קצרים ליום שני
- פותח הנושא מור שלז
- פורסם בתאריך
איך קמתי, אימנתי
ו... לא התאמנתי
בוקר משוגע....
השבוע האיש שלי שוב בחו"ל, ואנחנו בתרגולת הרגילה שהילדים (כמה נוח כשהם גדולים ובוגרים והולכים לחטיבה ולתיכון) קמים בעצמם.
הבוקר עשינו טסטים באימון, והייתי שם כל כולי בשביל המתאמנים. אני על האופניים, והם בריצה, מנסים להוציא את המקסימום.
ודווקא באימון כזה התפקיד שלי כמאמנת חשוב במיוחד - לנסות ולהעריך על כל אחד כמה עוד הוא יכול לדחוף, לפי ההיכרות, שפת הגוף, הנשימות, המאמץ ועוד. להבטיח להם שהם יכולים יותר כשהם יכולים, לעודד, לדרבן, להמליץ על קצבים וגם לדעת על מי לא ללחוץ.
הייתי שם כל כולי, ליויתי כל אחד ואחת בחלקים הקריטיים וזה השתלם. רובם המכריע שברו שיאים אישיים ובענק, וגילו על עצמם דברים שלא ידעו - שזו בדיוק מטרת הטסט הזה. סוג של בדיקה אבסולוטית, כל אחד בפני עצמו, בתנאים סטריליים. זו גילתה דופק ממוצע שלא הכירה, זו גילתה מהירות שלא ידעה שיש לה, זה שבר שיא אישי ובענק, וזה למד עוד שיעור בשמירה על קצבים.
סיפוק גדול לראות שיפור שכזה, לראות כמה שהאימונים נושאים פירות, לראות את חיוכי הסיפוק והשמחה על האנשים.
ואז, בסיום הטסט, אני מרימה טלפון הביתה לראות שהכל בסדר והם קמו - ואין תשובה. ואני מרימה עוד טלפון, ועוד טלפון ואין תשובה. אחרי כמה נסיונות שכאלו עזבתי הכל - אפילו את הציוד שלי של סימון המרחק השארתי למאמן לאסוף וטסתי הביתה.
מגיעה הביתה ומגלה את שני הילדים ישנים עמוק במיטה
הספקנו להתארגן ולהגיע לבית הספר ברגע האחרון, אבל אני חייבת לציין שההתחלה הזו, הלחץ הזה של עוד ועוד טלפונים ללא תשובה - די הרסו לי את הבוקר.
כמובן שגם את אימון הרכיבה שלי כבר לא עשיתי.
ויש לי היום כמה פגישות חשובות במיוחד לגבי המשך הקריירה, פגישות שאני רוצה להיות בהן במיטבי. וכל כך רציתי התחלה רגועה כזו ליום, הזדמנות לסובב קצת רגליים, לנקות את הראש, לארגן את המחשבות לפני האתגרים שמצפים לי. ממש לא התאים לי כל הסטרס הזה וההתרוצצות על הבוקר. לא היום
יאללה, הולכת לחרוש קצת ספרים, לנסות להכנס לסטייט אוף מיינד המתאים לקראת הפגישות שלי.
יום נפלא לכולן
בוקר משוגע....
השבוע האיש שלי שוב בחו"ל, ואנחנו בתרגולת הרגילה שהילדים (כמה נוח כשהם גדולים ובוגרים והולכים לחטיבה ולתיכון) קמים בעצמם.
הבוקר עשינו טסטים באימון, והייתי שם כל כולי בשביל המתאמנים. אני על האופניים, והם בריצה, מנסים להוציא את המקסימום.
ודווקא באימון כזה התפקיד שלי כמאמנת חשוב במיוחד - לנסות ולהעריך על כל אחד כמה עוד הוא יכול לדחוף, לפי ההיכרות, שפת הגוף, הנשימות, המאמץ ועוד. להבטיח להם שהם יכולים יותר כשהם יכולים, לעודד, לדרבן, להמליץ על קצבים וגם לדעת על מי לא ללחוץ.
הייתי שם כל כולי, ליויתי כל אחד ואחת בחלקים הקריטיים וזה השתלם. רובם המכריע שברו שיאים אישיים ובענק, וגילו על עצמם דברים שלא ידעו - שזו בדיוק מטרת הטסט הזה. סוג של בדיקה אבסולוטית, כל אחד בפני עצמו, בתנאים סטריליים. זו גילתה דופק ממוצע שלא הכירה, זו גילתה מהירות שלא ידעה שיש לה, זה שבר שיא אישי ובענק, וזה למד עוד שיעור בשמירה על קצבים.
סיפוק גדול לראות שיפור שכזה, לראות כמה שהאימונים נושאים פירות, לראות את חיוכי הסיפוק והשמחה על האנשים.
ואז, בסיום הטסט, אני מרימה טלפון הביתה לראות שהכל בסדר והם קמו - ואין תשובה. ואני מרימה עוד טלפון, ועוד טלפון ואין תשובה. אחרי כמה נסיונות שכאלו עזבתי הכל - אפילו את הציוד שלי של סימון המרחק השארתי למאמן לאסוף וטסתי הביתה.
מגיעה הביתה ומגלה את שני הילדים ישנים עמוק במיטה
כמובן שגם את אימון הרכיבה שלי כבר לא עשיתי.
ויש לי היום כמה פגישות חשובות במיוחד לגבי המשך הקריירה, פגישות שאני רוצה להיות בהן במיטבי. וכל כך רציתי התחלה רגועה כזו ליום, הזדמנות לסובב קצת רגליים, לנקות את הראש, לארגן את המחשבות לפני האתגרים שמצפים לי. ממש לא התאים לי כל הסטרס הזה וההתרוצצות על הבוקר. לא היום
יאללה, הולכת לחרוש קצת ספרים, לנסות להכנס לסטייט אוף מיינד המתאים לקראת הפגישות שלי.
יום נפלא לכולן
רכבת הרים...
התחלה כל כך מספקת - לראות את ההקדמות של המתאמנים שלך, לדעת איך להתאים כל מילה כדי שיוציאו את המקסימום מעצמם... ואז הסטרס של טלפונים הביתה ללא תשובה... אני שמחה שהילדים "רק" לא קמו. מצטערת זה הרס לך את הבוקר ואת הרוגע שחיפשת.
בהצלחה בפגישות!
שהשבוע בלי בן הזוג יעבור בזרימה!
התחלה כל כך מספקת - לראות את ההקדמות של המתאמנים שלך, לדעת איך להתאים כל מילה כדי שיוציאו את המקסימום מעצמם... ואז הסטרס של טלפונים הביתה ללא תשובה... אני שמחה שהילדים "רק" לא קמו. מצטערת זה הרס לך את הבוקר ואת הרוגע שחיפשת.
בהצלחה בפגישות!
שהשבוע בלי בן הזוג יעבור בזרימה!
אמא לאינדיאנים
New member
עולמם המופלא של המתבגרים.....חחח
ולמרות הכל אני מאחלת ומאמינה שיהיה לך יום נפלא
ולמרות הכל אני מאחלת ומאמינה שיהיה לך יום נפלא
גמדים קטנים
New member
רק אני נסעתי 40 דקות לבית הספר באוטובוס
כולל בשעת אפס ותמיד קמתי לבד? וחזרה שעה וחצי?
מרגישה מקופחת.
זה למה בתיכון עברתי לפנימיה - אפשר לקום מהצלצול ולהספיק להגיע לכיתה בזמן.
כולל בשעת אפס ותמיד קמתי לבד? וחזרה שעה וחצי?
מרגישה מקופחת.
זה למה בתיכון עברתי לפנימיה - אפשר לקום מהצלצול ולהספיק להגיע לכיתה בזמן.
בוקר טוב לכולן!
כבר כמה ימים שלא הגעתי לפורום. נכדים בצפון. אימונים מקסימים - אחת של רכיבה בצפון, השני בבריכת שחייה של כפר גילעדי..
תקופה שאני מתחזקת אחרי דלקת הסינוסיטים וסימפונות, אנטיביוטיקה.
תקופה של יותר כאבים בגב התחתון, מפרק הירך וירך. דאגה - האם הסרטן מחמיר או פשוט אזורים רגישים לכל חולשה בגוף... ?? בינתיים מצב רוח קצת מדוכדך ומשככי כאבים.
מחכה לירידה לאילת ביום חמישי, השחייה שלי, המעקב אחרי דני ברכיבה שלו, הרץ שלנו והכייף של לעודד את כולם, כולל קרן!
יום נעים.
כבר כמה ימים שלא הגעתי לפורום. נכדים בצפון. אימונים מקסימים - אחת של רכיבה בצפון, השני בבריכת שחייה של כפר גילעדי..
תקופה שאני מתחזקת אחרי דלקת הסינוסיטים וסימפונות, אנטיביוטיקה.
תקופה של יותר כאבים בגב התחתון, מפרק הירך וירך. דאגה - האם הסרטן מחמיר או פשוט אזורים רגישים לכל חולשה בגוף... ?? בינתיים מצב רוח קצת מדוכדך ומשככי כאבים.
מחכה לירידה לאילת ביום חמישי, השחייה שלי, המעקב אחרי דני ברכיבה שלו, הרץ שלנו והכייף של לעודד את כולם, כולל קרן!
יום נעים.
susieada את חולה בסרטן? ומתאמנת את כל זה?
וואו, ואוו, ווואו,
אין לי מילים, את מקור השראה עצום אם כך...
אני ברשותך אצטט את הפוסט שלך לחברים בשיא המאבק ... להכניס להם עוד בומבה של חיזוק ועידוד...
אני ביליתי הלילה במיון עם אמי הקשישה חולת אלדסהיימר בגלל איזה פצע שמצאו לה ברגל, בבית אבות.
לשמחתי זה משהו שטחי, ולא נדרש טיפול מיוחד, רק שהמסכנה שכבה 5 שעות ברעש ואור והמולה
במקום לנוח בשקט במיטה במקום המוכר.
המון בריאות וכוחות חדשים ליום טוב ושבוע טוב והצלחות באתגרים החדשים...
וואו, ואוו, ווואו,
אין לי מילים, את מקור השראה עצום אם כך...
אני ברשותך אצטט את הפוסט שלך לחברים בשיא המאבק ... להכניס להם עוד בומבה של חיזוק ועידוד...
אני ביליתי הלילה במיון עם אמי הקשישה חולת אלדסהיימר בגלל איזה פצע שמצאו לה ברגל, בבית אבות.
לשמחתי זה משהו שטחי, ולא נדרש טיפול מיוחד, רק שהמסכנה שכבה 5 שעות ברעש ואור והמולה
במקום לנוח בשקט במיטה במקום המוכר.
המון בריאות וכוחות חדשים ליום טוב ושבוע טוב והצלחות באתגרים החדשים...
אני מעדיפה שאני "בריאה עם סרטן"
אני מנסה להתרחק מהדמות (לעצמי) שאני חולת סרטן. אני מטופלת... אני חיה עם... אני מקבלת טיפולים עבור.. אני ממשיכה בספורט כבסיס בריא לחיים.
גילו שיש לי סרטן בלוטת התריס לפני 5 שנים. מיד עברתי הוצאת של הבלוטה, והחלפת מפרק ירך (מצאו את הסרטן כשכבר התפשט והתמקם באגן ומפרק הירך שלי). למרות כל מיני טיפולים במהלך השנים, הסרטן אוהב את הגוף שלי ונשאר אורח לא מוזמן... גוזל ממני אנרגיה.. האיט את קצב הביצועים שלי... (שזה יהיה הדבר הכי גרוע!)
אבל מה שמחזיק אותי הכי בריאה, הכי מאושרת שאפשר, זה התעסקות בספורט, הסביבה של נשים (וכן, גם גברים) בספורט.
דרך חיים / אורח חיים בריא.
מקווה שאמא תרגיש יותר טוב בלי שעות רועשות לא נוחות בחדרי מיון ובבתי חולים. לאבא שלי היה אלזהיימר לפני שנפטר בגיל 98 לפני 7 שנים... היה כה עצוב לראות שאיבד את עצמו. לא ידע מי הוא, מי הוא היה. שמר על היכולת לראות את הטוב באנשים ועל כך שמחתי והתנחמתי.
חיבוק.
אני מנסה להתרחק מהדמות (לעצמי) שאני חולת סרטן. אני מטופלת... אני חיה עם... אני מקבלת טיפולים עבור.. אני ממשיכה בספורט כבסיס בריא לחיים.
גילו שיש לי סרטן בלוטת התריס לפני 5 שנים. מיד עברתי הוצאת של הבלוטה, והחלפת מפרק ירך (מצאו את הסרטן כשכבר התפשט והתמקם באגן ומפרק הירך שלי). למרות כל מיני טיפולים במהלך השנים, הסרטן אוהב את הגוף שלי ונשאר אורח לא מוזמן... גוזל ממני אנרגיה.. האיט את קצב הביצועים שלי... (שזה יהיה הדבר הכי גרוע!)
אבל מה שמחזיק אותי הכי בריאה, הכי מאושרת שאפשר, זה התעסקות בספורט, הסביבה של נשים (וכן, גם גברים) בספורט.
דרך חיים / אורח חיים בריא.
מקווה שאמא תרגיש יותר טוב בלי שעות רועשות לא נוחות בחדרי מיון ובבתי חולים. לאבא שלי היה אלזהיימר לפני שנפטר בגיל 98 לפני 7 שנים... היה כה עצוב לראות שאיבד את עצמו. לא ידע מי הוא, מי הוא היה. שמר על היכולת לראות את הטוב באנשים ועל כך שמחתי והתנחמתי.
חיבוק.
תודה יקירה,
אמא בסיידר, וכן בדיוק התיאור על אביך... היא כל הזמן מחייכת לכל מי שעובר לידה כל בני המשפחה של הקשישים בבית אבות אוהבים אותה
ומחבקים אותה, לפחות זה, בשנים האלה שהיא לא יודעת מה קורה איתה....
חיבוק בחזרה, חזקי ואמצי
על המורל והעיסוקים המדהימים...
מעריצה אותך,
ולמרות שאני מעדיפה שהקואץ שלי ינצח...
, תחרות עשירית (ואחרונה - כך אומר) באיש ברזל כולל אליפות ישראל אחת,
מגיע לו שוב בשביל הפינאלה...
,
שיהיה בהצלחה רבה בישראמן...
אמא בסיידר, וכן בדיוק התיאור על אביך... היא כל הזמן מחייכת לכל מי שעובר לידה כל בני המשפחה של הקשישים בבית אבות אוהבים אותה
ומחבקים אותה, לפחות זה, בשנים האלה שהיא לא יודעת מה קורה איתה....
חיבוק בחזרה, חזקי ואמצי
מעריצה אותך,
ולמרות שאני מעדיפה שהקואץ שלי ינצח...
מגיע לו שוב בשביל הפינאלה...
שיהיה בהצלחה רבה בישראמן...
אמא לאינדיאנים
New member
אוהבת מאוד ומחבקת
מחכה לסיפורים שלך מסוף השבוע הקרוב....התרגשות!
באיזה יום אתם יורדים לאילת?
מחכה לסיפורים שלך מסוף השבוע הקרוב....התרגשות!
באיזה יום אתם יורדים לאילת?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.