוקא מהר מכפי שכתוב. בשלישי במקום לטפס פעמיים לבית אורן- טיפסנו 3 פעמים את כביש נשר הישן- משיקולי תנועה (בכביש נשר הרבה פחות תנועה). מזג האויר התחשב מאד, והגשם החל רק כשסיימנו לשתות את הקפה שאחרי... הבוקר- יצאתי אל החוף האפור כדי לבצע את ריצת הטמפו. מעונן וכמעט גשום, אבל רק כמעט. הריצה עוברת מעולה (שוב טיפה מהר מכפי שכתוב- מרוב שאני לחוצה שלא אעמוד בקצב, אני רצה מהר מדי...) ובסיומה אני מתיישבת בקפה על הטיילת ומזמינה הפוך וכריך בריאות. מבול מתחיל לרדת, כמה מתחשב מצידו שהמתין עד סיום הריצה. בעל בית הקפה פותח את השמשיות הגדולות, ואלה מגנות עלינו מהגשם. כל כך נפלא לשבת שם אחרי הריצה, מתחת לשמשיה, לצפות בים הסוער ובגולשים, לקשקש עם חברצים ולשתות קפה שווה!
ועכשיו לנושא אחר- אחרי שראיתי הבוקר די הרבה גולשים, שמתי לב ששיעור החתיכים ביניהם עצום! אין מה להשוות בכלל לשיעור החתיכים בשאר ענפי הספורט הנגישים לי. יש איזה הסבר מדעי לזה?

 

[אמא לאינדיאנים]

קטעים איתך

היום נסעתי עם בעלי לשתות משהו במרינה באשקלון. בדרך עברנו בחוף השחיה שלי, שהיה היום מלאאאאא גולשים. הסתכלנו מוקסמים ואני חשבתי בדיוק אותו הדבר כמוך. אולי ההסבר הוא שהם הרבה יותר צעירים?

 

[גמדים קטנים]

יו, איזה מתחשב הגשם

לגבי הגולשים - נראה לי שלא ראית מטפסים. כי הם שריריים בצורה הכי יפה שיש. אבל נראה לי שלאנשים יפים יותר קל ללכת הרבה לים, אם את חייבת הסבר מדעי. הם גם נוטים להשתזף ויש להם אחלה שרירי ליבה.
אבל באמת לא יודעת. בפעם האחרונה שראיתי גולשים (אתמול) הם נראו כמו צלופחים מסכנים בים נטול גלים ולא עשו עלי רושם חתיך כלל. אולי זה קטע של חיפאים.

 

[אמא לאינדיאנים]

מה חשבתי לעצמי או ריצת גשם אמיתית ראשונה

כבר אמרתי בעבר שאני לא אוהבת לרוץ בגשם, ומלבד ריצה אחת בה תפס אותי הגשם באמצע הצלחתי להעביר את כל החורף שעבר בלי לרוץ בגשם.
הבוקר ב5:30 השעון מצלצל, אני מסתכלת החוצה וגשם שוטףףףףף, חוזרת למיטה ואומרת לבעלי, אנחנו הרי בחופש היום בוא נרוץ בצהרים שיתבהר.

באמת היה בהיר בצהרים, הוא ישר מתלבש, אני אחריו, אבל עד שאני מתארגנת השמים אפורים שוב ומתחיל טיפטוף....
יוצאים לדרך - הוא מאושר, אומר שנהנה מכל רגע ורץ מהר מהרגיל, אני מקטרת. הגשם רק מתגבר (וכך גם הקיטורים שלי והאושר שלו....חחח) מבול מטורף.
מעיל הגשם החדש שקניתי כבר מזמן הפסיק לעצור את הגשם, כבר אין מה להיזהר מפני שלוליות, כי גם ככה הכל רטוב.
מסיימים את הריצה והבת הגדולה שלי, שמחכה בבית, מסתכלת עלינו במבט "ההורים שלי איבדו את זה לגמרי", מבקשת שנעמוד ומצלמת (אולי בשביל להעביר לשירות הפסיכולוגי?!?)

ולסיכום - מצד אחד קיטרתי ואני עדין צריכה להתארגן טוב יותר לריצה במזג אוויר כזה, בעיקר בכל הקשור להגנה על משקפי הראיה כי לא ראיתי כלום בדרך, מצד אני (עכשיו אחרי מקלחת, ארוחת צהרים והתחממות) ובזכות האנרגיות הנפלאות של בעלי, דווקא היה כיף

והרי לפניכם "תמונת השירות הפסיכולוגי"

 

[2_be]

ככה זה מתחיל..

בשלב הבא את תמצאי את עצמך מגיעה לחורף ואומרת "בא לי לרוץ בגשם, למה הוא הפסיק?" (סיפור אמיתי מאתמול, נאמר ע"י מישהי שלא אוהבת חורף או גשם

)

איזה כיף שיש לכם את הביחד הזה, זה נשמע נפלא.

ומזדהה עם הבעיה של הגנה על משקפי ראיה. כובע מצחיה עובד כל עוד הגשם לא חזק מידי...

 

[more run]

איזה זוג מקסים!!!

 

[רצה רחוק]

אז ככה...

המעיל שלך יפהפה!
כובע מצחיה סוגר את הפינה עם המשקפיים.
ריצה בגשם היא טעם נרכש. מה אכפת לך אם את רטובה מגשם או מזיעה של יולי אוגוסט? רטוב של גשם לפחות נקי...
השיטה היא להכנס ישר לשלולית בתחילת הריצה, מרגע זה ואילך, לא צריך כבר להתחמק משלוליות. נרטבים רק פעם אחת (קרדיט לסיסמה הזו- צביקה פישמן).
וכמה כיף לך שבן הזוג שותף לכל הטוב הזה!

 

[melon]

הצ'ופר האמיתי

של ריצת גשם חורפית - זה המקלחת החמה של אחרי....

מקווה שיבשת את הנעליים כהלכה (כדורי עיתונים , להחליף מדי פעם עד שכבר לא רטובים)