קצרים לסוף שבוע - שבת שלום

[אמא לאינדיאנים]

קצרים לסוף שבוע - שבת שלום

 

[אמא טובה לשתיים]

כמה אני מרגישה מתוסכלת
לא עבדתי וגם לא עסקתי בספורט עכשו בתקופת החגים...
אולי עליתי במשקל? לא יודעת...
בתקווה לחזור ביום ראשון למכון כושר...

 

[susieada]

תסכול...

אני מאוד מבינה את התסכול - תקופת חגים - לא עבדת וגם לא עסקת בספורט...
הדבר הנפלא בספורט זה שהוא לכל החיים! חוזרים לספורט, בוחרים את המינון, שמשתנה מתקופה לתקופה. אני מאמינה שיש לנו ספורט "בדם." כמה ימים, שבועות או חודשים לא יקחו לנו את האהבה הזאת. ספורט הוא חבר טוב שתמיד רק מחכה לנו "ליצור קשר."
אפילו אם עלית קצת במשקל, תרדי שוב ברגע שאת חוזרת לשגרה שלך של עבודה וספורט.
חיבוק לך בתסכול.
שבת שלום!

 

[אמא טובה לשתיים]

תודה
בינתיים אני התחלתי את השבוע ברגל שמאל, איחרתי לעבודה, הבוס לא אמר לי כלום אבל אני מאוד משתדלת שלא לאחר, והנה זה קרה בתחילת השבוע...
אבל על חלב שנשפך לא בוכים...
אני רוצה לחזור אחרי העבודה עם כוח שאוכל ללכת בערב לחדר כושר...

 

[מור שלז]

תסכול ממקום טוב

טבעי ונורמלי לקחת לעצמנו חופש בחגים - חופש מהעבודה, חופש מהספורט, חופש מההשגחה על המשקל.
והתסכול הזה נשמע תסכול שמגיע ממקום טוב, ממקום של געגוע.
ואת התסכול הזה את יכולה לקחת איתך, ולמנף אותו לקראת החזרה לשגרה, אחרי החגים, להתמודד עם הקושי של ההתחלה מחדש.
&nbsp
ועוד משהו - טוב עשית שכתבת כאן, ששיתפת.
אני מוצאת שהכתיבה הזו בפורום, שחור על גבי לבן, מאוד עוזרת ליצירת המחוייבות.
כבר עשית את הצעד הראשון לקראת החזרה לשגרה.
&nbsp
בהצלחה, וספרי איך הלך ביום ראשון

 

[אמא טובה לשתיים]

תודה על העידוד
אכן כן השיתוף שאני משתפת עוזר לי לשחרר את עצמי...

 

[susieada]

חזרה למקום אהוב!

מזמן (יותר משנה!) לא הייתי ביער בן שמן. הבוקר שברתי את ה"צום" וחזרתי לאימון קבוצתי במקום הקסום הזה. קצת הזוי בשבילי - תחילת האימון ב6:15.. התברברתי בחושך ועברתי את הכניסה כי שינו אותה ולא זהיתי... (הגעתי עד הכניסה לאיזור תעשייה מודיעין...) טוב, יש לי נטייה להתברבר עם חוש כיוונים לקוי!

היה מקסים. האויר הצח. העליות התלולות ופחות תלולות. רוב הזמן נשארנו על כבישים לבנים, עליתי סינגל אחד לבד, כי "קרא לי." תודה לר' שליווה אותי בהליכה עד נקודת המפגש! תודה לד' על התמונה!
הקבוצה רצה לה הלוך וחזור כך שהייתה לי אפשרות לא להיות לבד בקצב ההליכה שלי.

שחמתי שהצלחתי לקום (אני עדיין עם ג'ט לג שהקלקל לי חלק מהלילה...).

שבת שלום לכולנו!

 

[מור שלז]

התמונה והחיוך אומרים הכל

פשוט מקסים!
&nbsp
כמה שאני שמחה בשבילך על החזרה למקום האהוב, על היכולת להנות מהשבילים הלבנים, מהעליות ומהירידות - וגם מהסינגל (אין כמו סינגלים

).
ואת כל זה עוד עשית עם ג'ט לג - מדהימה!
&nbsp
כמה טוב שחזרת - התגעגעתי

 

[אמא טובה לשתיים]

כל הכבוד לך
על היוזמה.
הלוואי עלי...
מה הרעיון של המוטות בידיים?

 

[susieada]

רעיון ה"מוטות."

המוטות הן מקלות בסיגנון "נורווגיות" - או מקלות בשימוש הרבה מטיילים בהרים, במיוחד באירופה, או רצי שטח למרחקים ארוכים. אני נעזרת בהן כדי להוריד עומס מהפרקים (אצלי בעיקר ירחיים), לעוזר ביציבה, להפעיל גם את הידיים ופלג גוף עליון. יש אנשים שהתמחו בשימושם, מדריכים. מור נעזרת בהן בריצות שטח הארוכות שלה ואני בטוחה שהיא גם תענה לך.

תודה על השאלה!

 

[אמא טובה לשתיים]

תודה רבה
מעניין...
למדתי עוד משהו בחיים...

 

[susieada]

שכולנו נהיה פתוחים ללמוד משהו חדש כל יום!

רק על ידי העזה לשאול!

 

[גמדים קטנים]

איזה חיוך

נראה לי שכדאי לך לחזור יותר למקום הפשע

 

[מור שלז]

ריצה +פילאטיס וגם... תסכול ...

שעה וחצי ריצה בבוקר - קצב צב (גם היה חם, יצאתי מאוחר) ואפילו פה ושם עברתי להליכה, אבל עדיין - החזקתי שעה וחצי.
עד שחזרתי הביתה כבר היה צהריים, ולא הספקתי אפילו לאכול, ומייד יצאתי עם הקטנה שלי לשיעור פילאטיס משותף.
היה כיף לחזור לפילאטיס בשתיים
כיף לראות את השיפור שלה, את הכוח שהולך ונבנה
אני קצת פחות סחבתי, עוד הרגשתי את העייפות מהריצה שזה עתה סיימתי, הכתף עדיין מוגבלת מאוד וכואבת, אבל עשיתי מה שיכולתי.
ומשם - למסעדה החביבה על שתינו, עוד קצת זמן איכות בשתיים

&nbsp
ובפינת התסכול - הכתף... לא משתפרת כפי שאני מצפה. כבר למעלה מחודשיים שעברו מאז הפציעה, אני מקפידה מאוד על תרגול יומיומי של הפיזיותרפיה ועדיין - טווח תנועה מוגבל, כאבים שמתגברים במיוחד בלילה, לא זוכרת מתי ישנתי כמו שצריך - אוףףףף! כמה כבר אפשר?

 

[טולה הורוביץ]

מה אומרים רופאים/ פיזיו' בעניין הכתף?

יש צפי להחלמה ושיפור?

&nbsp
כבוד להחזיק שעה וחצי ריצה ולא משנה באיזה קצב, עצם ההתקדמות והכוח להמשיך ויהי מה - הוא הראוי להערכה תמידית!

 

[tamark4]

לפעמים זה ככה

מבאס.. אבל אין מה לעשות יותר ממה שאת כבר עושה.
לבעלי היה שבר בקלביקולה עם התאוששות מאוד איטית וכאבים ממושכים, זה הולך ומשתפר כל הזמן אבל לאט.

 

[גמדים קטנים]

דברים כאלה לוקחים זמן

לפעמים יותר זמן משיש לנו סבלנות.
ואז לפעמים מגלים כמה סבלנות יש לנו... בהצלחה ואל יאוש

 

[טולה הורוביץ]

ריצת בוקר סולו - 15 ק"מ - הרבה זמן לא רצתי לבד!

רצתי על הכביש הראשי של ראשון לציון עד לסוף נס ציונה - הגבול עם רחובות
ובחזרה,
בתוך ראשון עשיתי עוד איזה סיבוב של 4 ק"מ כדי לסגור 15.
היתה לי ריצה קשה, מודה. אבל משחררת, נהדרת ממש!
והזריחה היתה איתי, אז אי אפשר לבקש יותר טוב מזה

יאללה להתאושש, בצהריים אימון בחדר כושר

 

[מור שלז]

יפה לך ריצת סולו!

ויופי של קצב!

 

[אמא טובה לשתיים]

כל הכבוד לך