ממשיכה להנות מחוסר מטרה...
טוב, למעט עניין אחד קטן- אחותי נרשמת כנראה גם היא לחצי המרתון בחיפה, ועכשיו כל מה שאני רוצה זה לסיים לפניה... מפרגנת לה חופשי, אבל שתסיים שניה אחת אחריי.
בשבת בערב צנחתי לשינה בלתי מרוסנת שנמשכה 10 שעות! ידעתי שצפוי גשם בבוקר כך שלא תכננתי שום דבר מיוחד לבוקר, אפילו חשבתי שיהיה נחמד לנוח לשם שינוי. אבל כשעה אחרי שהתעוררתי, בעודי הלומת שינה עדיין, זרחה לפתע השמש. לא חשבתי פעמיים, לבשתי בגדי ריצה ויצאתי אל היער לסיבוב הכרחי, רובו על אספלט, מיעוטו בסינגלים (לא התאפקתי...), נשמתי עמוק את כל היופי הזה ונרגעתי. בצהריים הוספתי 3 ק"מ שחיה וכך באתי על סיפוקי.
הבוקר- אימון ריצה קבוצתי, שוב הפוגת גשמים מבורכת. החימום כבד, לא האמנתי שאוציא משהו מהרגליים שלי. הפעם בתפריט 3 פעמים 2000 מ' בקצב מהיר. ובכן, למרות הרוח והכבדות והתחושה המגעילה, עמדתי בזמנים. לא אוהבת להיות בעצימות הזו. לכן גם החלטתי סופית לא להרשם למקצה ה-10 ק"מ בירושלים. פשוט לא בא לי לרוץ על בחילה. מעדיפה להעביר את יום ששי בריצת יער כיפית בלי להביט בשעון...
בצהריים הקדמתי לצאת מהמשרד, רעבה לרכיבה, כשהפוגת הגשמים נמשכת. נסעתי הביתה ויצאתי ברכיבה על אופני שטח אל היער. נשארתי על שבילי האספלט רוב הזמן, למעט כמה גיחות קטנות לשטח, בשבילים שאינם בוציים. לא ידעתי את נפשי מרוב אושר! הפרחים וכל גווני הירוק פשוט מדהימים!
אני כבר מחכה לעונג הבא