קצרים ליום שני

[תנועה B]

סוזי כמו תמיד

האישה האופטימית שאני מכירה וזוכרת. לצד כל ההתמודדויות תמיד אופטימית ועם חיוך.
הנה עוד אתגר לפניך! כמה אני שמחה עבורך!!! בטוחה שתדעי לתת לטוב שבך, בזוגיות ובשלשה לנצח.
מתגעגעת
נעמי

 

[susieada]

תודה וחיבוק!

 

[מור שלז]

בנוסף לכל ההתכתבות שלנו במייל, פשוט עוד

אני שמחה כל כך בשבילך שאת יורדת לאילת עם דני לעשות שלשה.
נהדר!!!

 

[susieada]

חזרה

 

[אמא לאינדיאנים]

פחות קר, זריחה אדומה והתרגשות

ריצת בוקר, בהרגשה שקצת פחות קר, מעל הברושים זריחה אדומה מדהימה. פטפוטים עם האיש שלי לאורך הדרך....אגב עולמם של המתבגרים הבת הגדולה שלי סיפרה לנו שיש לה חבר! חבר ראשון, בעלי היה בהתקף חרדה לאורך הלילה....חחח חוויות ראשונות שכאלו.

והתרגשות לקראת מירוץ בית ספרי שייתקים ביום חמישי, יום סיום הסמסטר וחלוקת התעודות - התלמידים נרגשים, אני נרגשת לרוץ איתם. זו השנה שלישית שהמירוץ מתקיים, לזכר הבוגרים שנפלו במלחמות ישראל, בשנה הראשונה רצתי והיה נהדר, בשנה השניה זה היה יום לפני החצי מרתון וחששתי לרוץ ושמשהו יתקלקל לי והסתכלתי עליהם בקנאה איומה. וביום חמישי ארוץ!

 

[perach22]

איך שסיפרת על הבת

ראיתי בדמיוני את אבי ילדי, שומע על הבוי פריינד הראשון של בתי, זה יהי מחזה מאוד משעשע....
לא רואה אותו מוסר אותה כל כך בקלות, בטח המסכן יעבור תכנית התאמה מיוחדת... חחחח

 

[susieada]

התחדשות בחודש שבט!

תעודות, התרגשות.
חבר ראשון. התרגשות.
וריצת סיום סמסטר - תהני!! תרוצי, כמו שאת יודעת, עם כל הלב מלא בשמחה!

 

[גמדים קטנים]

איזה יופי שיש מירוץ בית ספרי

ברכות לבת. מקווה שאתם מדברים איתה על מין ברצון וביטחון וזה.

 

[תנועה B]

איזה ופי של בוקר

מלא פריחות

כאמא מיד התחברתי למה שסיפרה לך ביתך. מוכר לי היטב! לבכורה חבר ראשון כבר חצי שנה... ולאמצעית גם משהו בראשיתי... כאמא, הבטן מתהפכת לי. לא פשוט אבל בהחלט מעורר חיוך גדול.
שיהיה בהצלחה במרוץ הבית ספרי. כל הכבוד שאת לוקחת בו חלק.
מאחלת, שיהיו עוד בקרים כאלה...

 

[oggi2]

הגדולה שלי (רבע ל- 6...)

מאוהבת עכשיו בילד מהגן, או כדבריה- "יש לה פרפרים בבטן וגעגעוים בלב". אבא שלה כבר לחוץ.

 

[תנועה B]

ענק!!!

ואני כתבתי על בת ה- 18 שלי חחחחחחח

 

[מור שלז]

באמת מרגש...

אני זוכרת את ההתרגשות הזו (ולא כל כך מזמן אצלנו...) כשהגדול שלי סיפר לנו על החברה. חברה ראשונה. וגם אני בהתחלה מצאתי את עצמי משלבת התרגשות עצומה ושמחה לצד חרדה. היום נשארה רק השמחה בשבילו ובשבילה. אין כמו אהבה ראשונה ולראות את זה מקרוב על האנשים שאנחנו אוהבות.

בצלחה במירוץ ביום חמישי! באמת מרגש...

 

[oggi2]

אז איך היה הפייסינג הראשון שלי

נתחיל בסוף- היה ממש כיף, ולהפתעתי גם קל.
המחשבה על לעשות את זה ושזה אפשרי בכלל עלתה אחרי מירוץ 14ק' רצים לדרום הפורח, מירוץ חינמי מאורגן היטב וכיפי לאללה. נרשמתי כי פיזיו מס.8 אמר שזה בסדר, ושאני ארוץ קל, לא בקטע של מירוץ ושיהיה בסדר. אז היה אפילו יותר, זה היה עומס רגיל של שבוע אבל משהו ברגליים התעורר, ולהפתעתי למרות שרצתי קל, רצתי כמעט בקצב של לפני הפציעה ואחרי כמעט שנה של הפסקה מאימוני מהירות. אז אחרי זה הבנתי שאני אוכל לשמור על אותו בקצב במרחק קצר יותר בטבריה ובכביש, ובמקום להתבאס לי בעבודה (שהפכה לאט למקום לא מרנין להיות בו) אוכל להיות עם הקבוצה וגם לעשות משהו בשביל מישהו.
הגענו לטבריה, האמת- קצת צבט בלב, רציתי להיות שם ולרוץ, אפילו יותר ממה שרציתי (וויתרתי גם על זה) לרוץ בפאריז, יש לי חשבון עם טבריה שאני רוצה לסגור ועברו בדיוק 10 שנים. אבל ככה זה.
הריצה עצמה הייתה נעימה, קלה מה עוד צריך חוץ מעדת גברים וקצת נשים שרוצים לסיים בזמן מסוים ואת מביאה אותם לזה? קצת קיטשי, אבל זה באמת היה מרגש לדבר על זה תוך כדי הריצה.
אחר כך הלכנו, המעטות שלא רצו את המרתון, לעודד את הרצים ב ק' 41. כשהגיעה אחת הרצות שאמנם מבוגרות הקבוצה אך רצה כמו שד, רצתי איתה את הק' האחרון שלה בדרך לסיום המרתון הראשון שלה, ובאנ'ה, זה היה הק' הכי מהיר שעשיתי באותו יום!
וזהו.
אז זו הייתה חוויה אחרת, טובה, אבל אני מקווה שנה הבאה להיות מהצד השני.
הפיזיו הודיע לי שנגמר, שאמשיך בבטחון ובהדרגה וזה מאחוריי, אני עוד לא ממש מאמינה, אבל בינתיים האימונים, כולל אימון אינטרוולים קצר אחד שעשיתי, עבר בשלום. אז השנה תהיה שנת התאוששות כנראה ובנייה מחדש, כנראה שבכ"ז לכל הקרוס טריינינג שעשיתי והחיזוקים הייתה תועלת לא מעטה, ולצערי, להבדיל מפציעות קודמות, אין לי אפילו ממש לקח ללמוד מהפציעה הזו. יימח שמה.

 

[בריצה קלה]

מזל טוב כפול

גם על הפייסינג וגם על היציאה מהפציעה
ברוך שפטרנו ממנה ושלא יגיעו עוד!!

 

[מור שלז]

אני לא יודעת מה מרגש יותר...

לעשות משהו בשביל מישהו, "לקחת קבוצת ענשים שרוצים לסיים בזמן מסויים ולהביא אותם לזה" - נשמע מדהים! כמה טוב שיש לך את הכוח ואת היכולת לעשות את זה.

ואז הגעתי אל הסיפא שלך, ובכלל שמחתי כל כך בשבילך!
שנת התאוששות ובנייה מחדש נשמע נהדר!
מקווה בשבילך שבסוף השנה הזו תזכי להיות בטבריה שוב מהצד השני ולסגור את החשבון הזה.
אבל יותר מכך מאחלת לך פשוט... לרוץ! לרוץ, ולהנות, להנות מהריצה ולהנות מהיכולת.
מגיע לך

 

[oggi2]

תודה, מהצד השני של הבלון

אכן ביטלתי תכניות מרחיקות לכת, וגם היעדים הקרובים גמישים וניתנים לשינוי, אחרי תקופה כזו ארוכה אני באמת רוצה רק להנות מהריצה ולא להיות מבואסת כל פעם בגלל הפוגה.