קצרים ליום ראשון-שבוע טוב!

[susieada]

קצרים ליום ראשון-שבוע טוב!

בוקר טוב ויום נעים לכולנו!

 

[גברת ע]

בוקר אור לשבוע חדש

מזמן לא כתבתי חשבתי שהגיע הזמן לגיחה ועדכון...

אז עוד שלושה שבועות מרוץ הר לעמק... מודה שאני כרגע יותר לחוצה מאשר מתרגשת, לא יצא לי להתאמן מספיק כמו שהייתי רוצה,א בל בטוחה שיהיה בסדר ואני מזכירה לעצמי שזה עוד אתגר עוד משהו כייפי לעשות, כבר מדמיינת את ה'סלפיס' שאני אעשה במהלך המקטעים שלי

התחלתי בשבוע האחרון ובשבועות הקרובים עד להר לעמק לעשות ריצות קרובות לפחות פעם בשבוע, גם אם לא למרחק ארוך במיוחד, בשביל להתרגל.
אני יוצאת לריצה בשעות הערב 8/9 בערב בחושך בשטח אבל שצמוד לכביש מואר ועם הרבה מכוניות (אני קצת פחדנית חחח) ואז למחרת בבוקר מוקדם בבוקר יוצאת לריצה נוספת, להגיע מוכנה לריצות כשאני עייפה ולא על שינה מספקת. שני הניסויים הראשונים היו בסדר, היה לי קשה לקום בבוקר לצאת לרוץ ולא רצתי הרבה אבל לפחות 'טעמתי' מההרגשה.

שבוע אחרי הר לעמק יש לי תחרות קטלבלס, (אם מישהי זה מעניין אותה אפשר לראות פרטים על האירוע פה: https://www.facebook.com/events/1391915637755540/?source=3&source_newsfeed_story_type=regular ואם למישהי מתחשק בואי לבקר ולעודד

)
עוד משהו בשבילי להלחץ לגביו

אני לא חזקה מספיק וטובה מספיק לעומת המתחרות והמתחרים האחרים, הטכניקה שלי עדין לא מספיק טובה, היא בסדר היא לא נוראית.
עדין לא נרשמתי כי אני די 'על הגדר' לגבי זה, אבל אני חושבת שאני כן ארשם, אני עושה גם את זה בשביל האתגר, הנסיון, החוויה...
אז נראה מה יהיה...

ועוד משהו קטן, אני מצרפת תמונה עם קולאג תמונות, באחת מהן אפשר לראות מיני קולאג של ריצות הגב לגב שעשיתי ובאחרות זה חלק מהחוויה של להיות אישה בספורט. החודש היה חודש יום הולדת וחג וככזה התפנקתי בהרבה דברים שקניתי לעצמי: שמלות, בגדי ים (הביקיני הראשון שלי EVER

), עוד שמלות, מכנסיים, נעליים, בקיצור לא חסכתי, אבל עם כל זה וכל כמה שאני אוהבת את כל הדברים , מה שהכי הלהיב אותי ומה שאני כל פעם מחדש מתרגשת ומתלהבת מהקנייה ומשתפת אחרים, זה נעלי ריצת השטח של סולומון ושני זןגות נעלי ריצה של נייקי שקניתי ו2 כדורי קטלבלס (אחד 12 ק"ג אחד 8 ק"ג) שקיבלתי בהשאלה/מתנה מידיד. אז שאר התמונות הן של כל הדברים האלו

אז זהו, זה העדכון שלי להיום, שיהיה שבוע מקסים לכולנו!

 

[גמדים קטנים]

רוצה לספר על קטלבלס?

בפינה "זה הספורט שלי"?

 

[יפעת 12]

מזל טוב

איזה כיף לקנות לעצמך כאלה מתנות ליומולדת. עד 120 שנים של ריצות ופעילות גופנית.

 

[מור שלז]

האנרגיות שלך פשוט נשפכות מההודעה...

כמה טוב לקרוא אותך ככה.
איזה יופי, במיוחד כשזוכרים איך היית רק לפני כמה חודשים, ותראי איפה את עכשיו!
הר לעמק, תחרות קטלבלס, ומהיכרות איתך - זו רק ההתחלה.
תיהני מהפרפרים, מהאתגר, מהנסיון, מהחוויה.

קולאז' מקסים! לגמרי אישה בספורט!

 

[melon]

איזה עידכון כייפי

מעניין הקטלבלס...

ביקיני ! וואווו !

 

[meedas]

בוקר טוב ושבוע טוב

אתמול נרשמה רכיבת כביש קצרה - יצאתי עם כוונה לבדוק כמה זמן לוקחת לי רכיבת 20 ק"מ "נקיה", בלי לעצור לחכות לאחרים, בלי רמזורים ובעיקר בלי להשאיר כוח ברגליים ל- 20 ק"מ נוספים.
לצורך זה רכבנו בקריטריום הפרטי שמע"צ טרחו לבנות לנו ליד הבית, הידוע בכינוי כביש 9. היה נחמד, חוץ מהעובדה שהכביש בנוי על ציר מזרח מערב (כמו שאפשר להבין מהמספר שלו) ולכן כיוון אחד טסים בכיף עם הרוח בגב ובכיוון השני חורקים שיניים נגד הרוח.

זו גם הזדמנות להזמין את בנות (ובני) האזור לנצל את המשאב הנדיר הזה - כביש רחב, סלול למופת, באורך 10 ק"מ שסגור לתנועת כלי רכב כמעט הרמטית. מעולה לרכיבות וגם לריצות (אישית מעדיפה לרוץ בדרכי הכורכור שנסללו לצידו)
כרגע לא ברור מתי יפתח הכביש לתנועה. מדובר, כנראה, בכמה חודשים בודדים. אז כדאי לנצל כל זמן שאפשר

היום אני מסתפקת ברכיבה סטנדרטית לעבודה, ובטיול הליכה של שעה עם הכלבים אחה"צ. זה גם תכנון להמשך השבוע, במטרה לתת לרגליים לנוח לפני המרוץ הקטן שמחכה בשבת

 

[גמדים קטנים]

תודה על הטיפ המופלא

איך מגיעים לכביש?

 

[meedas]

ניתן להתחבר ברכיבה מכביש 4

בערך ק"מ צפונית לאזור התעשיה עמק חפר
או דרך הישוב אליכין

 

[מור שלז]

טוב לדעת, טוב להכיר. תודה

כמה טוב שיש לך הזדמנות שכזו למדוד רכיבת 20 ק"מ נקיה ובטוחה.
נהדר!

בהצלחה בשבת!

 

[יפעת 12]

טריאתלון ראשל"צ - הספרינט הראשון שלי (חוויות)

שלום לכולן,
אתמול השתתפתי בטריאתלון ספרינט הראשון שלי. היתה חוויה מדהימה, סוחפת, כיפית ועד עכשיו האדרנלין עדיין לא נרגע. בלילה התקשיתי לישון, מרב ה"היי" שאני נמצאת בו.
מה שכן, עם כל האימונים שעשיתי עד אתמול, וחשבתי שאני יחסית בכושר טוב, גיליתי לתדהמתי כי החיבור בין שלושת הענפים, בלי זמני מנוחה ביניהם, זה מתיש ביותר.
את השחיה צלחתי יחסית בקלות (זה הענף החזק אצלי), אבל אז הגיע שלב הרכיבה, בו לקח לי בערך 15 דק, להתאושש ולהסדיר נשימה, עד שהצלחתי להיכנס לקצב רכיבה טוב.
ואז, כשכבר ניכנסתי לקצב רכיבה "חזק" (טוב, בשבילי זה נחשב לחזק ) אז נגמרה הרכיבה והגיע החלק "הכיפי" (עבורי הריצה זה החלק הקשה בכל החוויה) והרגשתי כאילו הגוף בוגד ולא רוצה לזוז.
שריר התאומים ברגל ימין התחיל "לצייץ" ולומר לי שהוא שם... (לקח לו כמה דקות להרגע ולהתחיל "להתנהג" יפה) ואז התחילו כאבים באיזור הכיבה. תחושה לא נעימה שהצריכה ממני עצירה לכמה שניות בעמדת המים, כדי ללגום כמה טיפות, לקרר את הראש, להסדיר נשימה ולחזור לעיניינים.
כל כמה שהראש אמר לרגליים: יאללה, רוצו יותר מהר, הן מיאנו להקשיב ונדמה היה שאני כמעט לא מתקדמת (בתוצאה הסופית, הסתבר שזזתי, אומנם, אבל בתחושה זה היה מאוד משונה).
בסה"כ היה כיף גדול ועם הקושי בסיום, לא שכחתי להזכיר לעצמי בכל שלב שאני פה קודם כל בשביל הכיף, החוויה ובשביל ההרגשה הטובה.
בקו הסיום היתה התרגשות גדולה ואפילו גיליתי, לתדהמתי הרבה, שהגעתי 4 בקבוצת הגיל שלי.
ממתינה בקוצר רוח לטרינשים, כדי שאוכל לשפר את התוצאה שקבעתי אתמול ולחזור על הכיף הזה שוב.

 

[גמדים קטנים]

כיף לקרוא

אכן, צריך להתרגל לשילוב הזה, וכדאי לתרגל אותו הרבה לפני הטרינשים.
אני יכולה להגיד לך בתור לא טריאתלטית, אבל אחת שנהגה לרכוב לפני ואחרי כל ריצה, שברגע שמתרגלים זה נהיה ממש קל.

 

[יפעת 12]

תודה על הטיפ ??

התרגול נעשה כמה פעמים, אבל זה אף פעם לא היה בעצימות של התחרות ונראה לי שעל זה אני צריכה לעבוד יותר. אני בטוחה שעם הזמן, האימונים, צבירת הניסיון וקבלת טיפים, זה יילך וישתפר (כבר יש לי כמה תובנות והפקת לקחים מאתמול שאני הולכת ליישם בטרינשים??).

 

[מור שלז]

איזה יופי לקרוא! כל הכבוד

הכי אהבתי לקרוא את: "לא שכחתי להזכיר לעצמי בכל שלב שאני פה קודם כל בשביל הכיף, החוויה ובשביל ההרגשה הטובה".

כל הכבוד על טריאתלון הספרינט הראשון, על ההתמודדות, על ההישג ו... תודה ששיתפת!
אני בטוחה שהרבה נשים קוראות אותך עכשיו, עם כל הפרפרים שמתחילים להופיע לקראת טריאתלון נשים ומתעודדות ומקבלות השראה.

כל הכבוד

 

[melon]

איזה יופי

איזה השיג נהדר . כל הכבוד לך ! נשמע ממש מאתגר.
את תהיי מעולה בטרינישים.

 

[קיץ 2011]

תודה ששיתפת!

מעולם לא השתתפתי בטריאתלון. בטרינש אני רוצה לעשות את הספרינט...

אני מנסה לצאת לריצה קצרצרה אחרי רכיבות (לא שהיו הרבה). מקווה שזה יעזור.

 

[גמדים קטנים]

השרירים מתאוששים, והנפש?

מתחילה להרגיש קצת יותר כמו עצמי היום. בשישי ושבת היה לי קשה, הגוף כאב כולו וגם הרגשתי לא טוב, וכבר לא ידעתי אם זה שרירים תפוסים או פשוט כאבי שרירים של מחלה...
ופשוט - נכנסו לי לראש רגיש האשמה האלה, שיצאתי ועשיתי ספורט ונהניתי ועכשיו אני "נענשת", ואין לי כח להתמודד עם שחר שכל הרדמה שלו היא סרט (אימה) באורך מלא. ביום שישי אחרה"צ בן הזוג שלח אותי למיטה ועכשיו. למה לא ביקשתי עזרה? למה לא אמרתי שקשה לי? כי הרגשתי אשמה. זה כל כך דפוק!
בכל אופן, בשבת כבר ביקשתי עזרה וכמובן שקיבלתי.
היום אני עדיין עם כאב גרון וראש, אבל הגוף מרגיש מסוגל יותר להתמודד עם העולם. והעולם כלל חצי יום של בכי/ידיים/צרחות. אבל כמה דקות של צחוק בערב החזירו לי את האופטימיות. ילד שן ושן צאי כבר החוצה.

 

[יפעת 12]

עוד מאמץ קטן

תחזיקי מעמד. כל כך מוכר מה שכתבת. גם אצלי כל השכבה היתה סרט עם התאומות ובשנה וחצי הראשונות לחייהן, כשהתאמנתי לחצי מרתון בתל-אביב כל הזמן חליתי מהתשישות. המסקנה שלי היתה לנסות ולהקשיב קצת יותר לגוף שלי, כי הוא מספיק חכם ויודע למה הוא זקוק. עוד כמה חודשים, כשכל הסאגה של השיניים תהיה מאחוריך, זה ייראה לך כמו חלום רחוק. תני לעצמך את הזמן, אל תלקי, זיכרי שיש לך עוד הרבה שנים לפניך לעשות ספורט לעומת התקופה הזו עם שחר שלא תחזור.

 

[מור שלז]

זו בדיוק הסיבה שיש את הפורום הזה

מי כמוך יודעת כמה שאין לך שום סיבה להרגיש אשמה.
את אמא נפלאה לשחר, והעובדה שהצלחת לחזור ולפרגן לעצמך ולגוף שלך את הספורט, רק הופכת אותך לאמא טובה יותר, רגועה יותר, שלמה יותר ... בתיאוריה.

בתיאוריה כי יש את רגשות האשמה האלו. רגשות אשמה שמופיעים עם הילד הראשון, ובמובן מסויים לא נעלמים אף פעם.
במקום מסויים, זו אחת הסיבות שהקמנו את הפורום הזה. כי איך שהוא, לנו הנשים, האמהות, יש הרבה פעמים יותר רגשות אשמה. פחות לגיטימציה לקום ולעשות ספורט.
לגיטימציה שלנו לעצמנו, ולגיטימציה של החברה.

אז טוב שקמת, וטוב שעשית למען עצמך, וכמה טוב שזכית להרגיש שרירים תפוסים ו.... כמה טוב שאת משתפת. למענך, ולמען כל מי שקוראת אותך עכשיו ומזדהה.

מקווה שעכשיו הגרון והראש כבר משתפרים. תרגישי טוב

 

[מור שלז]

ושוב נוסעת

בעוד שעות אחדות אני אעלה על המטוס לעוד נסיעת עבודה.
וכרגיל, לפני נסיעות - הטירוף עולה מדרגה.
לא רק שצריך להכין הכל בעבודה, אלא שגם כל פעילויות ההתנדבות שלי דורשות את שלהן. וכך מצאתי את עצמי יושבת ועובדת עוד ועוד שעות לתוך הלילה על הכנת תכניות אימונים, מיילים, עדכונים ושאר ירקות.

לפחות זה יבטיח שאני אעלה על המטוס עם כזו רמת עייפות שאני ארדם מייד. טוב לג'ט לג...

אני אשתדל להתחבר משם ולעדכן ולהתעדכן מדי פעם.
ועד אז שבוע טוב לכולן