קצרים ליום שישי

[susieada]

קצרים ליום שישי

יום נעים וחמים לכולן.

 

[יער יפעת]

קפה של בוקר "עם" שרי בשי

והטור שלה שפורסם בשוונג. [URL]http://shvoong.co.il/he-IL/189/17519/[/URL]
כתוב נעים, מאוזן ואמיתי.

מזל טוב שרי. יש פה מנהלת אחת שאת יכולה לחלוק אתה חוויות...

 

[מור שלז]

מקסים! תודה שהבאת את זה

 

[saribashi]

ותודה למור על הפורם הזה ...

שהוא באמת מקום מקסים עבור ספורטאיות שמבינות אחת את השנייה!

 

[רצה רחוק]

שרי, כתבת מקסים!

ראי עצמך בת מזל על כך שבכלל מותר לך לרוץ בהריון.... אצלי היו הריונות "יקרים" בעקבות טיפולים ונדרשתי להמנע מריצה במשך כל חדשי ההריון, מתכון מצויין לדכאון לפני לידה

שיהיה הריון קל, בריא ומשעמם

 

[גמדים קטנים]

מזל טוב!

לא באמת יכולה להזדהות כי בשלב שלך אני חשבתי שלצאת מהבית זה קשה יותר מלרוץ מרתון...
אבל אם את רוצה ללוות גופיית ספורט עם מקום לבטן דברי איתי!

 

[saribashi]

תודה יפעת!

תודה על המילים החמות! ומההודעה שלך אני מבינה שאוכל ללמוד ממך למה לצפות בהמשך ....

 

[אמא לאינדיאנים]

קטע....שתינו יחד את הקפה הבוקר....

כתוב נפלא

 

[saribashi]

תודה!

 

[מור שלז]

העקיצה שהסתבכה

תקציר: עקיצת דבורה (או משהו אחר?) שלשום בבוקר תוך כדי רכיבה שהחלה להתנפח ולכאוב בערב.
אתמול בבוקר כבר ויתרתי על רכיבה כי הקרסול לא זז מרוב כאבים.
אתמול בלילה כשהנפיחות והכאבים המשיכו הגעתי למוקד (בהמלצת רופאת המיון של הפורום

) שם אבחנו זיהום.
עכשיו אני על אנטיביוטיקה ועוד... עדין מושבתת

באסה...

סופשבוע נעים לכולן

 

[perach22]

אולי את אלרגית לעקיצת דבורה...

אני מכירה כמה אנשים, שהולכים עם מזרק כזה שאם הם נעקצים הם מיד מזריקים את זה לנטרל את העוקץ.....
מקווה שזה יעבור מהר... זה לא נשמע מלבב....

 

[אמא לאינדיאנים]

אם אני לא טועה זו כבר התגובה החריפה השניה שלך

מדבורה....והפעם זה יותר קשה....
אומרים שאלרגיות מחמירות עם כל חשיפה לגורם האלרגיה - אז אולי זו אלרגיה לדבורים?

בכל מקרה מקווה שיחלוף בקרוב

 

[RunBel]

אוי. לא נעים

החלמה מהירה!

 

[רצה רחוק]

אוי באסה!

תרגישי טוב ומהר!
לא סיכמנו שמיצית את נושא בעיות הבריאות???

 

[רוניאר4]

למה אנשים נוסעים מהר?

אני אוהבת את אימוני שישי בבן שמן אבל הנסיעה מירושלים לבן שמן ובחזרה עושה לי מתח, עד כדי כך שאני כל שבוע מחפשת תירוץ לא להגיע.

גם היום הגעתי בכל זאת, הנסיעה הלוך למרות הפחדים עברה בסדר, ותמיד אני חושבת שהנסיעה חזור תהיה יותר רגועה. כאילו אימון שישי הופך ל3 פרקים של אתגר: הנסיעה הלוך, הריצה, והחזור.

הייתה ריצה טובה, היער ירוק, ונסעתי אופטימית ושלווה בחזור.
כל הדרך עקפו אותי, נהגים שנוסעים במהירות שמעל המהירות המותרת ובוודאי שמעל המהירות שמתאימה לתנאי הדרך (בלי שוליים, פיתולים, מעקות גבוהים שמסתירים את מה שמתרחש מקדימה, בעלייה, ועם משאיות).

ליד שער הגיא פתאום האטה משמעותית בדרך, ואני חושבת לעצמי, רק לא... ראיתי אורות משטרה מהבהבים מרחוק ובליבי קצת קיוויתי שאולי מדובר ב"סתם" מחסום. כשהתקרבתי כבר ראיתי מחסום שמבשר על "תאונה", ואני תוהה ממתי הדרך לירושלים הפכה להיות מילה נרדפת ל"סכנה"?

כל כך הרבה תאונות יש שם, ובכלל בארץ, אני תוהה מה קרה השנה שגרם להדרדרות כזאת במצב?

אני מבינה שהכבישים, ברוב המקומות, אכן מאפשרים נהיגה יותר מהירה, ואני מבינה שהמכוניות החדשות בנויות גם לנהיגה מהירה ובתוכן הנהג פחות מרגיש את המהירות. אבל בתוך כל ההתפתחות הטכנולוגית בני האדם לא השתנו, זמן התגובה לא התקצר, ותשומת הלב שלנו לדרך רק הולכת ופוחתת...

סוף שבוע רגוע, בטוח, ואיטי לכולן

 

[אמא לאינדיאנים]

אני איתך

אף פעם לא אהבתי לסוע מחוץ לאזור הקרוב אלי, זה הלחיץ אותי נורא
אחרי התאונה לפני שנתים זה הפחד שלי החמיר ואני דיי נמנעת מזה...יודעת שזה לא לענין אבל זה עושה לי כל כך רע שאני פשוט לא יכולה.

ולמרות כל מה שכתבתי נפלא לקרוא שהיתה ריצה טובה
שבת נפלאה

 

[אמא לאינדיאנים]

טוב שיש את הריצה ואיך הבנתי שהקבוצה היא יותר

מ"רק אימונים משותפים".
אנחנו עדין בבית החולים, בבדיקות ביום חמישי התברר שבמדובר בדימום ולא בהמטומה, ויש חשש לזיהום - אז האינדאיני החוקר קיבל הוראה לשכיבה מוחלטת ואנטביוטיקה לוריד , נכון לעכשיו עד יום ראשון.
הבכי שלו למשמע הבשורה היה קורע לב, ופתיחת הוריד לאנטיביוטיקה לוותה בצרחות שלדעתי הביאו להסלמה בדרום (או כמו שהאחות שהיתה לידינו אמרה "בנים מגיבים קשה יותר מבנות" ואני הוספתי שזה ממשיך גם בהגיעם לגיל הבגרות....)
לא פשוט לילד האנרגטי הזה להיות כל היום המיטה למרות כל ההפעלות שהבאנו איתנו, מה גם שאחת האנטיביוטיקות עושה לו ממש רע.

הלילה ישנתי בבית ובעלי בבית החולים, ואחרי התלבטות החלטתי לצאת הבוקר לארוכה שרשומה בתוכנית למחר (היא היתה אמורה להיות במסגרת מירוץ חינמי שמאורגן על ידי חברי הקבוצה ומשתתפות בו גם נציגות הפורום). וזו היתה ריצת נשמה, בקצב איטי, באוויר קר, בשקט, בלי איש בדרך.

ולגבי הקבוצה, מעבר לטלפונים והודעות שליוו אותי כל היום בדאגה מצד חברי הקבוצה והמאמן, אתמול היתה גם מסיבת סוף שנה שחברת קבוצה ואנוכי אירגנו וכמובן לא הייתי בה. אז הבוקר ביקרו 2 חברות, עם אוכל, מתנות והרבה כוחות - וכך הבנתי שהקבוצה עבורי הרבה יותר מרק חברים לאימונים.

יאללה תחזיקו אצבעות ליום ראשון שהאולטרסאונד יראה תמונה טובה יותר ונשוחרר....יש לנו ביום חמישי חתונה של גיסתי וחייבים להיות בסדר!!!

 

[רוניאר4]

החלמה מהירה לחוקר

ושתחזרו לשגרת בריאות ורכיבות

 

[רצה רחוק]

אחד לך ואחד לו... החלמה מהירה ושלמה, וצאו כבר הביתה!

 

[גמדים קטנים]

אוי, תרגישו טוב