קצרים ליום ראשון: שבוע טוב

[מור שלז]

קצרים ליום ראשון: שבוע טוב

וחג שמח

 

[מור שלז]

ריצה לא קלה... והרבה מחשבות

עוד ריצת שעתיים שהופקדה לעו"ש והפעם ריצה לא קלה בכלל.

אימוני ה-B2B2B האלו תמיד קשים לי, במיוחד באימון האחרון בסדרה, שאצלי הוא ביום ראשון בבוקר. אבל הפעם הקושי הרגיש חריג, אפילו לאימון שכזה.

קשה לי לשים את האצבע על הסיבה, אני עוד צריכה לבדוק את עצמי שוב, להתייעץ עם המאמן, והשבוע אני גם נפגשת עם המנחה שלי מקורס הריצות הארוכות ואתייעץ גם איתו.
יש לי כמה השערות, חלק מהן דורשות יותר תשומת לב, חלק פשוט מודעות לעובדה שזו תקופת הסתגלות מחדש, עכשיו שאופני השטח נכנסו למשוואה.

וכמו תמיד גם הרבה מחשבות שרצות בראש. מזל שיש את הריצה בשביל להכיל ולעבד את כל המחשבות האלו.

ועכשיו לעוד סוללת בדיקות לקטנה שלי (במחשבה שנייה, אולי גם זה חלק מהקושי - המתח מהבדיקות). מקווה לבשורות טובות

 

[בריצה קלה]

בהצלחה בבדיקות

בהצלחה גם בחיפוש העבודה החדשה

ובינתיים תהני מהחופשה שיש לך
הלוואי עלי איזה חודש חופש..

 

[מור שלז]

תודה

זה לא ממש חופש

אני עדיין במשרד מדי יום, יש המון דברים שצריך לטפל בהם, לסגור הכל כמו שצריך, לדאוג לעובדים שעוזבים, וגם לגרעין המצומצם שנשאר.

אבל אני משתדלת להתייחס לתקופה הזו כאל חופש, עובדת חצאי ימים, ומשתדלת כמה שאפשר לפרגן לעצמי זמן עם הילדים וגם זמן לאימונים ארוכים רגועים ולקפה שאחרי (פינוק שבדרך כלל אני לא יכולה להרשות לעצמי).

 

[אמא לאינדיאנים]

טוב שהיתה הריצה למרות הקושי

מקווה לבשורות טובות בעיקר בבדיקות אבל גם בכלל.

 

[מור שלז]

תודה

 

[תוהה8]

מזל שיש את הריצה

את זה את תמיד אומרת וזה ללא ספק כל כך נכון. איך הריצה עוזרת לפיסות קטנות שמתפזרות לכל עבר להתחבר שוב, איך הריצה עוזרת לבנות רוגע פנימי שלא היה מוכר לי מעולם אלא בזכות הריצה.מאחלת לך מקרב ליבי רק בשורות טובות ושבוע מבורך

 

[מור שלז]

אהבתי מאוד את מה שכתבת

איך הצלחת לנסח במילים מדוייקות כל כך את ההרגשה שלי:
"איך הריצה עוזרת לפיסות קטנות שמתפזרות לכל עבר להתחבר שוב, איך הריצה עוזרת לבנות רוגע פנימי שלא היה מוכר לי מעולם אלא בזכות הריצה"
בדיוק כך!

 

[בריצה קלה]

רכיבת שבת - מטפסים את בית אורן

ושוב הקבוצה נוסעת לבקר בצפון (הקרוב)
יצאנו מקניון מול זכרון, טיפסנו את בית אורן, ירדנו דרך עוספיה ודאלית אל-כרמל אל מחלף אליקים
משם לצומת שפיה ואז כמובן מטפסים גם לזכרון ויורדים חזרה למול זכרון

מזג אויר מעולה, אפילו בבוקר בבוקר לא היה קר מדי
עליות משובחות ובסיום חיכתה לנו ארומה כדי לספק קצת חלבונים להתאושש מכל העליות האלה

 

[מור שלז]

רכיבה נפלאה בנופים מדהימים

אני מאוד אוהבת את העליה לבית אורן, ובמיוחד בתקופה זו.
איזה כיף לך שאת יכולה לרכוב בתוך כל היופי הזה. בהחלט עליות מכובדות!

יש מטרה קרובה? ישראמן? (בדרך כלל מי שרוכבים עליות בדצמבר, מכוונים לישראמן בינואר...) או פשוט בשביל הנשמה?

 

[אמא לאינדיאנים]

תמיד שאת מתארת עליות הן נשמעות מדהים

שגם השבוע הזה יהיה טוב לא פחות....

 

[אמא לאינדיאנים]

האימון הכי קשה שהיה לי....

כן, כן, ללכת עם הבת המתבגרת לקניית שמלות לחתונה של גיסתי זה האימון הכי מפרך שעשיתי בזמן האחרון

אני קניתי 2 שמלות ב10 דקות (ככה זה שהשניה בחצי מחיר ולא הצלחתי להחליט)
לבת שלי לעומת זאת לקח......4 שעות!!! ו500000 חנויות!!! אבל השמלות בידינו!

עכשיו נשארו הקטנים, אבל זה כבר שטויות.

מזל שהיום יום מנוחה

 

[tamark4]

אוי זה נורא, כבוד על הסבלנות

 

[גמדים קטנים]

היי, לפחות סיימת ביום אחד

כמה סבלתי מכל סיפור השמלה לחתונה. מילא שלי - אבל השמלה של אמא שלי! אלוהים!!! יום אחד לחפש, אחד למצוא, אחד לקחת אחרי התיקון, אחד להחזיר כי התיקון לא טוב, ואחד למצוא אחרי לחץ פיזי מתון שלי. וכל זה בשליש ראשון עם בחילות. וכן, אני מגזימה. אז מה.

 

[melon]

מתיש

ומוכר ... אימון טוב לשריר הסבלנות .... כל הכבוד ששרדת.

 

[מור שלז]

זה באמת אימון מעייף

מזל טוב קודם כל

אגב, מצחיק כמה שאנחנו דומות: אותו הדבר בדיוק קרה לי עם הקטנה שלי...

 

[גמדים קטנים]

יום גדול - תחזיקו לי אצבעות

כבר הרבה זמן שאני רוצה לחזור להתאמן עם הקבוצה אבל זה בעייתי - זה בערבים (אני נוטה להיות מחוסלת), כל ענייני ההשכבה של שחר, וכמובן שהוא מרגיש אם אני לא נמצאת וזה נורא קשה, ובן הזוג לא היה בעד...
עד שבן הזוג (שהחלטתי שהצדק איתו והפסקתי לחפור בעניין) החליט שמגיע לי להתאמן, והיום זה היום! קצת חוששת אבל מאמינה בעצמי, ומקווה ששחר לא יעשה לו את המוות.

 

[melon]

הם יסתדרו

תהני באימון ותסמכי על בן הזוג שידע להסתדר.

 

[מור שלז]

מחזיקה אצבעות

למרות שאת בטח כבר אחרי

איך היה?

 

[melon]

שעת האפס הגיעה

ריצה ראשונה באפס מעלות השנה. חייבת לציין שיש משהו מרענן בקור הזה. מישהו הגדיר את זה כ"קריספי" - ז"א קור פריך.
ה-3 קילומטרים הראשונים , שגם ככה הם הכי קשים , עד שנכנסים לקצב , יותר קשים כי נורא קר. אבל אז פתאום התנור הפנימי מתחיל לעבוד ואז זה ממש כיף. כמעט לא מזיעים, חם ונעים והעולם יפה וקפוא (דשא לבן .....) ובעצירת רמזורים - הגוף פולט חום ואדים ואת נראית כמו כדור עשן , וזה מצחיק (אנשים מסתכלים עליך עולה באש...)
שבוע הבא הולך להיות מ-אוד קר, שאלתי חבר לריצה - אתה מתכוון לרוץ שבוע הבא בחוץ ? הוא לא הבין את השאלה. קר , מאוד קר - הסברתי לו. הוא עדיין לא הבין את הבעיה - תרוצי יהיה לך חם.....