קצרים ליום ראשון: שבוע טוב

מור שלז

New member
סן פרנסיסקו כפי שמעולם לא לא חויתי


סופשבוע כאן, ואני מתגעגעת הביתה בטירוף. מנסה להעסיק את עצמי כל הזמן כדי לשכוח קצת מהגעגועים, וגם מנסה לשלב גם קצת חוויות יחד עם העבודה (מחכה שיהיה אצלכם בוקר כדי לעלות על שיחת ועידה עם הארץ לפני שאני הולכת לישון...) וכך מצאתי את עצמי הבוקר נוהגת לסן פרנסיסקו לסיור אופניים מודרך ברחובות סן פרנסיסקו.
פגשתי את ג'וש המדריך המקסים, קיבלתי אופני עיר מגניבים ויצאנו לדרך...
סיור מדהים ברחובות סן פרנסיסקו, הרבה עליות, גבעות ונופים מטריפים ועוצרי נשימה. כבר הייתי בעבר פעמיים בסן פרנסיסקו, אבל הפעם עם האופניים החוויה היתה שונה. מצד אחד חווים את העיר דרך הרגליים, מקרוב קרוב, וזו חוויה שונה לחלוטין מאשר כשמגיעים ממקום למקום במכונית. ומצד שני, רצתי המון והלכתי המון ברגל בסן פרנסיסקו, אבל באופניים מכסים הרבה יותר.
וכך זכיתי בשילוב מושלם של כל המקומות התיירותיים הרגילים, יחד עם אזורים בעיר שלא הכרתי.
על הדרך קיבלתי גם עוד כמה מיילים (ועוד כמה גבעות) בונוס, כשהמדריך גילה עם מי יש לו עסק (
) וזכיתי בעוד כמה פינות חמד מחוץ למסלול הרגיל (אחת מהן אתן יכולות לראות בתמונה המצורפת).
אני חושבת שמכל הסיור היום, נהניתי יותר מהכל מהחוויה של אמנות הרחוב ב-mission. שילוב עוצמתי של צבעים ומסרים, אמירה חברתית חזקה לצד דרך מקורית להפוך את הרחובות ליפים יותר. פשוט מהמם.

שבוע נפלא לכולן
 
למצוא דרך מושלמת למלא את זמן הגעגוע

נשמעת חוויה מיוחדת במינה, שמחה שלמרות הגעגוע והמרחק חווית סוף שבוע נהדר.
הבנתי שזו נסיעה ארוכה? עוד שבוע?
שיעבור הזמן במהירות
 

צ ל י ל 8

New member
איזה כיף לגלות מקומות קסומים

וחדשים בעזרת אהבה אחרת (הרכיבה והריצה).
תהני מכל רגע עד חזרתך לארץ.
 
איזה יופי!

לשלב כל כך הרבה כיף עם עבודה חדשה ומעניינת. רק חבל שהגעגועים מציקים, אבל בטוחה שתפצי על כך בשובך הביתה.
 

Springy

New member
נראה כמו ניצול אופטימלי של סופ"ש בחו"ל

כשאהבה אחת (והכי חשובה!) כל כך חסרה, מזל שלפחות יש אהבה גדולה אחרת למלא את החלל.
ובהזדמנות זאת, כי האחרונים תמיד בסוף, ברכות על התפקיד החדש, בטוחה שהוא יביא איתו הרבה מסעות לגילוי עצמי ומקצועי. דרך צלחה!
 
ארוכה אחרון לפני החצי

משלימה לקצרים של אתמול...
נתחיל מהסוף - קבוצת "מועד ב" של הקבוצה יצאה אתמול למסכמת לחצי מרתון. 18 קילומטר במזג אוויר מושלם, אוויר נקי של אחרי גשם, שמים בהירים, לא קר, רצנו עד הים, דרך מאגר המים וחזרה בשמורה הירוקה. קינחנו בארוחת בוקר משובחת - מה יכול להיות טוב יותר
אהההה.....יכול: בדיעבד אני מבינה שרצתי חולה, בהתחלה חשבתי שזה רק צינון קל, אבל ב3 קילומטרים האחרונים היה לי נורא קשה, יותר קשה מרק העובדה שאנחנו רצים כבר הרבה זמן, אחרי התלבטות לקחתי עוד ג'ל, שתיתי עוד מים וסיימתי. אבל חזרתי "על הפנים" הביתה. אחרי מנוחה ואקמול צינון השלמתי את השבת בבילוי עם האינדאנים - מקווה שהצננת הזו תעבור מהר....

מצרפת תמונה מהריצה (איזה כיף זה לרוץ עם מישהו מהיר ממך שיכול לעשות "הלוך חזור" ולצלם בדרך....חחח) כי באמת כל כך יפה כאן עכשיו!
 

קיץ 2011

New member
כמעט כאילו אני כתבתי


ואני במיוחד שמחה לקרוא, כי אני רצה עצמאית, ללא קבוצה או מאמן, ותהיתי אם הגיוני היה לרוץ ארוכה אחרונה שבועיים לפני.


בשישי רצתי 16.5 ק"מ, אבל עם עליות (לא הרבה) ובשטח. מתכננת על הריצה שהיתה כארוכה אחרונה לפני החצי.
כמוך, רצתי בנופים יפים ועם צלם צמוד שיכול להתקדם קדימה כדי לצלם


חצי ראשון שלי...

מקווה שבינתיים את מרגישה טוב יותר.

אולי ניפגש
 

Springy

New member
רפואה שלמה!

טייפר זה בדיוק הזמן לכל הקרצוצים האלה להרים ראש. שיסתלק ומהר!
 

צ ל י ל 8

New member
בוקר טוב. מאוכזבת מאוד מעצמי

לא היה לי זמן בכלל לכתוב כאן, בקושי זמן לרוץ היה לי.
ולמה מאוכזבת? עברתי את הנקודה שבה הצלחתי לרוץ 5 ק"מ ואפילו שיפרתי קצת זמן (39 דקות).
יום אחד החלטתי לנסות לרוץ גשר שיש ליד הבית. הצלחתי לאוץ אותו יפה להפתעתי, באורך 1.5 ק"מ. אחרי הריצה קצת נחתי והחלטתי להמשיך לרוץ בספורטק כמו תמיד. רצתי עד שלא יכלתי יותר, וגיליתי שבסך הכל רצתי 4 ק"מ. בגלל שרצתי גם את הגשר בתוך המרחק הזה, אז התעודדתי. מאז הגשר לא היה לי זמן לרוץ כמעט 4 ימים.
אתמול בבוקר התכוונתי לרוץ 5.5 ק"מ. למרות שירד גשם בלילה היה ממש חם! השמש זרחה והיתה לי רוח נגדית כבר בתחילת הריצה. היה לי ממש קשה לרוץ! אולי בגלל שאני לא רגילה לרוץ בוקר (וכל אימון שניסיתי בבוקר שבת היה לי לא טוב), אולי בגלל הרוח, אולי בגלל השמש - אבל בקושי רצתי 2 ק"מ ולא יכלתי לרוץ יותר!! הרגליים לא סחבו אותי! ישבתי בצל בתחנת אוטובוס עד שקצת נרגעתי ורציתי להמשיך לרוץ. הצלחתי לרוץ עוד בקושי חצי קילומטר וזהו.
מה קרה? איך זה שכבר רצתי 5 ק"מ כמה פעמים ופתאום כ"כ קשה לי לרוץ? כאילו הרגליים נתקעות באדמה ואני לא מצליחה להרים אותן.
באתי הביתה והתפרצתי בבכי. הרגשתי כ"כ רע ועד עכשיו זה מלווה אותי. תחושת הכשלון.
היום יש לי שיעור פילאטיס בערב ואני לא יודעת אם זה יהיה נכון לנסות לרוץ לפני.
רע לי
 
זה קורה

אם לא היו לך ריצות רעות, סימן שלא רצת מספיק...
אולי הרגליים קצת התעייפו, אולי הגוף נלחם באיזה וירוס, אולי לא אכלת או לא ישנת מספיק... יכולות להיות הרבה סיבות.
גם שימי לב ש-5 ק"מ היא הריצה הארוכה שלך. נניח שיש פה מישהי שרצה מרתון - נראה לך שהיא רצה מרתון 3 פעמים בשבוע? לא, חלק מהריצות קצרות וחלק ארוכות. זה נורמלי, הגיוני ובריא.
מדי פעם יש ריצות כאלה, זה קורה לכולן, וזה מאד מבאס - אבל חבל לתייג את זה כ"כשלון". תנוחי קצת ותנסי שוב. יהיה בסדר.
 

perach22

New member
לגמרי לא כישלון... עוד אבן דרך

תחשבי על כל דבר אחר בחיים, יש לך י מים נפלאים בעבודה וימים שבא לך לברוח ולחפש עבודה אחרת,
ימים נפלאים בזוגיות וימים שאת לא מבינה למה התחתנת בכלל...
כמו בכל דבר... ככה לומדים את הגוף בעוד נדבך...
לא הכל 100% תמיד...
ואולי כדאי לתת לגוף עוד יום בלי ריצה, היום יש פילאטיס זה נחשב אימון... שמוסיף המון לריצה...
לא קרה כלום...
מחר יום חדש, שבוע חדש...
תתעודדי....
 

צ ל י ל 8

New member
כנראה שה ככה..

השאיפה שלי היתה לרוץ 5.5 וכשלא הצלחתי ההרגשה היתה ממש זוועה.
תודה :)
 

צ ל י ל 8

New member
תודה על העידוד

אז בעצם כדאי לי להפחית אתה עומס ולא לרוץ 3 פעמים בשבוע 5 ק"מ?
עד עכשיו לא היתה לי בעיה עם זה..
 
למעלה