אמא לאינדיאנים
New member
ויהי בוקר ויהי ערב
בבוקר ריצת גשם, הפעם אפילו קצת ציפית לזה, קמנו, התארגנו ויצאנו - 8 קילומטר חלק בגשם חזק, חלק בחלש וחלק קטן קטן בלי גשם רק רוח. היה לי ברור שאני מסיימת, אפילו שזה היה בסיבובים מעצבנים בתוך הקיבוץ ולא בחוץ והכי חשוב האיש שלי היה איתי כל הדרך (רץ קצת יותר ממה שתכנן בשביל ללוות אותי).
ועכשיו יוצאת לאימון שחיה, אחרי שבוע וחצי שלא הלכתי בגלל הצינון, עכשיו כבר טוב יותר, מקווה שלא אסיים כשלגון. חייבת ללכת לנסות לקפוץ מהמקפצה (סיפור ארוך או האמת קצר על "איך רשמו אותי לתחרות שחיה ל100 מטר שתתקיים ביום שבת"....מבטיחה לספר מחר) מה שלא עשיתי מאז כיתה ב.
בבוקר ריצת גשם, הפעם אפילו קצת ציפית לזה, קמנו, התארגנו ויצאנו - 8 קילומטר חלק בגשם חזק, חלק בחלש וחלק קטן קטן בלי גשם רק רוח. היה לי ברור שאני מסיימת, אפילו שזה היה בסיבובים מעצבנים בתוך הקיבוץ ולא בחוץ והכי חשוב האיש שלי היה איתי כל הדרך (רץ קצת יותר ממה שתכנן בשביל ללוות אותי).
ועכשיו יוצאת לאימון שחיה, אחרי שבוע וחצי שלא הלכתי בגלל הצינון, עכשיו כבר טוב יותר, מקווה שלא אסיים כשלגון. חייבת ללכת לנסות לקפוץ מהמקפצה (סיפור ארוך או האמת קצר על "איך רשמו אותי לתחרות שחיה ל100 מטר שתתקיים ביום שבת"....מבטיחה לספר מחר) מה שלא עשיתי מאז כיתה ב.