בוקר גדוש... בדרך לטרינשים
הבוקר הגדוש שלי החל ב-5:30 כשפגשתי מתאמנת שלי שמתכוננת למקצה האולימפי בטרינשים ורצנו יחד שעה, תחילת האימון המסכם שלה. משם היא המשיכה לרכיבה, ואז עוד ריצת החלפה ואני המשכתי עוד קצת עם שאר הקבוצה, ואז השלמתי לבדי את שאר הריצה - סך הכל 3 שעות של ריצת נפח. וכן... אני לא מקבלת את זה כמובן מאליו בכלל... שמחה כל כך שיש לי את היכולת והאפשרות הזו.
בסיום עוד הספקתי לפגוש שוב את המתאמנת שלי בסיום האימון המסכם שלה. עם חיוך גדול ודיווחה שהלך מצויין. איך שמחתי לראות אותה ככה: חזקה, שמחה, מאושרת ו... מוכנה! הספקתי לברך אותה לתחילת הטייפר, חיבוק מלא זיעה (שתינו הזענו, אז זה בסדר
) ומשם מיהרתי הביתה למקלחת זריזה וחלק שני של היום.
מפגש הכנה לקראת טריאתלון הנשים. עם דני היקר של סוזי, שכמו כל שנה מנצח בוירטואוזיות מדהימה על כל ההפקה המדהימה הזו של טריאתלון נשים, ועוד כמה אנשי מפתח.
תכנון מדוייק של שטח ההחלפה, והאופן שבו נמקם את הפאראטריאתלון (אתגרים), ותכנון כל הפרטים הקטנים שעושים הבדל גדול ביום התחרות: נקודות כניסה ויציאה, נקודת התארגנות לאופני הטנדם, הכנות לאופני היד ועוד ועוד...
ושמחתי. שמחתי והתרגשתי. שעם כל העומס העצום הזה שיש בחיים שלי כרגע, אני עדיין מצליחה לתת, עדיין מצליחה לעשות קצת טוב, עדיין מרגישה שאני עושה הבדל קטן.
מחכה לפגוש רבות מכן בשבוע הבא בטרינשים וגם יום קודם (אני אהיה שם יום קודם ואעביר תדריך לפאראטריאתלון אם מישהי מגיעה קודם...)
סופשבוע נפלא לכולן