קצרים ליום שלישי

susieada

New member
קצרים ליום שלישי


בוקר אור ובתקווה שיהיה "פעמיים כי טוב" !
 
ימים של טייפר

האימונים מתקצרים ומתמעטים, אבל עדין לא התחרפנתי. במקביל יש לחץ עבודה מטורף, בן הזוג והבנות נסעו לשבוע סקי בצרפת (אני חוששת לסכן את גפיי היקרות לי בענף שדורש שיווי משקל וקואורדינציה ונראה מבחוץ כה מסוכן), כך שאני פשוט עובדת יותר... אין לי זמן להתחיל בכלל להתרגש לקראת הישראמן, וטוב שכך. הריצה שאחרי הרכיבה נעשית מהירה יותר בהשפעת הטייפר, אבל לא הייתי מפנטזת על קצבים כאלה בישראמן עצמו. השחיה דוקא לא משהו ומדי פעם אני דוגמת את הים. בששי האחרון היה קר ומה שבאמת הפריע היו הגלים ההפוכים שנוצרו ע"י הרוח המזרחית המטורפת, שהפכה תושבת קבע אצלנו, כל זמן שלא יורד גשם. בכל נשימה מזרחה חטפתי גל לתוך הפה. כל רכיבה כאן היא אימון לישראמן בגלל הרוח, והלוואי שביום הגדול נזכה דוקא לאפס רוח (כן, בטח...).
המשך יום נפלא, אני בדרכי לעוד יום עמוס
 

susieada

New member
נשמע שאת במקום מצוין לפני הישראמן!

שומרת לא לסכן את עצמך.
אימונים הולכים ומתקצרים ומתמעטים.
גיחות למים פתוחים.
ריצה מהירה (!) אחרי רכיבה.
הרוח הנצחית של איזורך כהכנה להרי אילת.
אהיה שם לעודד אותך!
חיבוק.
 

ממה מיה

New member
מרגישים את ההתרגשות באויר

נציגתנו הרשמית לישראמן, ואוה
מחזיקה אצבעות ועוקבת אחרי הדיווחים
 

RunBel

New member
פחות אבל עוד כואב...

טוב, אז סיימתי עוד טיפול בכדורים ועברו כמה ימים ועדיין יש כאב ברגל.
נכון שהוא יותר חלש, אבל זה לא נעלם.
ועכשיו אני תוהה מה עושים (דיעות יתקבלו בברכה
)
אפשרויות:
1. להמשיך להשבית את עצמי מריצה ולעשות דברים אחרים ולראות אם הכאב נעלם/משתפר.
2. לנסות לחזור לריצה ולראות מה קורה
3. לקבוע עוד תור לאורטופד (שזה גם מתחלק ל2- לאורטופד הנוכחי או לחפש אחד פרטי )

בנתיים הספקתי לדחוס רבע שעה אליפטי בבוקר, שזה כלום (אבל היה קשה) ובתקווה לעשות סשן חיזוקים בערב , כך שיהיה אפשר להגיד שעשיתי ספורט היום

יום מוצלח וספורטיבי לכולן!
 

susieada

New member
בכיוון הנכון..

המשך הכאב מתסכל אך טוב שפחות.

אני לא מומחית ולא עקבתי אחרי כל ההתפתחות של הטיפול שלך. אז שאלה: בנוסף להתייעצות עם אורתופד, גם היית אצל פיזיו ספורט? החיזוקים שאת עושה מיועידם לחזק את השרירים התומכים באיזור הכואב?

אני בטוחה שתקבלי תגובות, עצות מאחרות שמתמצאות יותר ממני בתחום ההחלמה מהפציעה שלך.
בהצלחה!

רבע שעה רצוף על אליפטי זה השיג נחמד! ממש לא קל. והחיזוקים מאוד חשובים לכל הגוף, במיוחד אלה שמותאמים לתמוך ולחזק את איזור הכואב.

המשך יום מוצלח וספורטיבי גם לך.
 
ממליצה גם על פיזיותרפיה

מניסיוני, כשכדורים עזרו הם עזרו, וכשהם לא עזרו, הם לא עזרו (כלומר, לא היה טעם לקבוע שוב תור לאורתופד).
וכן, עשית ספורט היום.
תזכירי לנו מה האבחנה?
 

RunBel

New member
לגבי אבחנה

היא היתה דלקת בכף הרגל (זה בכרית כף רגל אחת) והאורטופד אמר אולי זה שבר מאמץ מאוד קל ואמר לי בכל מקרה לא לרוץ 6 שבועות.
לא קיבלתי תרגילים ספציפים בשביל זה וגם לא הייתי אצל פיזותרפיסט (מה הוא יעשה? ללחוץ על המקום הכואב זה כמובן, כואב...)

כל עוד אני לוקחת כדורי נוגדי דלקת- אני לא מרגישה כאב.
כשאני מפסיקה, אני מרגישה קצת כאב (אלא אם לוחצים על המקום ואז זה ממש כואב), אבל בכל זאת יש שיפור מההתחלה.
 
פיזיותרפיסט טוב:

ינחה אותך כיצד לחזק את מה שניתן לחזק בזמן ההחלמה מהפציעה.
יפחית עומס מהמקום המחלים.
ינחה אותך כיצד לנהוג (לרוץ) לאחר ההחלמה, בכדי למנוע פציעות בעתיד.
ועוד...

ובנימה אישית מאוד:
אני אחרי פציעה קשה והרבה שעות שיקום/פיזיותרפיה.
אם הייתי עושה את הפיזיותרפיה לפני הפציעות שלי, הייתי חוסכת לי הרבה "צרות".
 

oggi2

New member
נשמע כמו אחת האבחנות שאני קיבלתי

מנסיון ואחרי שלושה רופאים שכל אחד מהם אבחן משהו דומה בכף הרגל, ושמונה מטפלים שגם היו קרובים כל אחד בדרכו לאיזו שהיא אבחנה (אבל גם אחרות..).
אם כדורים נגד דלקת לא עזורים- אז אין מה לקחת, את לא אמורה לחיות עליהם, הם נוגדים גם כאב ואולי זה מה שקורה אצלך.
מבחינתי מה שעזר (ועוד לא סיימתי את הסיפור), זה הרבה פיזיוט' (ולהגיע לאחד הנכון..), מנוחה בהתחלה וקרוס טריינינג וחזרה הדרגתית לפעילות קלה בלבד- אני לא עושה עליות או אימוני מהירות, רק עכשיו חזרתי לרכוב בחוץ וגם זה ברגוע, כנ"ל לגבי ריצות- קלות בלבד ועד המרחק שהבנתי שעובר בשקט יחסי.
פיזיו יעשה הרבה יותר מסתם להכאיב, תאמיני לי. (הוא גם יכאיב, אבל זה חלק מהטיפול, לפעמים פיזיו יכול צלאבחן דברים שאורטו' לא חושב עליהם, הם רואים ונוגעים במספיק רגליים בשביל להבין את התנועה והמפרקים).
רוב הסיכויים שאו שאורטו יגיד לך אבחנה אחרת, או שיפנה אותך לעוד צילומים/בדיקות שלאו דווקא יאמרו משהו או שיציע לך טיפול בזריקת סטי'.
לדעתי מפה הטיפול שלך צריך להיות מלווה בפיזיוטרפיה או מנוחה.
בהצלחה
 

RunBel

New member
שיכנעתן אותי

אמא תאי תאי\oggi2 - יש לכן המלצות על פיזוטרפיסט טוב? (איזוכר המרכז)

תודה!!
 

oggi2

New member
בכיף, סוג של.. תגדירי מרכז

אני יכולה להמליץ לך בעיקר באיזור נס ציונה- הנוכחי שלי מקבל גם בתל אביב והוא מסתמן כגואל אמיתי (מספר שמונה..).
 

ממה מיה

New member
פיזיוטרפיסט

הפיזיוטרפיסט האחרון שהייתי אצלו (ותאמיני לי שהייתי אצל הרבה..) אמר לי שאם אני כבר מעל חמישה ימים עם אטופן והכאב לא פוחת אז זו כבר לא דלקת כי זה אמור לתת מענה מיידי.
עוד הסביר לי שהרבה פעמים הכאב הוא בראש/מערכת העצבים ולא בהכרח מעיד על בעיה פיזיולוגית...
הוא כמובן בדק לי את הרגל לפני שיצא עם האבחנה ועבר על הצלומים.
הוא יעץ לי לחזור בהדרגה לאימונים וכך היה, התחלתי לבנות מחדש סולם מאמצים ולחזור להתאמן עם הקפדה על תרגילי חיזוק לקרסוליים. והפלא ופלא - לא היתה החמרה בכאב ועם הזמן הכל הלך והשתפר..
לכן ממליצה בחום להתייעץ עם פיזיותרפיסט, לפעמים דווקא ההפעלה של המקום הפגוע מזרזת החלמה.
 

susieada

New member
אימון בעדינות.

לעומת יום ראשון כשעשבתי פילאטיס תוך 5 דק', אני מחלימה והצלחתי לעבור את שעת האימון הבוקר בהדר יוסף. בקצב איזי (דקה יותר לכל קילומטר
), בשמירה שהדופק לא יתקרב להשתולל.
אז כבר פעם אחת טוב להיום.

ולקראת ה"פעמיים כי טוב" - עכשיו מסיימת הכנות לעוד נסיעה לצפון, לנכדים, הפעם ל3 ימים. דני עזר לי לארוז את האוטו.. האופניים שלי, של מיקה (מידה אחת גדולה ממש שיש לה כעת), בוסטר למיקה, כסא ילד לסהר, קופסה עם מתקן כדורסל - לשניהם (מדהים שבת ה6 ובן ה3 קולעים סלים כל כך בכייף!), והציוד שלי... יש לי אוטו קטן אך עם המון מקום!

המשל יום נפלא!
 

perach22

New member
שאלה לתריאטלטיות

מתי זה התחיל לבעבע אצלכן לעשות את כל המסלול של שחיה אופניים וריצה?
מאיזה תחום התחלתן?

המאמן שלי שגם "נח" עכשיו לקראת הישראמן, אומר שהוא חושב שאני צריכה להתחיל לחשוב על אופניים ושחיה, יש לי פחד גבהים ופחד ממעמקים - ים, ירושלמית בעוונותי

זה די קורץ לי בפנטזיות, אבל כשאני עולה על אופניים, בירידות אני פשוט יורדת מהן וצועדת, איך מתגברים על זה?
עם הים אולי אני עוד אצליח להתמודד כי בעבר הייתי שוחה לעומק ללא פחד.

אימון המנוחה שלו מאתמול, כלל בשבילי... אינטרואלים במדרגות 3 פעמים - 100 מדרגות + ריצה 5 ק"מ, + מנוחה 40 דק' ולסיומת שיעור עיצוב דינמי עם מורה אחרת
ולפחות 120 סקווטים, הישבן והירכיים שלי...מממממממ... קשה לתאר

בסופ"ש אמורה לרוץ 10 ק"מ קלה, אחרי חצי מתוכנית האימונים, ה 10 ק"מ האחרונה רצתי 85 דקות, מקווה לשיפור, ולא לשכוח שזה כולל עליות מודיעיניות למינהן...

שיהיה היום פעמיים כי טוב...
 

susieada

New member
פיתוח טריאתלטית


כמה כייף שאת שוקלת להשלים את 3 המקצים בטריאתלון לבד!
יש כמה דרכים להגיע לטריאתלון - אפשר השמחה ובכייף להתחיל בענף אחד כחלק שלשה, או לבנות ל2מקצים כחלק שזוג ב"שלשה."
באופן אישי הגעתי לטריאתלונים דרך השחייה, ומיד מהטריאתלון הראשון שלי, טריאתלון נשים הראשון ב1994, בגיל 47, עשיתי את כל המסלול (לא הייתה אופציה לשלשות).
זה הטריאתלון שתמר ואני עשינו ביחד ובחציית קו הסיום נולדה הסיסמה "כל אחת מנצחת."

אני חושבת שלכולנו יש מקצה שאנו מרגישות יותר נוח ומקצה שאנו מרגישות פחות נוח. איך מתגשרים על פחד? באימונים חוזרים ונבנים, עדיף כחלק מקבוצה עם מאמנ/ת שנותנ/ת הדרכה, תמיכה ווכיוון.
השנה המסלול של רכיבה בטיראתלון נשים יותר ידידותי ופחות טכני. נרכוב אל האיילון.
שהתמודדות עם החשייה, יש (אני מקווה שהמאמנים ימשיכו להיות עדיבים ויפתחו לנו אימונים!) אימונים פתוחים בים שמאמנים נותנים טיפים על איך לשחות במים פתוחים ומתרגלים כניסה ויציאה דרך הגליםף בדרך כלל בעונה הזאת, נמוכים.
החלק הכי קשה בעיני, זה להעז להתחיל. בהצלחה!
 

perach22

New member
היי susieada

תודה על תשובה מהירה,
מבחינת אימון לתריאטלון אני מסודרת, המאמן שלי יהיה מאוד שמייח אם אני אומר "כן"... (יותר מרגש מהצעת נישואין)... אפילו יהיה מוכן לתת לי להתאמן על אחד מזוגות האופניים שלו.... לפחות כך אמר לפני שנתיים...נראה לי שהוא עובד עלי פסיכולוגית....

כיום בת 47 ואני שמחה שהגעתי לזה עכשיו שהילדים פחות זקוקים לי, ויש לי שעות פנויות... להשקיע... ואין מי שיתלונן כשאני מקיצה ב 5 בבוקר לריצה...


נכון התעוזה היא הכי קשה, אבל מרגישה שזה שאני מעלה את זה כאן וגם מפנטזת לי בשקט את עצמי עושה את זה...זו גם התקדמות...
שיהיה בהצלחה לכולנו...
 
למעלה