קצרים ליום שלישי

susieada

New member
קצרים ליום שלישי


בוקר טוב ושיהיה "פעמיים כי טוב" לכולנו!
 
להיות המבוגר האחראי

אני סוחבת צינון כבר שבועים, ימים מסוימים טוב יותר ימים אחרים פחות. אתמול בערב התחילה פתאום צרידות מטורפת. מי שמכיר אותי יודע שיש לי קול חזק ואני אף פעם לא צרודה, שתי שורות ראשונות בכיתה תמיד מבקשים שאנמיך את הקול, או כמו שפעם תלמיד אמר לי "את אף פעם לא צועקת, את פשוט מדברת חזק"....אז צרידות כזו לגמרי לא צפויה. אתמול התלבטתי אם לצאת בערב לאימון שחיה ובסוף הייתי המבוגר האחראי ונשארתי בבית.
החלטה טובה, כי הבוקר קמתי בכלל על הפנים, לא מצליחה לדבר - דווקא לא מרגישה רע מאוד, אבל הגרון כואב לי ואין קול. אז נשארתי בבית, לא לקחתי יום מחלה מאז....האמת לא זוכרת ממתי. אפילו האמא הרופאה שלי נלחצה פתאום ואמרה לי שתבוא "לביקור בית" עוד שעה....ומכיוון שהיא בכל זאת "מלכת פולין" אני אלך עכשיו לסדר קצת את הבית לפני בואה


יום טוב לכולן
 

2_be

New member
לפעמים אין ברירה

והגוף אומר שצריך לנוח בדרך חד משמעית.

תרגישי טוב!
 

מור שלז

New member
תרגישי טוב


לא תמיד קל להיות מבוגר אחראי, במיוחד כשזה אומר לוותר על מה שאת אוהבת, ועל זמן האיכות שלך לעצמך.
טוב שויתרת, טוב שנחת.
איך את מרגישה עכשיו?
 
טוב זה כבר שיא

לסדר את הבית לפני שהרופאה מגיעה לביקור... ועוד כשאת חולה... תרגישי טוב ותהני מהחופש.
 

תומרונתם

New member
מנהל
איזה התרגשות!!

לא הייתי פה מלאאאאאאא זמן, והנה הפתעה כחולה!!
ברכותי!! מגיע לך!!
איזה כיף לנו.
 

2_be

New member
באף זה כל הסיפור?

אחרי כמעט שבוע בלי ריצה, המון קנאה בתמונות ובסיפורי הרצים בסופה ושק שלם של חששות על הכתפיים יצאתי אתמול לרוץ (ורק שתדעו, השק הזה מה זה כבד, יש בינו לבין הפוך והמיטה קשר ממש הדוק ;)).

כשבריצה האחרונה הרגשתי שוב שבעיות הנשימה של לפני שנה חוזרות אלי , נכנסתי ללחץ. המחשבה על חורף בלי ריצה לא עושה טוב לאפחד, ובטח לא לי. אני מודה שהמחשבה על חוסר האונים של שנה שעברה והעובדה שאין לי באמת פיתרון חוץ מלחכות לקיץ, הפחידה אותי.

אז אחרי שבוע של חיזוקים, יוגה ושאר דברים שניסו לשמור על שפיותי, הרמתי ידיים אתמול והבנתי שאני צריכה לרוץ על אף הקרירות שבחוץ ובעיקר, על אף הפחד.

לצורך העניין החלטתי להוציא את ביגוד החורף מהארון, במקרה שלי, ללבוש חולצה ארוכה מעל הקצרה ולנסות להשתמש בבאף. מתוך מחשבה שאולי סביבה קצת חמה יותר לאיזור הנשימה הבעייתי תועיל. בדיעבד מתברר שזו היתה החלטה לא רעה שכנראה שיפרה את המצב ואת יכולת הנשימה שלי. לא אגיד שזאת היתה ריצה מושלמת והיו בה כמה רגעים בעייתיים. יחד עם זאת, זו היתה שעה ורבע של ריצה בקצב צב מצוי שהסתיימה בקצת תחושת תקווה.

אז תחזיקו לי אצבעות שבאף זה כל הסיפור?
 

ממה מיה

New member
כנראה שכן ואולי גם כפפות

ממליצה על כפפות והשוס הוא לחמם אותם קודם על רדיאטור או כרית חמה, אצלי כשחם בכפות ידיים והראש כל הגוף כבר מסתדר ואני יכולה להסיר שכבות.
כל הכבוד על האומץ!
 

melon

New member
לגבי באף

בדיוק דיברנו על זה בקבוצת הריצה. המאמנת עידכנה שההנחיה היא 4 מעלות ומטה (4 פלוס , לא מינוס) חובה צעיף או באף. מעל לזה זה מומלץ אבל לא חובה. בישראל מרגיש יותר קר (קור רטוב ? ) - אז בהחלט צעיף או באף זה משהו לקחת בחשבון

גילוי נאות - אין לי באף
גילוי נאות - הולכת לקנות אחד

שעה ורבע זה ריצה זה נהדר, הקצב לא תמיד משנה ....
 

מור שלז

New member
נשמע נהדר! אני מאוד אוהבת את הבאף שלי

(האמת, יש לי כמה - לכל טמפרטורה).

ההמלצה שלי גם להוסיף מעיל רוח מנדף מעל החולצה הארוכה - זה עושה הבדל ענק.
 

ayeletb21

New member
חדשה בפורום ומתה מפחד

אני חדשה בפורום אבל עוקבת אחריכן כבר תקופה ארוכה והתרשמתי מאוד. אני רצה כבר שנה, התחלתי מאפס והיום אני רצה 10 ק״מ. התמכרתי לריצה ואני מרגישה תחושת הישג וסיפוק גדולים מאוד. הבעיה היא שאני רצה ממש לאט וזה מתסכל אותי. עד עכשיו השתתפתי בנייק ובשני מירוצים עירוניים בהם הגעתי בין האחרונים. בעלי, שרוכב בשבת בויאוליה דזרט, הציע לי לרוץ במירוץ הלילה ביום שישי , נרשמתי למקצה ה-6 ק״מ ועכשיו אני מתה מפחד. מפחדת ששוב אגיע אחרונה רק שהפעם זה יהיה במדבר קר וחשוך (סליחה אם אני נשמעת דרמטית, ככה אני מדמיינת את זה). כבר אי אפשר לבטל ואני יודעת שאתאכזב מעצמי אם לא אשתתף. אשמח לשמוע מילות הרגעה ( אם יש) מבעלות ניסיון.
 

ayeletb21

New member
לא מעשי

חשבנו על זה אבל הבנות שלנו יהיו איתנו והוא יהיה איתן
 
למעלה