קצרים ליום רביעי
- פותח הנושא susieada
- פורסם בתאריך
גמדים קטנים
New member
מחזיקים אצבעות
סיפור בהמשכים עם עליות וירידות 5 שנים..
יש לי סרטן של בלוטת התריס, בדרך כלל סרטן "קל" שמתפטרים ממנו בניתוח אחד וטיפול יוד רדיואקטיבי אחד. (ואז מעקב כל חצי שנה). האורח הזה החליט שאוהב את גופי. גילינו אותו כבר במפרק הירך, דבר נדיר, איפה שאכל בתאבון רב כנראה כמה שנים, ונאלצתי לעבור החלפת מפרק ירך (סוג הפרוטזה מונע ממני לרוץ). טיפולים, הקרנות, תקופות שקטות יותר, תקופות פחות שקטות. בחודשיים האחרונים שוב מציק לי. עברתי שוב הקרנות והייתי אמורה להיכנס לניסוי קליני עם תרופה חדשה (אלימה). עוד רכבת הרים ובסוף לא התקבלתי (אחרי שכבר סידרו לי תאריכים מדויקים למעקב שהיה אמור להתחיל ה18.3...)
חיים מענינים...
בכל השנים האלו אני ממשיכה להתאמן, לפי היכולת. בשנים האלו צלחתי את הכנרת לאורך, 21ק"מ, עם TI ומור, שחיתי עוד 10 ק"מ בים עם TI, אין ספור טריאתלונים. המאמן מתאים לי אימונים לפי רמת הכוח וכוח רצון. גם היייתה תקופה של תרגילי בלט - אך התאמנתי!!
הספורט הוא חלק משגרת החיים. אני אישה בריאה בספורט! מרגישה מצוין בספורט.
נכון, הרבה יותר קצר, הרבה יותר איטי, אך ממשיכה להינות!
נכון גם שלפעמים אין לי אנרגיה לקרוא ולכתוב בפורום. אני מנסה לקבל את הימים, התקופות האלה באהבה.
חיבוק!
יש לי סרטן של בלוטת התריס, בדרך כלל סרטן "קל" שמתפטרים ממנו בניתוח אחד וטיפול יוד רדיואקטיבי אחד. (ואז מעקב כל חצי שנה). האורח הזה החליט שאוהב את גופי. גילינו אותו כבר במפרק הירך, דבר נדיר, איפה שאכל בתאבון רב כנראה כמה שנים, ונאלצתי לעבור החלפת מפרק ירך (סוג הפרוטזה מונע ממני לרוץ). טיפולים, הקרנות, תקופות שקטות יותר, תקופות פחות שקטות. בחודשיים האחרונים שוב מציק לי. עברתי שוב הקרנות והייתי אמורה להיכנס לניסוי קליני עם תרופה חדשה (אלימה). עוד רכבת הרים ובסוף לא התקבלתי (אחרי שכבר סידרו לי תאריכים מדויקים למעקב שהיה אמור להתחיל ה18.3...)
חיים מענינים...
בכל השנים האלו אני ממשיכה להתאמן, לפי היכולת. בשנים האלו צלחתי את הכנרת לאורך, 21ק"מ, עם TI ומור, שחיתי עוד 10 ק"מ בים עם TI, אין ספור טריאתלונים. המאמן מתאים לי אימונים לפי רמת הכוח וכוח רצון. גם היייתה תקופה של תרגילי בלט - אך התאמנתי!!
הספורט הוא חלק משגרת החיים. אני אישה בריאה בספורט! מרגישה מצוין בספורט.
נכון, הרבה יותר קצר, הרבה יותר איטי, אך ממשיכה להינות!
נכון גם שלפעמים אין לי אנרגיה לקרוא ולכתוב בפורום. אני מנסה לקבל את הימים, התקופות האלה באהבה.
חיבוק!
אם באופניים עסקינן
אז הנה סופסופ אני חוזרת לשגרת אימונים, על בסיס יומי...
ראשון רצתי 20 דקות על המסילה, שני הלכתי לעיצוב דינאמי..אחרי שלושה שבועות, ושלא תחשבו שהצלחתי הכל...
וגם........ התעסקתי עם האוכף של
חצי אחה"צ...
ואתמול יצאתי לראשונה, אחרי 20 שנה לרכיבת נסיון, עם האופניים של בתי, יש בעיה עם ההילוכים, וצריך לשפצר אותן קצת.....
התחת שלי תפוס כולו וגם שרירי הרגליים, קצת פחדתי מהמהירות (האיטית יחסית לרוכבים), אך בגדול, בסופו של פידול... נהנתי מהעניין...
כנראה שהולכת לאמץ את זה, על בסיס שבועי...
קואץ כבר מבסוט, כי הוא מטפטפ לי על זה כמה חודשים...
וכבר הודעתי לו שבקרוב אימון רכיבה... ייכנס לתכנית...
רכבתי בקצב של בין 9-12 קמ"ש.... מה המהירות של רוכבים מקצועיים?
שאדע לאן לשאוף...
אז הנה סופסופ אני חוזרת לשגרת אימונים, על בסיס יומי...
ראשון רצתי 20 דקות על המסילה, שני הלכתי לעיצוב דינאמי..אחרי שלושה שבועות, ושלא תחשבו שהצלחתי הכל...
וגם........ התעסקתי עם האוכף של
ואתמול יצאתי לראשונה, אחרי 20 שנה לרכיבת נסיון, עם האופניים של בתי, יש בעיה עם ההילוכים, וצריך לשפצר אותן קצת.....
התחת שלי תפוס כולו וגם שרירי הרגליים, קצת פחדתי מהמהירות (האיטית יחסית לרוכבים), אך בגדול, בסופו של פידול... נהנתי מהעניין...
כנראה שהולכת לאמץ את זה, על בסיס שבועי...
קואץ כבר מבסוט, כי הוא מטפטפ לי על זה כמה חודשים...
וכבר הודעתי לו שבקרוב אימון רכיבה... ייכנס לתכנית...
רכבתי בקצב של בין 9-12 קמ"ש.... מה המהירות של רוכבים מקצועיים?
שאדע לאן לשאוף...
את רוכבת בשטח או בכביש?
אני לא יודעת לענות מה המהירות של רוכבים מקצועיים... זו שאלה בעיתית כי זה תלוי בהמון גורמים כמו סגנון רכיבה, מסלול וקושי טכני, בין השאר
אצלי הקצב הנורמלי הוא בסביבות 15 קמ"ש לשטח (אולי קצת מהר יותר, תלוי אם הכלבים הצטרפו או לא
) ו- 25 קמ"ש לכביש
זה נחשב, למיטב ידיעתי, לקצב רגוע/איטי
קחי את הזמן, תבני כושר רכיבה (ברגליים וגם לא פחות חשוב, בתחת) ולאט לאט תגדילי מרחקים וקצב.
הכי טוב לרכב עם עוד אנשים ש"ימשכו" אותך קדימה ויעזרו לך לשפר יכולות וטכניקה
ולא לשכוח להשתמש בהילוכים כדי לשמור על הברכיים משחיקה מיותרת...!
אני לא יודעת לענות מה המהירות של רוכבים מקצועיים... זו שאלה בעיתית כי זה תלוי בהמון גורמים כמו סגנון רכיבה, מסלול וקושי טכני, בין השאר
אצלי הקצב הנורמלי הוא בסביבות 15 קמ"ש לשטח (אולי קצת מהר יותר, תלוי אם הכלבים הצטרפו או לא
זה נחשב, למיטב ידיעתי, לקצב רגוע/איטי
קחי את הזמן, תבני כושר רכיבה (ברגליים וגם לא פחות חשוב, בתחת) ולאט לאט תגדילי מרחקים וקצב.
הכי טוב לרכב עם עוד אנשים ש"ימשכו" אותך קדימה ויעזרו לך לשפר יכולות וטכניקה
ולא לשכוח להשתמש בהילוכים כדי לשמור על הברכיים משחיקה מיותרת...!
אין בעיה לרכב על אופני שטח בעיר
או בכביש, אם כבר מדברים
יש בעיה רק בכיוון השני (לקחת אופני עיר או כביש לשטח)
אם את מתכוונת לרכב רק או בעיקר בשבילים סלולים, יכול להיות שכדאי לשקול מעבר לצמיגים דקים יותר. צמיגים דקים מתגלגלים מהר יותר ויהפכו את הרכיבה למהירה וקלה יותר.
תוכלי לברר על אופציה כזו כשתגשי לחנות לטיפול.
או בכביש, אם כבר מדברים
יש בעיה רק בכיוון השני (לקחת אופני עיר או כביש לשטח)
אם את מתכוונת לרכב רק או בעיקר בשבילים סלולים, יכול להיות שכדאי לשקול מעבר לצמיגים דקים יותר. צמיגים דקים מתגלגלים מהר יותר ויהפכו את הרכיבה למהירה וקלה יותר.
תוכלי לברר על אופציה כזו כשתגשי לחנות לטיפול.
גמדים קטנים
New member
בשביל עיר זה נשמע לי קצב נהדר
גמדים קטנים
New member
טוב, מתחילה להתאושש
אני לא יודעת מה עבר עלי ביומיים האחרונים. לא הייתי חולה, ומבחינת שעות שינה היה סביר מינוס, אבל הרגליים פשוט קרסו, והנפש גם...
כנראה שאני לא אוכלת מספיק, ולא מספיק מזין. אבל אני לא ממש מצליחה לסדר את זה. בן הזוג אומר לי "תאכלי עכשיו 3 פרוסות עם משהו" ואני אומרת שאני לא רעבה, ואחרי 2 פרוסות מגלה שבעצם הייתי רעבה. ממש לא מתאים לי.
אתמול בן הזוג חתך מוקדם מהעבודה (התקשרתי אליו בדמעות בבוקר), והיום הסבתא נתנה לי 4 שעות מנוחה ועבודה. היה לי מאד מעניין בעבודה, יצאתי למסעדה לעבודת קלדנות, צ'ופרתי בקינוחים והיה לי מעניין ממש. והעיקר - קצת רכיבה על אופניים לשם ובחזרה.
אני לא יודעת מה עבר עלי ביומיים האחרונים. לא הייתי חולה, ומבחינת שעות שינה היה סביר מינוס, אבל הרגליים פשוט קרסו, והנפש גם...
כנראה שאני לא אוכלת מספיק, ולא מספיק מזין. אבל אני לא ממש מצליחה לסדר את זה. בן הזוג אומר לי "תאכלי עכשיו 3 פרוסות עם משהו" ואני אומרת שאני לא רעבה, ואחרי 2 פרוסות מגלה שבעצם הייתי רעבה. ממש לא מתאים לי.
אתמול בן הזוג חתך מוקדם מהעבודה (התקשרתי אליו בדמעות בבוקר), והיום הסבתא נתנה לי 4 שעות מנוחה ועבודה. היה לי מאד מעניין בעבודה, יצאתי למסעדה לעבודת קלדנות, צ'ופרתי בקינוחים והיה לי מעניין ממש. והעיקר - קצת רכיבה על אופניים לשם ובחזרה.
אפטר פארטי
אז רצתי היום קצת, אחרי שמאז שישי לא רצתי (מרתון ירושלים).
גיליתי בימים האלו, שאם את אומרת למישהו שהשתתפת במרתון ירושלים, אז צריך לציין שזה היה מרוץ 10 ק"מ, ולא מרתון...
כי ירדו עליי לפחות שני אנשים (שניהם גברים), על זה ש- 10 ק"מ זה לא מרתון. לפחות אחד מהם ציין גם, שגם את זה הוא לא מסוגל לעשות. סתם קטנוניות או קינאה.
כשרצתי את המרוץ של ה- 10 ק"מ, אז בהתחלה, השותף שלי לריצה אמר לי, שהוא רואה את "מוטי רמז". לי שאין טלוויזיה, לא היה מושג מי זה... אח"כ במקרה הגעתי לשוונג, וקראתי כתבה שלו על המרתון. ומפה לשם החבר לעבודה שרץ איתי, אמר לי שזה האיש שרץ איתנו ב- 10 ק"מ, ושהוא סיפר לי שהשתתף בסידרה. וראיתי ביומיים האחרונים באינטרנט את הסידרה הזאת, שנקראת "המרתון", והאמת, די התרגשתי. שלקחו קבוצה של כמה אנשים, רובם לא ממש ספורטאים קלאסיים, ואימנו אותם להשתתף במרתון ברלין.
המאמן אמר היום ,שצריך להציב יעדים ושאולי נמצא מירוץ נוסף להשתתף בו, בכדי שיהיה לאן לשאוף. הוא גם אמר לי שאני צריכה לרוץ יותר פעמים ממה שאני עושה.
ואני, עדיין עם כאבים ברגל מידי פעם. וחושבת בעתיד ללכת לעוד איזה רופא/ה או שניים ולהתייעץ. בהתחלה של הריצה כאב לי, אחר כך זה קצת נשכח או נעלם, אבל זה גורם לי לפחד, שמשהו לא בסדר עדיין. למרות שכבר ראיתי רופא אחד, שאמר לי שהוא נתקל בהרבה מקרים של שברי מאמץ, כשהוא היה רופא צבאי, והוא נתן לי אישור להמשיך לרוץ.
אני חושבת שאחת הבעיות בחיים שלי, שבשנים האחרונות, לא שלא היו לי יעדים, אלא שאולי לא מספיק. מחכה עוד כמה חודשים לסיים את הלימודים, ואח"כ? אני אצטרך להציב לעצמי יעדים חדשים. ריצה היא סוג של מטאפורה לחיים.
אז רצתי היום קצת, אחרי שמאז שישי לא רצתי (מרתון ירושלים).
גיליתי בימים האלו, שאם את אומרת למישהו שהשתתפת במרתון ירושלים, אז צריך לציין שזה היה מרוץ 10 ק"מ, ולא מרתון...
כשרצתי את המרוץ של ה- 10 ק"מ, אז בהתחלה, השותף שלי לריצה אמר לי, שהוא רואה את "מוטי רמז". לי שאין טלוויזיה, לא היה מושג מי זה... אח"כ במקרה הגעתי לשוונג, וקראתי כתבה שלו על המרתון. ומפה לשם החבר לעבודה שרץ איתי, אמר לי שזה האיש שרץ איתנו ב- 10 ק"מ, ושהוא סיפר לי שהשתתף בסידרה. וראיתי ביומיים האחרונים באינטרנט את הסידרה הזאת, שנקראת "המרתון", והאמת, די התרגשתי. שלקחו קבוצה של כמה אנשים, רובם לא ממש ספורטאים קלאסיים, ואימנו אותם להשתתף במרתון ברלין.
המאמן אמר היום ,שצריך להציב יעדים ושאולי נמצא מירוץ נוסף להשתתף בו, בכדי שיהיה לאן לשאוף. הוא גם אמר לי שאני צריכה לרוץ יותר פעמים ממה שאני עושה.
ואני, עדיין עם כאבים ברגל מידי פעם. וחושבת בעתיד ללכת לעוד איזה רופא/ה או שניים ולהתייעץ. בהתחלה של הריצה כאב לי, אחר כך זה קצת נשכח או נעלם, אבל זה גורם לי לפחד, שמשהו לא בסדר עדיין. למרות שכבר ראיתי רופא אחד, שאמר לי שהוא נתקל בהרבה מקרים של שברי מאמץ, כשהוא היה רופא צבאי, והוא נתן לי אישור להמשיך לרוץ.
אני חושבת שאחת הבעיות בחיים שלי, שבשנים האחרונות, לא שלא היו לי יעדים, אלא שאולי לא מספיק. מחכה עוד כמה חודשים לסיים את הלימודים, ואח"כ? אני אצטרך להציב לעצמי יעדים חדשים. ריצה היא סוג של מטאפורה לחיים.
גמדים קטנים
New member
יש קטע כזה אצל מרתוניסטים
שאף אחד לא יעז לקרוא לשום דבר "מרתון" מלבד לריצה של 42.2 ק"מ, כי המרתון הוא קדוש. ונכון, 10 ק"מ זה לא מרתון, אבל לא צריך לרדת על אנשים בגלל זה.
תקשיבי לעצמך ולרגל שלך - אם מתאים לך עכשיו להוריד עומס ולנוח או להתקדם לקראת המטרה הבאה. אני רוצה להאמין שהמאמן שלך מבין מהחיים שלו, אבל הוא לא את והוא לא צריך להסתובב על הרגליים האלה אחר כך. אולי כדאי להתייעץ גם עם פיזיותרפיסט שמבין עניין?
שאף אחד לא יעז לקרוא לשום דבר "מרתון" מלבד לריצה של 42.2 ק"מ, כי המרתון הוא קדוש. ונכון, 10 ק"מ זה לא מרתון, אבל לא צריך לרדת על אנשים בגלל זה.
תקשיבי לעצמך ולרגל שלך - אם מתאים לך עכשיו להוריד עומס ולנוח או להתקדם לקראת המטרה הבאה. אני רוצה להאמין שהמאמן שלך מבין מהחיים שלו, אבל הוא לא את והוא לא צריך להסתובב על הרגליים האלה אחר כך. אולי כדאי להתייעץ גם עם פיזיותרפיסט שמבין עניין?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.