רוח ספורטיבי!
הספורט היחיד שלי בימים האחרונים הוא צפייה באולמפיאדה...
עכשיו יש את התחרות של גברים בודדים בתוכנית הקצרה, החלקה על הקרח.
הספורט הזה תמיד קסם אותי. בתור ילדה למדתי קצת ולכן קצת מבינה את התחושה והקושי!
ולמה רוח ספורטיבי?
אנו מדברות הרבה על הקשבה לגוף, מתי לדחוף, מתי לוותר כדי לשמור על הגוף שלנו לטווח הרחוק.
ספורטאי רוסי, במגרש הבית, החליט בחימום לא להמשיך... יש לו בעיות גב ובגלל לחץ הקהל, לחץ המדינה לייצג אותה בכבוד, ניסה... ניסה, נפל בחימום והודיע שהוא מוותר, בפומבי. כל הכבוד לו על החלטה קשה.
עוד ספורטאי, אמריקאי, שמפורסם על תרגיל חדשני וקשה - 4 סיבובים בספין באויר, ניסה בתוך התחרות, נפל-ממש התרסק, נתקל בקיר (המרופד), שיהה שם כמה שניות, ואז קם והמשיך... למרות שידע שיורידו לו נקודות, למרות כאב הפיזי והלב.. המשיך. גם לו, כל הכבוד.
זה ספורט, זאת רוח ספורטיבי, לדעת מתי להפסיק, מתי להמשיך, להיות אמין לעצמם, ללא התייחסות לשופטים.
אנו לומדים מכל אחד.
ערב נעים!