והפעם בפינתנו "כמה התגעגתי" - ריצת שטח
לכבוד יום ההולדת של שחר ביקשתי מתנה ריצת שטח. רציתי ללכת לריצה של "מישהו לרוץ איתו" וזה לא יצא עקב עייפות, ואז חשבתי ללכת לטרייל ראן שהיה בשישי וזה לא יצא עקב עומס בחיים. אבל ביום שישי נסענו להתארח אצל אחותי בזיכרון יעקב, ופתאום - זה כן יצא.
קמנו בבוקר אחרי לילה קלוקל (מה לעשות, הילד לא רגיל לישון בחדר לא שלו), והגרון די מציק לי אבל החלטתי שאם אני רוצה לשפר את מצב הרוח לי ולבן הזוג - כדאי שנזנח את התירוצים ונצא לריצה. האפשרויות שם - ריצה עם עגלה ברחובות, או ריצה בלי עגלה בשמורה. ברגע של השראה ביקשתי מאחותי שתשמור על הילדון ויצאנו לשמורה.
מזג אוויר מושלם, טפטוף קל, וברגע האחרון גם אחי הצטרף. רצנו כחצי שעה, בשטח, עד לנוף ובחזרה. ממש עשה לי חשק לעוד, למרות (או בגלל) שמאד, מאד קשה לי בעליות.