קצרים ליום שישי: סופ"ש כבר כאן

[אמא לאינדיאנים]

אז ככה....

מדובר במסלול שמוכר לפחות למרביתנו, וגם אם לא בכל קבוצת קצב יש לפחות אחד שמכיר היטב את האזור.

נכון לעכשיו אנחנו 2-3 קבוצות, מהירים, שגם מכוונים למקצה המרתון המלא בת"א עושים מסלול ארוך יותר, מרביתנו, שמכוונים לחצי מרתון, עושים מסלול בינים, וקבוצה קטנה של איטים, שיודעים מראש שהם באים לחלק מהמסלול, רצים לפי זמן וחוזרים באותה דרך שרצו חזרה למקום המפגש.
מראש נמסרים הפרטים (בדרך כלל באימון הריצה של רביעי בבוקר) וגם לפני שיוצאים לדרך ניתן מעין תדריך. המהירים (בכל קבוצת קצב) יודעים מראש שמדובר בריצה חברתית, שלעיתים יצטרכו לרוץ מעט יותר לאט מהיכולת האישית שלהם - וזו הבחירה שלהם, מרבית האנשים מעדיפים להצטרף לקבוצה גם אם מדובר בוויתור על הישג אישי, ובאמת תחושת הדאגה, הליווי והתמיכה מדהימים.
ובכל פניה, בה יש סכנה של "ללכת לאיבוד" חוזרים לאחרונים....ואחרי כל מה שכתבתי - המאמן גם רץ הלוך ושוב בין האנשים ובכל פעם מלווה מישהו אחר.

מקווה שעניתי על הכל

 

[מור שלז]

תודה

מעניין

אני חושבת שמה שעוזר כנראה זו נקודת ההתחלה: שהמסלול מוכר לרובכם, וכך בכל קבוצת קצב יש לפחות אחד שמכיר היטב את האיזור.

ואהבתי גם את מה שכתבת על התדריך... ובמיוחד על תחושת הדאגה, הליווי והתמיכה, על כך שזו ריצה חברתית ואנשים מוכנים מראש לכך שיתאימו את קצב הריצה.

תודה.