טוב לי ב-אין חורף הזה...
כמו שחשבתי, הואיל והאימון בשבת היה פחות עצים מהדואתלון הקודם, ההתאוששות היתה מהירה וטובה יותר ולא מצאתי את עצמי מותשת אחריו. אימון שחיה בבריכה ביום ראשון היה ארוך וחזק, לשם שינוי ללא הפרעות, אם מגדירים מראש, כי עקיפה של שחיין אחד בלבד אינה נחשבת להפרעה. גלגול רגליים ברכיבה ביום שני, דאבל שחיה ביום שלישי- אימון שחיה בבריכה עם הקבוצה ומיד אחריו השלמת זמן שחיה בעיקר לנשמה בים מדהים. הכניסה למים עם חליפה כבר קרירה, אבל הגוף מיד מסתגל והתחושה במים נפלאה. מעניין כמה זמן עוד אוכל להנות מכל הטוב הזה, עד שהקור ינצח. הבוקר יוצאים במזג אויר כמעט קיצי לאימון עליות ברכיבה. העליה שנבחרה כדי להתעלל בעצמנו- מאליקים למוחרקה. משום מה היה נדמה לי שהעליה הזו שקטה יותר מהאופציות האחרות באיזור. ובכן- טעיתי... בדיעבד היה מוטב לבחור את העליה של כביש נשר הישן, שאין בה כמעט כלל תנועה, למרות שאפשרויות החימום שם מוגבלות עד אפסיות... מעולם לא טיפסתי כמה פעמים ברציפות למוחרקה, זה היה על סף "אירוע מוחי", בעיקר כשברקע תנועה כבדה, עם משאיות שטסות ללא חשבון. מפחיד לגמרי. על הסט האחרון ויתרנו כי לא בא לנו להמר שוב על חיינו... השלמנו זמן במרובע של עין השופט, מיד לאחר מכן יצאתי לריצת החלפה שעברה בכיף, ואני כבר מריחה את סוף השבוע המתקרב...