ממירוץ למרדף
- מירוץ האביב 2014
הבוקר התייצבנו על קו הזינוק של מירוץ האביב , 10 ק"מ.
בדרך הבן מעדכן בשינוי בתוכנית : לרדת משעה זה נחמד , אבל הוא יורד מ-55 דקות היום. הוא מסביר שהיה יורד מ-52 אבל בגללי (+אנחת יאוש ) - יוותר הפעם.
הודעתי לו , שבתור המלווה הרישמית שלו , שירגיע ומהר...
למה הוא צריך מלווה ? בגלל גילו הצעיר , ובגלל שיש לבחורצ'יק נטייה לפתוח במהירות מדהימה ולהתרסק לקראת הסיום, והרגשתי צורך לשמור ולאזן אותו קצת.
מצד שני - אולי אני עוצרת אותו , אולי הוא באמת מסוגל אבל האמא ההסטרית והפולנייה שלו מתחברת לו לווריד ?
הפשרה : יחד עד קילומטר 7 ואז יפרדו דרכנו. הוא ימשיך באיזה מהירות שבא לו.
כצפוי , הבחורצ'יק נורה כחץ ואני אחריו מנסה לרסן , זה ממש ממש מהר מדי להתחלה (וגם לסוף האמת ...
) . הוא עושה פרצוף כועס , מאט למספר שניות , ושוב דוהר. אחרי 2 קילומטרים אני מבינה שזה לא ילך , הפייסרית פוטרה. החלטתי לזרום איתו ובנקודת השבירה , במידה ותגיע נעבור להליכה כמה שצריך.
את שאר 5 הקילומטרים בילתי במרדף אחרי בחורצ'יק מלא אנרגייה שעקף בלי לדפוק חשבון. לא עומדת בקצב
הודעתי לו שהוא מתיש אותי וקיבלתי חיוך והאטה בקצב למספר שניות.
קילומטר 7 - שיחררתי את הרסן , התוכנית היתה להשאר צמודה כמה שאפשר מאחור - להשגיח... הוא נתן גז ונעלם תוך שנייה משאיר אבק.
בדרך הביתה הוא נרדם באוטו, לא לפני שהודיע לי ששנה הבאה אנחנו נפרדים אחרי 5 קילומטר ולא 7 !
(ועל זה היה אומר ש.ארצי : זה גילו הצעיר או גילי המאוחר ? )