למה לא כל יום שבת?
שבת נפלאה, מזג אויר מושלם, רכיבה מדהימה בשניים מכחל (ליד צומת עמיעד) לצומת גומא ומשם לרמת הגולן- טיפסנו עד מג'דל שמס ומשם המשכנו למסעדה, יער אודם, צומת ווסט ולמטה אל עמק החולה, גונן-גדות-מחניים וחזרה לכחל. הרוח הסתובבה איתנו והיתה מולנו כל הדרך, אבל זה כלום לעומת הרוח שקיבלתי הבוקר. הרכיבה הנפלאה הסתיימה כעבור 132 ק"מ עם כ-2000 מ' טיפוס מצטבר, חיוך שלא נגמר וכיף ענק תחת שמיים כחולים מדהימים.
הבוקר- אימון חיזוקים עם קבוצת הריצה. הגעתי מוקדם אל החוף כדי להספיק לרוץ קצת יותר והרוח המטורפת איימה להפוך לי את הרכב בחניה. בריצה לכיוון צפון, ליד מלון מרידיאן, הרוח זרקה אותי מערבה, כמעט עפתי לתוך הסלעים, והייתי ממש חייבת לרוץ מול הרוח (מזרחה) כדי להתקדם ישר (צפונה). אחרי ריצת חימום בת חצי שעה החל אימון החיזוקים, שאליו הגיעו עוד 3 אמיצים מלבדי ומלבד המאמן. מצאנו פינה מוגנת יחסית מהרוח, ליד מועדון הגלישה, ואחרי כמעט שעה וחצי הרגשתי מחוזקת ביותר...
אי אשר לתאר כמה רגוע ונחמד לי בלי שום תחרות באופק... מדי פעם מדגדג לי להרשם לתחרות כזו או אחרת, אבל אני מתאפקת ומזכירה לעצמי כמה כיף זה לרוץ, לרכוב ולשחות בלי מטרה מלבד הנאה