קצרים ליום שלישי
- פותח הנושא susieada
- פורסם בתאריך
ביגוד חורף
אני פחות אוהבת שכבות של ביגוד בריצה, פחות זקוקה לזה. לא רצה עם סווטשירט, או חולצות ארוכות מעל קצרות.
כשקר אני יותר מאמינה בביגוד חוסם רוח.
בדרך כלל אני אלבש מעיל רוח/גשם מעל חולצה תרמית דקה וזהו.
אם לא מאוד קר - וסט, כך שהידיים מאווררות.
כובע מצחיה - אני תמיד עם כובע מצחיה, בוודאי ובוודאי כשיש סיכוי לגשם.
מתחת לכובע מצחיה לפעמים שמה מחמם אזניים אם מאוד קר (אבל אחד שהוא ממש דק ומנדף - לא פליס או צמר - כי אז אני מתבשלת
)
למשל, אני עוד מעט יוצאת לריצה, ואהיה עם חולצה תרמית ארוכה ודקה, מעיל רוח דק וכובע מצחיה לגשם.
אני פחות אוהבת שכבות של ביגוד בריצה, פחות זקוקה לזה. לא רצה עם סווטשירט, או חולצות ארוכות מעל קצרות.
כשקר אני יותר מאמינה בביגוד חוסם רוח.
בדרך כלל אני אלבש מעיל רוח/גשם מעל חולצה תרמית דקה וזהו.
אם לא מאוד קר - וסט, כך שהידיים מאווררות.
כובע מצחיה - אני תמיד עם כובע מצחיה, בוודאי ובוודאי כשיש סיכוי לגשם.
מתחת לכובע מצחיה לפעמים שמה מחמם אזניים אם מאוד קר (אבל אחד שהוא ממש דק ומנדף - לא פליס או צמר - כי אז אני מתבשלת
למשל, אני עוד מעט יוצאת לריצה, ואהיה עם חולצה תרמית ארוכה ודקה, מעיל רוח דק וכובע מצחיה לגשם.
אני רצה עכשיו עם טייץ ארוך
בעיקר כי יש לי נטייה לסבול משין ספלינט כשאני מעלה עומסים בריצה, ולכן חשוב לי להגן על השוקיים ברגע שהטמפרטורות מתקררות.
חולצה מנדפת היא בדרך כלל חולצת קיץ שתפקידה לסלק את הזעה לחלק החיצוני של הבד.
חולצה תרמית היא חולצה שמשתמשים בה בחורף שעוזרת לגוף לשמור על טמפרטורה וגם מנדפת את הזעה. לרוב משתמשים בה מתחת לבגדים אחרים (כמו גופיה ארוכה).
כובע בצבע ורוד בזוקה??? נשמע שווה במיוחד, גם אני רוצה!
תיהני מריצת הגשם, וספרי איך היה...
בעיקר כי יש לי נטייה לסבול משין ספלינט כשאני מעלה עומסים בריצה, ולכן חשוב לי להגן על השוקיים ברגע שהטמפרטורות מתקררות.
חולצה מנדפת היא בדרך כלל חולצת קיץ שתפקידה לסלק את הזעה לחלק החיצוני של הבד.
חולצה תרמית היא חולצה שמשתמשים בה בחורף שעוזרת לגוף לשמור על טמפרטורה וגם מנדפת את הזעה. לרוב משתמשים בה מתחת לבגדים אחרים (כמו גופיה ארוכה).
כובע בצבע ורוד בזוקה??? נשמע שווה במיוחד, גם אני רוצה!
תיהני מריצת הגשם, וספרי איך היה...
אמא לאינדיאנים
New member
אני אוספת לאט ביגוד מותאם לחורף
ובאמת יש הבדל גדול
וחורף. ...הרי אין אצלנו באמת חורף. כמה ימים ומזג האוויר יהיה אחר לגמרי
ובאמת יש הבדל גדול
וחורף. ...הרי אין אצלנו באמת חורף. כמה ימים ומזג האוויר יהיה אחר לגמרי
שבוע בלאגן
ביום ראשון התעוררתי לתוך כאב ראש מטורף. מהסוג של לפני מחזור, כזה ששום כדור אינו מזיז לו. אבל המחזור רחוק מאד, אז זה לא זה. מצטרפת לחגיגה עייפות למרות 8 שעות שינה. מאחר ועבדתי מהבית, מצאתי את עצמי בצהריים מתלבשת כדי לצאת לבריכה, מרגישה שאין לי כח וצונחת לשנ"צ נדירה, ממנה הקצתי רק אחרי שעתיים וחצי! הגדולה חולה ואני כבר חוששת שמא נדבקתי למרות שאני מקפידה להתרחק ממנה (אמא לפני תחרות זה לא מקור לחום ואהבה...). הלכה השחיה.
יום שני- התכנון היה להקדים את אימון העליות ברכיבה ולבצעו באופני שטח. אבל בדיקת אופני השטח בראשון בערב העלתה חוסר תקינות (תוקן כבר ביום שני, אבל רק אחרי ה"רכיבה"). הפוגה בגשם משכנעת אותנו לצאת עם אופני כביש. רצינו לטחון את העליה של חומצת חלב. הגשם חוזר בחימום, תוך חצי שעה אנחנו מגלים שאין לנו ברקסים. ככה אי אפשר לעשות אימון עליות! חותכים לקפה בתחנת הדלק, אני עדיין עם כאב הראש מיום ראשון, שונאת את כל העולם. נוסעת הביתה, יושבת לעבוד, הגשם נעלם רק בהמשך היום. יורדת אל חנות האופניים, משאירה לתיקון את אופני השטח וממשיכה אל החוף, לרוץ את הריצה של יום ג'. רוח צפונית עזה הופכת את הריצה למאתגרת בהלוך ולמהירה בחזור. כאב הראש נעלם בריצה, יחד איתו התפוגג הרעל ושוב אני מחייכת. אבל כאב הראש חוזר בערב, מעיר אותי מהשינה בלילה, הולם בכח. לוקחת נורופן קוויק, נרדמת ובבוקר הכאב עדייין שם אבל פחות. לוקחת עוד כדור ויוצאת לדרך. את רכיבת יום ד' הקדמנו להיום משיקולי מזג אויר. יוצאים לרכיבה בקור משתק של 4 מעלות עם הר של ציוד עלינו. 2 זוגות של כפפות- אחד של כפפות ריצה דקות והשני כפפות ממש עבות- ועדיין אני סובלת מכאבי קור איומים באצבעות הידיים במשך 45 דקות ראשונות. הטמפרטורה עוד יורדת מתחת ל-4 מעלות, ואני עטופה כמו בבושקה בסיביר: באף על האזניים, באף על הצואר, חולצת רכיבה שרוול ארוך, ווסט, מעיל, מחממי רגליים, ערדליים וכאמור 2 זוגות כפפות. עצירת קפה מסורתית וחזרה מול הרוח, עכשיו מעט נעים יותר ואני מקלפת שכבות. מסיימים ב-10 מעלות- הכי אוגוסט שאפשר. יוצאת לריצת החלפה ורצה עם מעיל ריצה. רק אחרי 5 ק"מ אני מוכנה להפרד ממנו וממשיכה לרוץ. להבדיל מהרכיבה שהיתה איטית, הריצה דוקא סבבה לגמרי, אני צריכה להקפיד להאט שלא להגזים. כאב הראש נעלם לגמרי במהלך הרכיבה ואני מקווה שלא ישוב עוד.
הסערה הצפויה גורמת לי לבדוק שוב את עצמי- האם אני בשלה כבר נפשית לטריינר? מצד אחד- אימוני אינדור הם שנאת חיי. אני מעדיפה לרוץ בסערה (וזה מה שיקרה ביום חמישי, ריצה ארוכה בכל מזג אויר). אבל רכיבה בסערה היא כבר סיפור אחר. בן הזוג משוכנע שטריינר יהפוך אצלי לקולב בגדים אחרי רבע שעה ויש לי תחושה שהוא צודק.
ביום ראשון התעוררתי לתוך כאב ראש מטורף. מהסוג של לפני מחזור, כזה ששום כדור אינו מזיז לו. אבל המחזור רחוק מאד, אז זה לא זה. מצטרפת לחגיגה עייפות למרות 8 שעות שינה. מאחר ועבדתי מהבית, מצאתי את עצמי בצהריים מתלבשת כדי לצאת לבריכה, מרגישה שאין לי כח וצונחת לשנ"צ נדירה, ממנה הקצתי רק אחרי שעתיים וחצי! הגדולה חולה ואני כבר חוששת שמא נדבקתי למרות שאני מקפידה להתרחק ממנה (אמא לפני תחרות זה לא מקור לחום ואהבה...). הלכה השחיה.
יום שני- התכנון היה להקדים את אימון העליות ברכיבה ולבצעו באופני שטח. אבל בדיקת אופני השטח בראשון בערב העלתה חוסר תקינות (תוקן כבר ביום שני, אבל רק אחרי ה"רכיבה"). הפוגה בגשם משכנעת אותנו לצאת עם אופני כביש. רצינו לטחון את העליה של חומצת חלב. הגשם חוזר בחימום, תוך חצי שעה אנחנו מגלים שאין לנו ברקסים. ככה אי אפשר לעשות אימון עליות! חותכים לקפה בתחנת הדלק, אני עדיין עם כאב הראש מיום ראשון, שונאת את כל העולם. נוסעת הביתה, יושבת לעבוד, הגשם נעלם רק בהמשך היום. יורדת אל חנות האופניים, משאירה לתיקון את אופני השטח וממשיכה אל החוף, לרוץ את הריצה של יום ג'. רוח צפונית עזה הופכת את הריצה למאתגרת בהלוך ולמהירה בחזור. כאב הראש נעלם בריצה, יחד איתו התפוגג הרעל ושוב אני מחייכת. אבל כאב הראש חוזר בערב, מעיר אותי מהשינה בלילה, הולם בכח. לוקחת נורופן קוויק, נרדמת ובבוקר הכאב עדייין שם אבל פחות. לוקחת עוד כדור ויוצאת לדרך. את רכיבת יום ד' הקדמנו להיום משיקולי מזג אויר. יוצאים לרכיבה בקור משתק של 4 מעלות עם הר של ציוד עלינו. 2 זוגות של כפפות- אחד של כפפות ריצה דקות והשני כפפות ממש עבות- ועדיין אני סובלת מכאבי קור איומים באצבעות הידיים במשך 45 דקות ראשונות. הטמפרטורה עוד יורדת מתחת ל-4 מעלות, ואני עטופה כמו בבושקה בסיביר: באף על האזניים, באף על הצואר, חולצת רכיבה שרוול ארוך, ווסט, מעיל, מחממי רגליים, ערדליים וכאמור 2 זוגות כפפות. עצירת קפה מסורתית וחזרה מול הרוח, עכשיו מעט נעים יותר ואני מקלפת שכבות. מסיימים ב-10 מעלות- הכי אוגוסט שאפשר. יוצאת לריצת החלפה ורצה עם מעיל ריצה. רק אחרי 5 ק"מ אני מוכנה להפרד ממנו וממשיכה לרוץ. להבדיל מהרכיבה שהיתה איטית, הריצה דוקא סבבה לגמרי, אני צריכה להקפיד להאט שלא להגזים. כאב הראש נעלם לגמרי במהלך הרכיבה ואני מקווה שלא ישוב עוד.
הסערה הצפויה גורמת לי לבדוק שוב את עצמי- האם אני בשלה כבר נפשית לטריינר? מצד אחד- אימוני אינדור הם שנאת חיי. אני מעדיפה לרוץ בסערה (וזה מה שיקרה ביום חמישי, ריצה ארוכה בכל מזג אויר). אבל רכיבה בסערה היא כבר סיפור אחר. בן הזוג משוכנע שטריינר יהפוך אצלי לקולב בגדים אחרי רבע שעה ויש לי תחושה שהוא צודק.
אאוץ'! תרגישי טוב
לגבי הטריינר - אצלי הוא בשימוש אך ורק כשאין ברירה - כלומר כשאוסרים עלי מבחינה רפואית לצאת החוצה.
כמוך אני מעדיפה לרוץ בסערה, ואפילו לרכוב. אם כי גם כשרכבתי על הכביש - בימי סערה הקפדתי לרכוב רק בפארק. אני זוכרת פעם אחת באימונים לאיש ברזל שרכבתי לבד 100 ק"מ בפארק, בשבת סוערת במיוחד כשאימון הקבוצה התבטל... אני לא בטוחה שלך יש מקום סטרילי שכזה לרכוב בו בימי סערה. יש לך?
לגבי הטריינר - אצלי הוא בשימוש אך ורק כשאין ברירה - כלומר כשאוסרים עלי מבחינה רפואית לצאת החוצה.
כמוך אני מעדיפה לרוץ בסערה, ואפילו לרכוב. אם כי גם כשרכבתי על הכביש - בימי סערה הקפדתי לרכוב רק בפארק. אני זוכרת פעם אחת באימונים לאיש ברזל שרכבתי לבד 100 ק"מ בפארק, בשבת סוערת במיוחד כשאימון הקבוצה התבטל... אני לא בטוחה שלך יש מקום סטרילי שכזה לרכוב בו בימי סערה. יש לך?
יש אפשרויות דחוקות...
אפשר לרכוב במרובע של עין השופט, אבל מדובר במסלול גבעי, ואם אין ברקסים בירידה אז אפילו שם לא נעים, וכל פניה על רטוב היא בעייתית. אפשרות אחרת היא רכיבה עם אופני שטח על אספלט, ואז אין בעיה לבצע אימוני עליות בכל רחבי העיר, על מדרכות... יש כמה עליות טובות עם מדרכות לכל אורכן, כמו פרויד ונשר החדש, ובכביש נשר הישן התנועה דלילה מאד בכל מקרה. הבעיה היא, שעד היום לא מצאתי את המעיל שבאמת אטום למים ולפעמים פשוט לא כיף לי לצאת אל הסערה לרכיבה...
אפשר לרכוב במרובע של עין השופט, אבל מדובר במסלול גבעי, ואם אין ברקסים בירידה אז אפילו שם לא נעים, וכל פניה על רטוב היא בעייתית. אפשרות אחרת היא רכיבה עם אופני שטח על אספלט, ואז אין בעיה לבצע אימוני עליות בכל רחבי העיר, על מדרכות... יש כמה עליות טובות עם מדרכות לכל אורכן, כמו פרויד ונשר החדש, ובכביש נשר הישן התנועה דלילה מאד בכל מקרה. הבעיה היא, שעד היום לא מצאתי את המעיל שבאמת אטום למים ולפעמים פשוט לא כיף לי לצאת אל הסערה לרכיבה...
בבקשה: מעיל שבאמת אטום למים...
זה מעיל הסערה שלי.
הסוד הוא בתפרים המודבקים (אם אין דבק אז בגשם מספיק חזק המים חודרים דרך התפרים), צווארון שנצמד לצוואר ובד מאוד עמיד למים.
החסרון - מאוד חם בו, הוא לא מעיל שאפשר לצאת איתו בסתם יום של גשם.
כשמפסיק הגשם אפשר לפתוח רוכסנים בצד מתחת לזרועות ואז הוא יחסית מתאוורר.
אצלי הוא שימושי לימי סערה וגשם כבד, ואני יכולה להעיד שהוא אכן אטום למים (חבל ששאר הבגדים שלי לא...)
http://www.wiggle.com/dhb-signal-jacket/
זה מעיל הסערה שלי.
הסוד הוא בתפרים המודבקים (אם אין דבק אז בגשם מספיק חזק המים חודרים דרך התפרים), צווארון שנצמד לצוואר ובד מאוד עמיד למים.
החסרון - מאוד חם בו, הוא לא מעיל שאפשר לצאת איתו בסתם יום של גשם.
כשמפסיק הגשם אפשר לפתוח רוכסנים בצד מתחת לזרועות ואז הוא יחסית מתאוורר.
אצלי הוא שימושי לימי סערה וגשם כבד, ואני יכולה להעיד שהוא אכן אטום למים (חבל ששאר הבגדים שלי לא...)
http://www.wiggle.com/dhb-signal-jacket/
אמא לאינדיאנים
New member
איך את עכשיו?
יש שיפור?
והרכיבה שלך. ...טוב זה לגמרי ברזל. ..טיטניום!
אם בשבת תרדו דרומה לאזור שלי מוזמנת לקפה ומקלחת של אחרי.
יש שיפור?
והרכיבה שלך. ...טוב זה לגמרי ברזל. ..טיטניום!
אם בשבת תרדו דרומה לאזור שלי מוזמנת לקפה ומקלחת של אחרי.
אמא לאינדיאנים
New member
אז לארוחת ערב. ..וכמובן תהני
יום מנוחה וציפיה למחר
יום מנוחה השאיר אותי עד מאוחר יחסית (6:30) במיטה (אם כי לא ישנתי הרבה - ניצלתי את הערב קודם על מנת להשאר ערה עד מאוחר עם האיש שלי, לשתות
ולצפות בסרט).
קמתי, עם שרירים תפוסים עדיין מריצות סוף השבוע, ורגליים שהודו לי על יום המנוחה הזה (מקווה שהן יודו לי גם בערב, כשאני אוציא אותן לאימון פארטלק
)
ובינתיים, קיבלתי הזמנה לכנס חדשנות באימון מחר, שאני מתכוונת להשתתף בו. סוף סוף אני יכולה להרשות לעצמי להגיע לכנסים.
לא בטוחה כמה אנשים (ובטח נשים) יש בארץ שבאותו שבוע משתתפים בכנסים של הון סיכון וסטארטאפים, ומצד שני הולכים לכנס למאמנים.
מבטיחה לעדכן מחר בדברים מעניינים שאלמד
יום מנוחה השאיר אותי עד מאוחר יחסית (6:30) במיטה (אם כי לא ישנתי הרבה - ניצלתי את הערב קודם על מנת להשאר ערה עד מאוחר עם האיש שלי, לשתות
קמתי, עם שרירים תפוסים עדיין מריצות סוף השבוע, ורגליים שהודו לי על יום המנוחה הזה (מקווה שהן יודו לי גם בערב, כשאני אוציא אותן לאימון פארטלק
ובינתיים, קיבלתי הזמנה לכנס חדשנות באימון מחר, שאני מתכוונת להשתתף בו. סוף סוף אני יכולה להרשות לעצמי להגיע לכנסים.
לא בטוחה כמה אנשים (ובטח נשים) יש בארץ שבאותו שבוע משתתפים בכנסים של הון סיכון וסטארטאפים, ומצד שני הולכים לכנס למאמנים.
מבטיחה לעדכן מחר בדברים מעניינים שאלמד
ריצת מבול
הייתי בטוחה שאני אצליח לרוץ לפני הסופה.
ואכן, לאורך 45 הדקות הראשונות של הריצה, זה מה שהיה.
היתה לי ריצת פארטלק כיפית, היה קר מהרגיל, אז צ'יפרתי את עצמי בחימום ארוך במיוחד ואז התחלתי לשחק עם הקצבים. ממש כיף...
ואז, אחרי 45 דקות הופיעה טיפה, ועוד טיפה, ותוך שניות מצאתי את עצמי רצה בגשם שוטף. ממש מבול. כאילו מישהו שופך עוד ועוד מים.
הגעתי הביתה ספוגה עד לשד עצמותי, בירכתי את עצמי על כך שזכרתי לשים דוד לפני שיצאתי ו... ישר למקלחת לוהטת.
איזה כיף לרוץ בגשם
הייתי בטוחה שאני אצליח לרוץ לפני הסופה.
ואכן, לאורך 45 הדקות הראשונות של הריצה, זה מה שהיה.
היתה לי ריצת פארטלק כיפית, היה קר מהרגיל, אז צ'יפרתי את עצמי בחימום ארוך במיוחד ואז התחלתי לשחק עם הקצבים. ממש כיף...
ואז, אחרי 45 דקות הופיעה טיפה, ועוד טיפה, ותוך שניות מצאתי את עצמי רצה בגשם שוטף. ממש מבול. כאילו מישהו שופך עוד ועוד מים.
הגעתי הביתה ספוגה עד לשד עצמותי, בירכתי את עצמי על כך שזכרתי לשים דוד לפני שיצאתי ו... ישר למקלחת לוהטת.
איזה כיף לרוץ בגשם
אמא לאינדיאנים
New member
את פסיכית את
מחר בבוקר יש לנו אימון עם הקבוצה. ..אני בחשש גדול. האימון עבר למקום בו יש אפשרות להחליף בגדים בסוף האימון. אספר חוויות אחר כך.
אין ספק שההודעה שלך עם האנרגיות שלך מעודדת!
מחר בבוקר יש לנו אימון עם הקבוצה. ..אני בחשש גדול. האימון עבר למקום בו יש אפשרות להחליף בגדים בסוף האימון. אספר חוויות אחר כך.
אין ספק שההודעה שלך עם האנרגיות שלך מעודדת!
אמא לאינדיאנים
New member
סגור!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.